|
טקסט הדף מנוקד
יָתֵר מִיכֵּן הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים וּשְׁמוֹתֵיהֶן שָׁווֹת כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת הַגְּדוֹלָה לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה
יָתֵר מִיכֵּן אָמַר לְלַבְלָר כְּתוֹב לְאֵיזוֹ שֶׁאֶרְצֶה אֲגָרֵשׁ פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ גְּמָ' כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ וְכוּ' וְאֶלָּא רֵישָׁא בְּמַאי אָמַר רַב פָּפָּא בְּסוֹפְרִין הָעֲשׂוּיִין לְהִתְלַמֵּד עָסְקִינַן אָמַר רַב אָשֵׁי דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי סוֹפְרִין מַקְרִין וְלָא קָתָנֵי סוֹפְרִין קוֹרְאִין שְׁמַע מִינַּהּ מַאי יָתֵר מִיכֵּן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לֹא זֶה שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשׁוּם גֵּירוּשִׁין אֶלָּא אַף זֶה שֶׁנִּכְתַּב לְשׁוּם גֵּירוּשִׁין פָּסוּל וְלֹא זֶה שֶׁנִּכְתַּב שֶׁלֹּא לְשׁוּם גֵּירוּשִׁין דִּידֵיהּ אֶלָּא אַף זֶה שֶׁנִּכְתַּב לְשׁוּם גֵּירוּשִׁין דִּידֵיהּ פָּסוּל וְלֹא זֶה שֶׁלֹּא נִכְתַּב לְשׁוּם גֵּירוּשִׁין הָא אֶלָּא אַף זֶה שֶׁנִּכְתַּב לְשׁוּם גֵּירוּשִׁין הָא פָּסוּל מַאי טַעְמָא אִי כְּתַב וְנָתַן סֵפֶר כְּרִיתוּת בְּיָדָהּ הֲוָה אָמֵינָא לְמַעוֹטֵי הַאיְךְ קַמָּא דְּלָא עֲבִיד לְשׁוּם כְּרִיתוּת אֲבָל כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ דַּעֲבִיד לְשׁוּם כְּרִיתוּת אֵימָא כָּשֵׁר כְּתַב רַחֲמָנָא וְכָתַב אִי כְּתַב רַחֲמָנָא וְכָתַב הֲוָה אָמֵינָא לְמַעוֹטֵי הַאי דְּלָא אִיהוּ קָא כָתֵיב לַהּ אֲבָל יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים דְּאִיהוּ קָא כָתֵיב לַהּ אֵימָא כָּשֵׁר כְּתַב רַחֲמָנָא לָהּ לִשְׁמָהּ וְסֵיפָא לְמָה לִי הָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאֵין בְּרֵירָה כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת הַגְּדוֹלָה לֹא יְגָרֵשׁ בּוֹ אֶת הַקְּטַנָּה קְטַנָּה הוּא דְּלָא מָצֵי מְגָרֵשׁ בֵּיהּ הָא גְּדוֹלָה מָצֵי מְגָרֵשׁ בֵּיהּ אָמַר רָבָא זֹאת אוֹמֶרֶת שְׁנֵי יוֹסֵף בֶּן שִׁמְעוֹן הַדָּרִין בְּעִיר אַחַת מוֹצִיאִין שְׁטַר חוֹב עַל אֲחֵרִים אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה רֵישָׁא דְּקָתָנֵי שְׁמִי כְּשִׁמְךָ פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ שֵׁנִי הוּא דְּלָא מָצֵי מְגָרֵשׁ בֵּיהּ הָא רִאשׁוֹן מָצֵי מְגָרֵשׁ בֵּיהּ וְהָא אָמְרִינַן וְלֹא אַחֵר יָכוֹל לְהוֹצִיא עֲלֵיהֶן שְׁטַר חוֹב אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר בְּעֵדֵי מְסִירָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר הִיא הָכָא נָמֵי בְּעֵדֵי מְסִירָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר הִיא אָמַר רַב כּוּלָּן פּוֹסְלִין בִּכְהוּנָּה חוּץ מִן הָרִאשׁוֹן וּשְׁמוּאֵל אָמַר אַף רִאשׁוֹן נָמֵי פּוֹסֵל וְאַזְדָּא שְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר שְׁמוּאֵל כׇּל מָקוֹם שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים גֵּט פָּסוּל פָּסוּל וּפוֹסֵל חֲלִיצָה פְּסוּלָה פְּסוּלָה וּפוֹסַלְתָּהּ מִן הָאַחִין בְּמַעְרְבָא אָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר שְׂמֹאל וְלַיְלָה פְּסוּלוֹת וּפוֹסְלוֹת רש"יגדולה וקטנה. לאו דוקא: לאיזו שארצה אגרש פסול לגרש בו. דאין ברירה דלא אמרינן הוברר הדבר דבשעת כתיבה היה דעתו לזו והרי נכתב לשמה: גמ' אלא רישא. דתני איש פלוני גירש פלונית כו': במאי. אי לאו הכי דאותו פלוני כתב לגרש את אשתו ונמלך: להתלמד. לכתוב גיטין: מקרין. הגדולים מקרים לתלמידיהם כך וכך כשיבא גט לפניך כתבהו והזכירו שם אינש בעלמא אלמא בתלמידים עסקינן: לא זה שלא נכתב לשם שום גירושין. אלא להתלמד: אלא אף זה שנכתב לשם גירושין. גמורין ונמלך פסול: ולא זה בלבד שנכתב שלא לשם גירושין. של אדם זה פסול אלא אף זה דהיו לו שתי נשים שנכתב לשם גירושין דהאי גברא פסול הואיל ונכתב שלא לשם גירושין של זו: וסיפא. מאי קמ''ל הא אשמעינן כבר דגירושין דידיה ודידה בעינן: דאין ברירה. דלא תימא הוברר דבשעת כתיבה נמי דעתיה אהא ואיכא גירושין דידיה ודידה: הא גדולה מצי מגרש. וכי מפקא ליה לא חיישינן לאיסור אשת איש למימר שמא לא לזו ניתן אלא לחברתה ונפל מידה ומצאתו זו דהואיל ונקיטא ליה לגיטא בידה בדידה מחזקינן לה: מוציאין שטר חוב. אחד מהן שהוציא שטר חוב על אחרים אין הלוה יכול לומר לא ממך לויתי אלא מפלוני ששמו כשמך וממנו נפל ולאו בעל דברים דידי את אלא כיון דהאי תפיס לשטרא גבי ביה: רישא דקתני כתב לגרש כו'. שאף שמות הבעלים שוין תידוק נמי הא ראשון שנכתב לשמו מגרש ביה וכי מפקא ליה לא אמרינן משום חומרא דאשת איש שמא לא בעלה של זו כתבו אלא האחר: הא אמרינן. במתני' דגט פשוט בב''ב (דף קעב.) שני יוסף בן שמעון שהיו בעיר אחת אין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב דאמר ליה לא אני לויתי ממך אלא חברי לוה ממך ומסר לך שטר זה דאע''ג דפליגי תנאי התם במוציאין שטר חוב על אחרים ולא חיישינן לנפילה מודו דאין אחרים מוציאין עליהן כדפרישית הכא נמי לימא לא בעלה כתבו אלא יוסף בן שמעון אחר כתבו לאשתו ונמלך ולא גירשה והשליכו לאיבוד מדעת ולקחתו זו שהיא רוצה להתגרש: בעדי מסירה. שמכירים את שניהם ומעידין שראו שזה מסר לזו אבל בעדי חתימה לא כדאמרינן שמא נמלך זה שכתבו וחתמו ולא גרש את אשתו ומסרו לזו אשת חבירו: הכא נמי בעדי מסירה. וליכא למיחש שמא לחברתה נמסר אבל בעדי חתימה לעולם אימא לך דחיישינן שמא את חברתה גירש וחיישינן לנפילה וגבי שטרי חוב נמי אין יכולין להוציא שטר חוב על אחרים דחיישינן לנפילה: כולן. כל הגיטין השנויין במשנתנו אע''פ שפסולין לגרש להתירן לינשא: פוסלין. הן אותה מן הכהונה אם בעלה כהן נפסלה עליו משום גרושה: חוץ מן הראשון. שלא נכתב לשם גירושין כלל אבל הנך בתראי פסלי דריח הגט פוסל בכהונה דתניא בפרק בתרא (לקמן דף פב:) האומר לאשתו הרי את מגורשת ממני ואי את מותרת לכל אדם פסלה מן הכהונה שנאמר ואשה גרושה מאישה אפילו לא נתגרשה אלא מאישה ולאחרים לא הותרה פסולה לכהונה: אפילו ראשון. דריח גט הוה: חליצה פסולה פסולה ופוסלתה. כל מקום ששנינו ביבמות חליצה פסולה פסולה להתירה לשוק אבל פוסלת היא אותה מן האחין שלא תתייבם עוד דקמו עלה בכיון שלא בנה שוב לא יבנה דלא כתיב אשר לא בנה את בית אחיו אלא אשר לא יבנה (דברים כה) כיון שחלץ שוב לא יבנה: שמאל. חלצה בשמאל אמרינן ביבמות (דף קד.) פסולה וכן חלצה בלילה פסולה: ופוסלת. דשם חליצה עלה אלא שלא נעשית בהכשירה דיליף רגל רגל ממצורע דכתיב ימנית ולילה נמי נפקא לן התם: תוספותבקמייתא דפסול דהוה אמינא דהאי הוא דכי איכתיב לשם רחל לא הדר איכתיב לשם לאה אבל סופרים להתלמד עשויים הכי נמי דכשר דהכי אמרינן בפ''ק דעירובין (דף יג.) דאע''ג דאין מגילתה כשרה להשקות בה סוטה אחרת תורה אע''ג דלהתלמד עבידא הכי נמי דמוחקין וי''ל דלהתלמד דהכא לא חשיב לשמה כמו להתלמד דספר תורה דסופרים העשויים להתלמד אין כותבין כלל לשם הכשר דגט אבל ס''ת כותב בסתם לכל מה שצריך לעשות בו ומיהו אפ''ה כריתות של ס''ת אין כשר לגרש בו כדפירשנו לעיל (דף כ.) אי נמי י''ל דמ''מ שייך למתני יתר מיכן כיון שיש סברא אחת בסופרים מקרין לפסול טפי מבנמלך וא''ת בהכותב טופסי גיטין. ה''ל נמי למיתני יתר על כן דהא מכל הני לא מצי למידק בריש זבחים (דף ב:) דסתמא פסול דלאו לשמה קאי אלא מההיא דהכותב טופסי גיטין לחודא וי''ל דההיא בבא דטופסי גיטין לא תנא כלל לאשמועינן דסתמא פסול אלא אשמועינן דשרו רבנן לסופר לכתוב הטופס מפני התקנה: לאיזו שארצה אגרש בו פסול. בגמרא מפרש משום דאין ברירה ואומר ר''י דאפי' מאן דסבר בעלמא יש ברירה הכא מודה משום דוכתב לה לשמה משמע שיהא מבורר בשעת כתיבה וכן משמע בגמרא דקאמר אי איתמר בהא בהא קאמר ר' יוחנן דאין ברירה משום דבעינן לה לשמה משמע אע''ג דבעלמא יש ברירה הכא פסול משום דכתיב וכתב לה: בעדי מסירה ור' אלעזר היא. אבל לר' מאיר בעינן שיהא מוכח מתוך החתימה שנכתב לשם זה האיש ואשה זו ולא מהני. עדי מסירה וההיא דהמגרש (לקמן פו:) שנים ששלחו ב' גיטין ושמותיהן שוין נותן שניהם לזו ושניהם לזו וקאמר ר' ירמיה בגמרא הא דלא כר' אלעזר משמע דכר' מאיר ניחא התם מיירי כדפרשי' לעיל . כשכתבו דורות או סימן או כהן שניכר מתוך החתימה ועדי מסירה אין מכירין באבותיהן או בסימן הכתוב וא''ת למאן דחייש לקמן בפרקין (דף כז.) לשני שוירי ולשני יוסף בן שמעון אע''ג דלא הוחזקו א''כ לר''מ . יפסלו כל הגיטין דלא משכחת תו שום גט שיהא מוכח מתוכו ואומר ר''י דדוקא בגט הנמצא הוא דחייש שמא מאחר נפל אבל חשיב שפיר מוכח מתוכו כיון דלא הוחזקו אלא שוירי א' ויוסף בן שמעון אחד ואם תאמר דתנן בפרק גט פשוט (ב''ב דף קסז:) כותבין גט לאיש אע''פ שאין אשתו עמו ופריך בגמרא וליחוש לשני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת דלמא ממטי לה גיטא לאיתתיה דהאיך ומשני הכי אמר רב שני יוסף בן שמעון הדרים בעיר אחת אין מגרשין אלא זה בפני זה והשתא היכי מיירי אי בלא הוחזקו הא מסקינן לקמן דלא חיישינן ואי בהוחזקו א''כ לר''מ אפי' זה בפני זה אין מגרשין עד שיכתבו כהן או דורות או שום סימן ואז ליכא למיחש למידי ואי לר' אלעזר הא עדי מסירה ידעי שפיר אם זו היא אשתו או לאו כדאמר הכא ואומר ר''י דאין עדי מסירה מדקדקים לראות אם זו אשתו כיון שמכירים שמו ושמה וכתוב בגט שמו ושמה ולא חיישי' שמא יתננו לאשת חבירו ששמו כשמו ושמה כשמה וגם לא מסקי אדעתייהו להבחין אם יש יוסף בן שמעון אחר בעיר וכשבאה לב''ד להתירה להנשא מעידים עדי מסירה בפני ב''ד שראו שבעלה נתן לה גט אע''פ שלא דקדקו אם היא היתה אשתו ולהכי פריך ניחוש דלמא ממטי לה גיטא לאיתתיה דהאי דאפילו אין יודעין הכותבין אם הוחזקו אין להם לכתוב דזימנין דהוחזקו ולא ידעי ומשני שני יוסף כו' אין מגרשין אלא זה בפני זה וכשבאה לבית דין להתירה שיילי ב''ד לעדי מסירה אם היו שם שני יוסף בן שמעון ולא רצה לתרץ דאין מגרשין אלא א''כ מכירין עדים שזו היא אשתו דאין זו תקנה טובה דאם כן בטורח ימצאו עדי מסירה: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|