|
טקסט הדף מנוקד
מַתְנִי' הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל רֹאשׁ הַגָּג וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגָּג הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת הוּא מִלְּמַעְלָה וְהִיא מִלְּמַטָּה וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגָּג נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת
גְּמָ' וְהָא לָא מִינְּטַר אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בְּגַג שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה עָסְקִינַן עוּלָּא בַּר מְנַשְּׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דַּאֲבִימִי אָמַר הָכָא בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג עָסְקִינַן דְּכֹל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַגַּג כְּגַג דָּמֵי הוּא מִלְּמַעְלָה וְהָא לָא מִינְּטַר אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת וְכֵן אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא לְעוּלָּא כְּמַאן כְּרַבִּי דְּאָמַר קְלוּטָה כְּמִי שֶׁהוּנְּחָה דָּמְיָא אֲמַר לֵיהּ אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא וְהָא קָא מִינְּטַר וְכֵן אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן שֶׁהָיוּ מְחִיצוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת עוֹדְפוֹת עַל הָעֶלְיוֹנוֹת אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי אַסִּי כְּמַאן כְּרַבִּי דְּאָמַר קְלוּטָה כְּמִי שֶׁהוּנְּחָה דָּמְיָא אֲמַר לֵיהּ אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלָּא לְעִנְיַן שַׁבָּת אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא וְהָא קָא מִינְּטַר נִמְחַק אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּמְחַק דֶּרֶךְ יְרִידָה אֲבָל נִמְחַק דֶּרֶךְ עֲלִיָּיה לָא מַאי טַעְמָא מֵעִיקָּרָא לָא לְמֵינַח קָאֵי נִשְׂרַף אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁקָּדַם גֵּט לִדְלֵיקָה אֲבָל קָדְמָה דְּלֵיקָה לְגֵט לָא מַאי טַעְמָא מֵעִיקָּרָא לִשְׂרֵיפָה קָאָזֵיל אָמַר רַב חִסְדָּא רְשׁוּיוֹת חֲלוּקוֹת בְּגִיטִּין אֲמַר לֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרָבָא מְנָא לֵיהּ לְסָבָא הָא אֲמַר לֵיהּ מַתְנִיתִין הִיא הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל רֹאשׁ הַגָּג וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ גֵּט לַאֲוִיר הַגָּג הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידַהּ לְמָה לִי אֲוִיר הַגָּג אֶלָּא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ כִּי הִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגָּג מַאי הָוֵי אֶלָּא פְּשִׁיטָא בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ אֵימָא סֵיפָא הוּא מִלְּמַעְלָה וְהִיא מִלְּמַטָּה וּזְרָקוֹ לָהּ כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגָּג נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת וְאִי בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ אַמַּאי מְגוֹרֶשֶׁת אֶלָּא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידַהּ רֵישָׁא בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ סֵיפָא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידַהּ אֶלָּא לָאו דְּאוֹשְׁלַהּ מָקוֹם דְּחַד מָקוֹם מוֹשְׁלִי אִינָשֵׁי תְּרֵי מְקוֹמוֹת לָא מוֹשְׁלִי אִינָשֵׁי אֲמַר לֵיהּ מִידֵי אִירְיָא דִּלְמָא הָא כִּדְאִיתַהּ וְהָא כִּדְאִיתַהּ רֵישָׁא בְּגַג דִּידַהּ וְחָצֵר דִּידֵיהּ סֵיפָא בְּגַג דִּידֵיהּ וְחָצֵר דִּידַהּ אָמַר רָבָא שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בְּגִיטִּין הָא דְּאָמַר רַבִּי קְלוּטָה כְּמִי שֶׁהוּנְּחָה וּפְלִיגִי רַבָּנַן עָלֶיהָ הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא וְהָא מִינְּטַר וְהָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא נָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּבְרֹאשׁוֹ טְרַסְקָל וְזָרַק וְנָח עַל גַּבָּיו אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה חַיָּיב לְפִי שֶׁרְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ הָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן שַׁבָּת אֲבָל הָכָא מִשּׁוּם אִינְּטוֹרֵי הוּא וְהָא לָא מִינְּטַר רש"יגמ' והא לא מינטר. אויר הגג דאתי זיקא ושדי ליה מקמי דלינח וכי לא שדיה זיקא ואירע לו דבר אחר שבא כלב וקלטו או גשמים מחקוהו אמאי קתני מגורשת מן האויר הא בעינן אויר שסופו לנוח: בפחות מג' כו'. אויר דמתני' בהכי עסקינן דהוי כמאן דנח והלכך קנאתו בהנחתו דכיון דהגג גבוה י' הוא הויא לה חצר המשתמרת לכל דנייח בגויה: והא לא מינטר. דקס''ד שהגג גבוה מחומת החצר והיכי קתני כיון שיצא מרשות הגג מגורשת הא אין סופו לנוח אפילו לא באת דליקה דאתי זיקא ודחי ליה חוץ למחיצות: שהיו מחיצות התחתונות. של חצר: עודפות. על מעקה של גג דכי נפיק מגג מטא לאויר מחיצות חצר ומשום הכי בעינן עודפות דהאי דקאי בתוך מחיצות מעקת הגג וזרקו כלפי מעלה כדי שיעבור את המעקה יפול לחצר: קלוטה. בתוך האויר: כמי שהונחה. לארץ דתניא הזורק בשבת מרה''ר לרה''ר ורה''י באמצע רבי מחייב וחכמים פוטרים: וא''ל רבי זירא לרבי אסי כו'. גרסי' בה כדשני עולא אפילו תימא רבנן כו': דרך ירידה. כשזרקו כלפי מעלה כדי להעבירו את המעקה לא נמחק עד שהגיע לחזור ולירד: אבל נמחק דרך עלייה. אע''פ שיצא מאויר הגג לאויר חצר ומחיצות התחתונות עודפות: אינה מגורשת. דדרך סילוקו לא מיקרי נתינה אלא דרך הנחתו לבא לרשותה: שקדם גט לדליקה. שקדמה זריקת הגט בחצר קודם שתהא הדליקה באויר החצר: רשויות חלוקות לגיטין. אם השאילה הבעל מקום בחצירו לקבלת גיטה לא השאילה גגו או ביתו ולא אמרינן לא קפיד דתרי מקומות לא מושלי משום דמייתי עלה ראיה ממתני' נקט לה הכא: הא כדאיתא והא כדאיתא. רישא בגג דידה וחצר דידיה ובעינן אויר הגג: סיפא בגג דידיה וחצר דידה. מיגרשא באויר חצר אבל אי תרוייהו דידיה ואושלה מקום אימא לך דלא קפיד: שלש מדות בגיטין. חלוקות מדין שאר איסורין: הני מילי. דפליגי רבנן: והא דאמר רב חסדא נעץ קנה. בחצר גבוה ממחיצת החצר: וזרק. מרה''ר: ונח על גביו חייב. דהויא לה הנחה ברה''י שאויר רה''י עולה עד לרקיע אע''ג דאויר רשות הרבים אינו למעלה מעשרה כדאמרי' במס' שבת (דף ז: ח.): הני מילי. דהוי כמונח לארץ לענין שבת: אבל. אם היה חצר של אשה וקנה נעוץ גבוה מן המחיצות אינה מגורשת שאין סופו לנוח לארץ דרמי ליה זיקא חוץ למחיצות וטעמא דגיטא משום חצר המשתמרת הוא דומיא דידה והא לא מינטר: תוספותהיתה עומדת בראש הגג. לרבי אושעיא דאמר לעיל אפילו היא בטבריא וחצרה בציפורי האי עומדת היינו כמי שעומדת כלומר כגון שמשתמרת כדמשני לעיל אעומדת בתוך ביתה או בתוך חצרה אי נמי נקט עומדת לאשמועינן דבגג דידה מיירי שעומדת ברשותה כדמוקי לה בגמרא: כגון שהיו מחיצות התחתונות עודפו' על העליונות. דמיד שיצא מרשות גג נכנס לרשות חצר וא''ת ומה מועיל דעודפות מ''מ כשזרקו מעל המעקה לא מנטר כנגד הגג וי''ל דכיון דשלש מחיצות עודפות חשיב משתמר ואין לחוש למחיצה רביעית אי נמי כשהגג קצר וחצר רחב הרבה ועודפות המחיצות גם רביעית מצד זה ומצד זה וכנגד המעקה אינו כי אם פתח בעלמא אי נמי כשהגג עומד באמצע החצר ולא מן הצד ומחיצות החצר מוקפות לו מכל צד וא''ת דאמרינן במרובה (ב''ק דף ע:) באומר זרוק גניבתך לחצרי ותיקני לי חצרי גניבתך דאיסור שבת ואיסור גניבה באין כאחד והיכי באין כאחד והא לענין שבת מיחייב אפילו למעלה מן המחיצות עד שלא נכנס עדיין תוך המחיצות דרה''י עולה עד לרקיע ולענין קנין עד דמטי לתוך המחיצות וי''ל דמיירי כשזורק דרך פתח ולא מעל המחיצות: כמאן כרבי דאמר קלוטה כמי שהונחה דמיא. תימה דנקט רבי דלא איירי אלא ברשות היחיד מקורה משום דביתא כמאן דמליא דמיא כדאמרינן בריש שבת (דף ה.) ודר''ע הוה ליה למינקט דאית ליה קלוטה כמי שהונחה דמיא אפילו ברה''ר ונראה דהשתא סלקא דעתין דטעמא דרבי לאו משום קירוי אלא משום מחיצה אית ליה דכמאן דמליא דמיא ולהכי קאמר כמאן כרבי דכר''ע לא מיתוקמא מדמצרכת מחיצות החיצונות עודפות ולר''ע אית ליה דכמי שהונחה דמיא אפילו ברה''ר אלא ודאי כרבי מוקמת לה ומשני אפילו תימא רבנן כו' ולפי זה יכול להיות טעמא דרבי משום קירוי כדאמרינן בשבת: דרך עלייה אינה מגורשת מ''ט מעיקרא לא למינח קאי. ולא דמי להא דבעי רבא בפ''ק דב''מ (דף יב.) זרק ארנקי בפתח זה ויצא בפתח אחרת מהו אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא הכא דבדרך עלייה אין דומה כל כך שיהא עומד לנוח אי נמי התם בבית מקורה דומה יותר עומד לנוח: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|