סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רַבּוֹ אֶלָּא שַׁחֲרִית וְעַרְבִית כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּבוֹדוֹ מְרוּבֶּה מִכְּבוֹד שָׁמַיִם מֵיתִיבִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִנַּיִן לְזָקֵן שֶׁלֹּא יַטְרִיחַ תַּלְמוּד לוֹמַר זָקֵן וְיָרֵאתָ
וְאִי אָמְרַתְּ שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בִּלְבַד אַמַּאי לָא נִיטְרַח חִיּוּבָא הוּא אֶלָּא לָאו כּוּלֵּי יוֹמָא לָא לְעוֹלָם שַׁחֲרִית וְעַרְבִית בִּלְבַד וַאֲפִילּוּ הָכִי כַּמָּה דְּאֶפְשָׁר לֵיהּ לָא נִיטְרַח
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כׇּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין עוֹמֵד מִפְּנֵי רַבּוֹ נִקְרָא רָשָׁע וְאֵינוֹ מַאֲרִיךְ יָמִים וְתַלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ שֶׁנֶּאֱמַר וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי הָאֱלֹהִים מוֹרָא זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מַהוּ כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ הֲרֵי מוֹרָא זוֹ קִימָה
וְאֵימָא מוֹרָאַת רִבִּית וּמוֹרָאַת מִשְׁקָלוֹת רַבִּי אֶלְעָזָר פְּנֵי פְּנֵי גָּמַר
אִיבַּעְיָא לְהוּ בְּנוֹ וְהוּא רַבּוֹ מַהוּ לַעֲמוֹד מִפְּנֵי אָבִיו תָּא שְׁמַע דַּאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה שִׁינָּנָא קוּם מִקַּמֵּי אֲבוּךְ שָׁאנֵי רַב יְחֶזְקֵאל דְּבַעַל מַעֲשִׂים הֲוָה דַּאֲפִילּוּ מָר שְׁמוּאֵל נָמֵי קָאֵים מִקַּמֵּיהּ
אֶלָּא מַאי קָאָמַר לֵיהּ הָכִי קָאָמַר לֵיהּ זִימְנִין דְּאָתֵי מֵאֲחוֹרַי קוּם אַתְּ מִקַּמֵּיהּ וְלָא תֵּיחוּשׁ לִיקָרָא דִידִי
אִיבַּעְיָא לְהוּ בְּנוֹ וְהוּא רַבּוֹ מַהוּ שֶׁיַּעֲמוֹד אָבִיו מִפָּנָיו תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֲנִי אֵינִי כְּדַי לַעֲמוֹד מִפְּנֵי בְנִי אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹד בֵּית נָשִׂיא
טַעְמָא דַּאֲנָא רַבֵּיהּ הָא אִיהוּ רַבַּאי קָאֵימְנָא מִקַּמֵּיהּ הָכִי קָאָמַר אֲנִי אֵינִי כְּדַי לַעֲמוֹד מִפְּנֵי בְנִי וַאֲפִילּוּ הוּא רַבַּאי דְּהָא אֲנָא אֲבוּהּ אֶלָּא מִשּׁוּם כְּבוֹד בֵּית נָשִׂיא
אִיבַּעְיָא לְהוּ רָכוּב כִּמְהַלֵּךְ דָּמֵי אוֹ לָא אָמַר אַבָּיֵי תָּא שְׁמַע טָמֵא יוֹשֵׁב תַּחַת הָאִילָן וְטָהוֹר עוֹמֵד טָמֵא
טָמֵא עוֹמֵד תַּחַת הָאִילָן וְטָהוֹר יוֹשֵׁב טָהוֹר וְאִם יָשַׁב הַטָּמֵא הַטָּהוֹר טָמֵא
וְכֵן בְּאֶבֶן הַמְנוּגַּעַת וְאָמַר רַב נַחְמָן בַּר כֹּהֵן זֹאת אוֹמֶרֶת רָכוּב כִּמְהַלֵּךְ דָּמֵי שְׁמַע מִינַּהּ
אִיבַּעְיָא לְהוּ מַהוּ לַעֲמוֹד מִפְּנֵי סֵפֶר תּוֹרָה רַבִּי חִלְקִיָּה וְרַבִּי סִימוֹן וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרִי קַל וָחוֹמֶר מִפְּנֵי לוֹמְדֶיהָ עוֹמְדִים מִפָּנֶיהָ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן
רַבִּי אִלְעַי וְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי הֲווֹ יָתְבִי חָלֵיף וְאָזֵיל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא וְקָמוּ מִקַּמֵּיהּ אֲמַר לְהוּ חֲדָא דְּאַתּוּן חַכִּימֵי וַאֲנָא חָבֵר וְעוֹד כְּלוּם תּוֹרָה עוֹמֶדֶת מִפְּנֵי לוֹמְדֶיהָ
סָבַר לַהּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לַעֲמוֹד מִפְּנֵי רַבּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה לָיֵיט עֲלַהּ אַבָּיֵי
וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא חַד אָמַר לִגְנַאי וְחַד אָמַר לְשֶׁבַח מַאן דְּאָמַר לִגְנַאי כִּדְאִיתָא מַאן דְּאָמַר לְשֶׁבַח אָמַר חִזְקִיָּה
אֲמַר לִי רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אַבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָא חָכָם עוֹבֵר עוֹמֵד מִלְּפָנָיו אַרְבַּע אַמּוֹת וְכֵיוָן שֶׁעָבַר אַרְבַּע אַמּוֹת יוֹשֵׁב אַב בֵּית דִּין עוֹבֵר עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מְלֹא עֵינָיו וְכֵיוָן שֶׁעָבַר אַרְבַּע אַמּוֹת יוֹשֵׁב נָשִׂיא עוֹבֵר עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מְלֹא עֵינָיו וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה עַד בֹּאוֹ הָאֹהֱלָה
כׇּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן אֵיזוֹהִי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ סוּכָּה וְלוּלָב שׁוֹפָר וְצִיצִית

רש"י

מכבוד שמים. שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית הלכך מי שעומד מפני רבו שחרית אינו רשאי לעמוד מפניו אלא ערבית: אמאי לא. מאי טרחא איכא אורחא דמילתא הוא: לא ניטרח. גרסינן: וטוב לא יהיה לרשע. אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב אלמא תלמודו משתכח ולא יאריך ימים אלא כצל מה טעם לפי שאינו ירא מלפני ה' ומורא זו קימה היא כדמפרש ואזיל: מוראת רבית. דגבי רבית נמי כתיב (ויקרא כה) אל תקח מאתו וגו' ויראת וכן גבי משקלות (דברים כה) אבן שלמה וצדק וכו': פני פני גמר. כתיב הכא מלפני וכתיב התם (ויקרא יט) מפני שיבה: והוא רבו. הבן רבו של אביו: מקמי אבוך. ואע''ג דרב יהודה רביה דרב יחזקאל אבוה הוה כדאמרי' לעיל (דף לב.) אבא לא תתנייא הכי: אלא מאי קאמר ליה. אמאי צריך לאזהוריה אי לאו למילף מינה הוראה בעלמא דאף על פי שהוא רבו חייב לעמוד מפניו: אני איני כדאי לעמוד מפני בני. קס''ד דה''ק אני רבו של בני ולא הייתי כדי לעמוד מפניו אלא מפני שנתחתן בנשיא ומדקאמר אני איני כדי ש''מ דאילו היה כדי שהיה תלמידו הוה ליה למיקם: ה''ק. כלומר איני כדי דקאמר לאו משום גדולת תורה הוא אלא מפני שהוא אביו קאמר דאין אב כדי לעמוד מפני הבן: רכוב כמהלך דמי. רבו רכוב כמהלך דמי וצריך לעמוד מפניו: או לאו. כמהלך דמי אלא כיושב דבתריה דידיה אזלינן והא קא יתיב: ה''ג להך ברייתא בת''כ טמא יושב תחת האילן וטהור עומד טמא טמא עומד תחת האילן וטהור יושב טהור ואם ישב הטמא הטהור טמא וכן באבן המנוגעת. ויליף לה מקרא דאין מצורע מטמא טהור הנכנס עמו לאהל אלא א''כ יושב המצורע ורישא דברייתא הכי איתא מחוץ למחנה מושבו מושבו טמא מכאן אמרו הטמא יושב תחת האילן כו': טמא עומד תחת האילן וטהור יושב טהור. דישיבת טהור לא מהני מידי אלא ישיבת טמא: וכן באבן המנוגעת. ואדם נושאה תחת האילן וטהור יושב תחת האילן לא נטמא הטהור עד שישב נושא האבן ואם ישב נושא האבן נטמא הטהור ואפי' הוא עומד: זאת אומרת. מדקתני וכן באבן המנוגעת: רכוב כמהלך דמי. דלאו בתריה דידיה אזלינן אלא בתר בהמה הנושאתו דהא הכא לא בתר אבן אזלינן אלא בתר אדם הנושאה אזלינן דאי בתרה דידה אזלינן אפילו לא ישב נושאה נטמא הטהור דהא איהי מיתב יתבא בחיקו או בכתיפו של זה הנושאה: מהו לעמוד. מי מיחייב למיקם או לא: תורה עומדת מפני לומדיה. בתמיה לפי שעסוקים בדבר הלכה היו קרי להו לדידהו תורה עצמה ולדידיה קרי לומדיה: לייט עלה אביי. אהך דרבי אלעזר כל מאן דציית ליה: כדאיתא. משום דדבר מגונה הוא לא רצה לפרסמה והרי הוא מפורש במדרש רבי תנחומא ראו כמה עבים שוקיו כמה צוארו שמן הכל משלנו: עומד מלפניו. משמתחיל ליכנס לתוך ארבע אמות ואינו יושב עד שיעבור הימנו ארבע אמות השניות: שנאמר והביטו אחרי משה. ומשה נשיא היה:

תוספות

אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית. תימה למה איקפיד רבא לעיל שמא קמו מפניו שחרית וערבית ולאו אדעתיה ונראה לפרש דדין זה אינו נוהג אלא באותם הדרין בבית הרב דמסתמא עמדו שחרית וערבית אבל תלמידים אחרים חייבין לעמוד אפי' מאה פעמים ביום שמא יראה אחר ויחשדם ואפילו אותם שדרין בבית הרב נמי אם באו פנים חדשות צריכין לעמוד: [אין ת''ח כו'. תימה וכי כל הני דלעיל מיירי בלא קמו שחרית וערבית וצ''ל אינו רשאי אינו חייב כדפי' לעיל] ת''י: ואימא מורא משקלות. פירש בקונטרס גבי משקלות כתיב (דברים כה) אבן שלמה וצדק יהיה לך וקשה דלא מצינו בשום מקום דכתיב בהו מורא בהדיא ויש גורסים מכשולות דכתיב (ויקרא יט) ולפני עור לא תתן מכשול ויראת וא''ת א''כ מאי משני פני פני גמר גבי מכשול נמי כתיב לפני עור לא תתן מכשול וי''ל דלא דמי דעמידה מפני זקן שייך לירא מפני השם כדאמר (ב''ק דף מא:) את ה' אלהיך תירא לרבות ת''ח ור' יצחק מפרש דמצינו מורא במשקלות כדאמרי' במדרש זכור את אשר עשה לך עמלק ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים היינו בשביל המשקלות ועל עון זה בא עמלק דבתר פרשת משקלות כתיב זכור את אשר עשה לך עמלק בפרשת כי תצא והיינו דכתיב במשלי מאזני מרמה תועבת ה' ואבן שלמה רצונו וסמוך ליה בא זדון ויבא קלון כלומר שעל עון זה בא זדון וקלון של עמלק:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר