סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בִּנְעִילָה דְּיוֹמָא דְכִיפּוּרֵי מַאי אָמַר אָמַר מָר זוּטְרָא וְאָמְרִי לַהּ בְּמַתְנִיתָא הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא ה' יְבָרֶכְךָ ה' מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל
הֵיכָן אוֹמְרָן רַב יוֹסֵף אָמַר בֵּין כׇּל בְּרָכָה וּבְרָכָה וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר בְּהַזְכָּרַת הַשֵּׁם
פְּלִיגִי בַּהּ רַב מָרִי וְרַב זְבִיד חַד אָמַר פְּסוּקָא לָקֳבֵל פְּסוּקָא וְחַד אָמַר אַכֹּל פְּסוּקָא אָמַר לְהוּ לְכוּלְּהוּ
אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא כׇּל הָאוֹמְרָן בַּגְּבוּלִין אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא תִּדַּע דִּבְמִקְדָּשׁ נָמֵי לָא מִיבְּעֵי לְמֵימְרִינְהוּ כְּלוּם יֵשׁ לְךָ עֶבֶד שֶׁמְּבָרְכִין אוֹתוֹ וְאֵינוֹ מַאֲזִין
אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא תֵּדַע דְּבִגְבוּלִין נָמֵי מִיבְּעֵי לְמֵימְרִינְהוּ כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁמְּבָרְכִין אוֹתוֹ וְאֵין מַסְבִּיר פָּנִים אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא לְהוּ כֵּיוָן דַּחֲזֵינָא לֵיהּ לְרַבִּי אַבָּא דְּמִן עַכּוֹ דְּלָא אֲמַר לְהוּ אֲנָא נָמֵי לָא אָמֵינָא לְהוּ
וְאָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא עִינְוְתָנָא אֲנָא כֵּיוָן דַּחֲזֵינָא לֵיהּ לְרַבִּי אַבָּא דְּמִן עַכּוֹ דְּאָמַר אִיהוּ חַד טַעְמָא וְאָמַר אָמוֹרֵיהּ חַד טַעְמָא וְלָא קָפֵיד אָמֵינָא לָאו עִינְוְתָנָא אֲנָא
וּמַאי עִינְוְותָנוּתֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ דַּאֲמַרָה לַהּ דְּבֵיתְהוּ דְּאָמוֹרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ לִדְבֵיתֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ הָא דִּידַן לָא צְרִיךְ לֵיהּ לְדִידָךְ וְהַאי דְּגָחֵין וְזָקֵיף עֲלֵיהּ יְקָרָא בְּעָלְמָא הוּא דְּעָבֵיד לֵיהּ אֲזַלָא דְּבֵיתְהוּ וַאֲמַרָה לֵיהּ לְרַבִּי אֲבָהוּ אֲמַר לַהּ וּמַאי נָפְקָא לִיךְ מִינַּהּ מִינִּי וּמִינֵּיהּ יִתְקַלַּס עִילָּאָה
וְתוּ רַבִּי אֲבָהוּ אִימְּנוֹ רַבָּנַן עֲלֵיהּ לְמִמְנְיֵיהּ בְּרֵישָׁא כֵּיוָן דְּחַזְיֵהּ לְרַבִּי אַבָּא דְּמִן עַכּוֹ דִּנְפִישִׁי לֵיהּ בַּעֲלֵי חוֹבוֹת אֲמַר לְהוּ אִיכָּא רַבָּה
רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אִיקְּלַעוּ לְהָהוּא אַתְרָא רַבִּי אֲבָהוּ דְּרַשׁ בְּאַגַּדְתָּא רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא דְּרַשׁ בִּשְׁמַעְתָּא שַׁבְקוּהּ כּוּלֵּי עָלְמָא לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וַאֲזוּל לְגַבֵּיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אֶחָד מוֹכֵר אֲבָנִים טוֹבוֹת וְאֶחָד מוֹכֵר מִינֵי סִידְקִית עַל מִי קוֹפְצִין לֹא עַל זֶה שֶׁמּוֹכֵר מִינֵי סִידְקִית
כׇּל יוֹמָא הֲוָה מַלְוֵה רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְרַבִּי אֲבָהוּ עַד אוּשְׁפִּיזֵיהּ מִשּׁוּם יְקָרָא דְבֵי קֵיסָר הָהוּא יוֹמָא אַלְוְיֵהּ רַבִּי אֲבָהוּ לְרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא עַד אוּשְׁפִּיזֵיהּ וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא אִיתּוֹתַב דַּעְתֵּיהּ מִינֵּיהּ
בִּזְמַן שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמֵר מוֹדִים הָעָם מָה הֵם אוֹמְרִים אָמַר רַב מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֱלֹהֵי כׇּל בָּשָׂר עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי סִימַאי בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּימְתָּנוּ עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב מְסַיֵּים בַּהּ הָכִי כֵּן תְּחַיֵּינוּ וּתְחׇנֵּנוּ וּתְקַבְּצֵנוּ וְתֶאֱסוֹף גָּלִיּוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קׇדְשֶׁךָ לִשְׁמוֹר חוּקֶּיךָ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם עַל שֶׁאָנוּ מוֹדִים לָךְ
אָמַר רַב פָּפָּא הִילְכָּךְ נֵימְרִינְהוּ לְכוּלְּהוּ
אָמַר רַבִּי יִצְחָק לְעוֹלָם תְּהֵא אֵימַת צִבּוּר עָלֶיךָ שֶׁהֲרֵי כֹּהֲנִים פְּנֵיהֶם כְּלַפֵּי הָעָם וַאֲחוֹרֵיהֶם כְּלַפֵּי שְׁכִינָה
רַב נַחְמָן אָמַר מֵהָכָא וַיָּקׇם דָּוִיד הַמֶּלֶךְ עַל רַגְלָיו וַיֹּאמֶר שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי אִם אַחַי לָמָּה עַמִּי וְאִם עַמִּי לָמָּה אַחַי אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר לָהֶם דָּוִד לְיִשְׂרָאֵל אִם אַתֶּם שׁוֹמְעִין לִי אַחַי אַתֶּם וְאִם לָאו עַמִּי אַתֶּם וַאֲנִי רוֹדֶה אֶתְכֶם בְּמַקֵּל
רַבָּנַן אָמְרִי מֵהָכָא דְּאֵין הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לַעֲלוֹת בְּסַנְדְּלֵיהֶן לַדּוּכָן וְזֶהוּ אַחַת מִתֵּשַׁע תַּקָּנוֹת שֶׁהִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם כְּבוֹד צִבּוּר אָמַר רַב אָשֵׁי לָא הָתָם שֶׁמָּא נִפְסְקָה לוֹ רְצוּעָה בְּסַנְדָּלוֹ וַהֲדַר אָזֵיל לְמִיקְטְרֵיהּ וְאָמְרִי בֶּן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה הוּא
וּבְמִקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת כּוּ'

רש"י

בהזכרת השם. כשהכהנים מזכירין את השם: פסוקא לקבל פסוקא. שהכהנים אומרים פסוק ראשון והם אומרים אחד מאלו ובשני היו אומרים את השני ובשלישי את השלישי וכן במוסף וכן במנחה שהרי כולן שלשה שלשה הם: אינו אלא טועה. שלא נתקנו לומר אלא לכבוד שם המיוחד הנזכר במקדש: ואינו מסביר פנים. להראות שברכת רבו חשובה לו ועריבה עליו ותגמל לרבו עליו בכך: אמוריה. המתרגם לרבים מה שהוא לוחש לו בשעת הדרשה: לא צריך לדידך. חכם הוא כמו בעליך: יקרא דמלכותא. שהרי רבי אבהו נשוא פנים בבית המלך כדאמרי' בחגיגה (דף יד.) נשוא פנים כגון ר' אבהו בי קיסר ובסנהדרין (דף יד.) אמר דהוו נפקי אמהתא דבי קיסר לאפיה ומשרין קמיה רבה דעמיה מדברנא לאומתיה: ותו רבנן אימנו עליה. ועוד זו מענוותנותו: דנפישי עליה חובות. שהיה צריך ללוות: אמר ר' אבהו אית לן רבה. חכם גדול וראוי לישב בראש יותר ממני כדי שיושיבוהו בראש ונותנין לו מנות ומעשירין אותו כדי שיהא חשוב וישמעו דבריו כדתניא והכהן הגדול מאחיו גדלוהו משל אחיו (יומא דף יח.): ה''ג רבי אבהו דרש באגדתא: שמעתתא. הלכות דינין ואיסור וטהרות: סידקית. כלי מלאכות נשים ועניים כגון פלכים מחטין וצינורות: לא על מוכר סידקית. בתמיה מתוך שדמיהם קלים יש . להם קונים הרבה ולהפיס דעתו הוא אומר. על שאנו מודים לך. על שנתת בלבנו להיות (מודים לך) דבוקים בך ומודים לך: רבי סימאי. מוסיף הוא וכן כולם מוסיפין הן על הראשונים: שמעוני אחי ועמי. מזהירם היה להתנדב לבדק הבית לבנין המקדש: אם אתם שומעים לי. להיות שלימים למקום אחיי וחבריי אתם אלמא המלך אימת צבור עליו אם כשרים הם: עמי אתם. כבושים תחתי: לאו משום אימתא דציבורא. מפני שמסתלקין בגדיו העשויין למדתו בהגבהת ידיו ונראין סנדליו לצבור והן אין ראוין לראות מפני טיט שעליהן: דילמא מפסקא רצועה. וגנאי הוא לעצמו ומתלוצצים עליו כשסנדלו מותרת ויתיב למקטריה וחביריו מברכין ואתי למימר אינו ראוי לנשיאות כפים והלך וישב לו:

תוספות

בנעילה דיומא דכיפורי מאי אמר. לא ידענא אמאי לא אמר בנעילה דתענית כי היכא דאמר במנחתא דתעניתא דהא משמע בגמרא בפ' בשלשה פרקים (תענית כו:) דבתענית הוה נמי נעילה אבל מוסף לא הוה בהו: כל האומרם בגבולין אינו אלא טועה. פירש ר''י אע''ג דאמרי' בפרק הרואה (ברכות נה:) האי מאן דחזי חלמא וכו' דהתם משום סכנה התירו שמא חלום מסוכן הוא שצריך רפואה דהא אפילו בשבת התירו להתענות תענית חלום. פירש ר''ח הני כולהו רבי חייא בר אבא ודרבי חיננא בר פפא ודרבי אבהו הילכתא נינהו: על שאנחנו מודים לך. בערוך בערך הודאה פירש רב משה ראש ישיבה בן מרנא יעקב דקא מודו צבור על שליח צבור אינון סומכין ומאי על שאנו מודים לך על ההודאה דקאמר שליח צבור וקא ענו אינון אמן בירושלמי פ''ק דברכות איתא נמי רבי אבא ב''ר זבדא בשם רב מודים אנחנו לך שאנו חייבין להודות לך שמך תרננה שפתי כי אזמרה לך וגו' בא''י האל ההודאות ר' שמואל ב''ר אוניא בשם רבי אחא הודייה ושבח לשמך הגדול לך גבורה לך תפארת יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתסמכנו בתפלתנו ותזקפנו מכפיפתנו כי אתה הוא סומך נופלים וזוקף כפופים מלא רחמים ואין עוד מלבדך בא''י האל ההודאות בר קפרא אומר לך כריעה לך ברכה לך כפופה לך השתחויה כי לך תכרע כל ברך וכל לשון לך תשבע לך ה' הגדולה והגבורה וגו' והעושר והכבוד מלפניך וגו' ועתה ה' אלהינו בכל לב ובכל נפש לך משתחוים כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך בא''י האל ההודאות אמר רבי יודן נהגין אמרי רבנן כולהון ואית דאמר או . אדה או אדה או אדה: שמא תפסוק רצועה בסנדלו. פירש ר''ח שמע מינה דמותר ליכנס בבית הכנסת בסנדל ובמנעל דלא אסרו אלא שלא לעלות לדוכן בסנדל ורבי הביא כמו כן מפרק שלישי דמגילה (דף כד:) האומר איני עובר לפני התיבה בסנדל אף יחף לא יעבור אלמא דאפילו לפני התיבה מותר לעבור בסנדל והכי מסיק בהדיא בפרק הרואה (ברכות דף סג.) אמר רבא מה ביתו אקפנדריא קפיד איניש ארקיקה ואמנעל לא קפיד איניש אף בית הכנסת קפנדריא אסור ורקיקה ומנעל שרי:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר