מה שהבטחתנו "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו, כז). "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל" (דברים כו, טו).

א אמר רב חסדא: אין הכהנים הפותחים את כפות ידיהם בשעת הברכה רשאים לכוף (לכפוף) קישרי (פירקי) אצבעותיהן עד שיחזרו פניהם מן הצבור לאחר שסיימו לברך. אמר ר' זירא אמר רב חסדא: אין הקורא רשאי לקרות "כהנים" עד שיכלה "אמן" מפי הצבור שענו על ברכת ההודאה, כדי שיישמע את קול הכהנים,

ומאותה סיבה אין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור ("כהנים") מפי הקורא, ואין הצבור רשאין לענות "אמן" עד שתכלה ברכה מפי הכהנים, ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה "אמן" מפי הצבור על הברכה הקודמת.

ואמר ר' זירא אמר רב חסדא: אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור לאחר ברכת כהנים עד שיתחיל שליח צבור בברכת "שים שלום", ואינן רשאין לעקור רגליהם ולילך מן הדוכן עד שיגמור שליח צבור "שים שלום". ובאופן דומה

אמר ר' זירא אמר רב חסדא: אין הצבור רשאין לענות "אמן" עד שתכלה ברכה מפי הקורא בתורה, ואין הקורא רשאי לקרות בתורה עד שיכלה "אמן" מפי הצבור, ואין המתרגם רשאי להתחיל בתרגום עד שיכלה פסוק מפי הקורא, ואין הקורא רשאי להתחיל בפסוק אחר עד שיכלה תרגום מפי המתרגם.

אמר ר' תנחום אמר ר' יהושע בן לוי: המפטיר בנביא, כלומר, זה הקורא את פרק ההפטרה לאחר קריאת התורה, צריך שיקרא בתורה פסוקים אחדים תחילה, ואמר ר' תנחום אמר ר' יהושע בן לוי: אין המפטיר רשאי להפטיר בנביא עד שיגלל ספר תורה.

ואמר ר' תנחום אמר ר' יהושע בן לוי: אין שליח צבור רשאי להפשיט את התיבה שמניחים עליה את ספר התורה, כלומר, להסיר ממנה את הכיסוי המקושט, בצבור, מפני כבוד צבור שלא יצטרכו כל הציבור להמתין לשם כך.

ואמר ר' תנחום אמר ר' יהושע בן לוי: אין הצבור רשאין לצאת מבית הכנסת לאחר הקריאה בתורה עד שינטל ספר תורה ויניח במקומו, כלומר, על מנת להניחו במקומו, שנהגו שהספר יהא מונח בבית שמור סמוך לבית הכנסת. ושמואל אמר: עד שיצא ספר תורה ממש, משום כבוד ספר תורה.

ומעירים: ולא פליגי [ואין הם חלוקים] בהלכה, אלא מדברים במקרים שונים; הא [זה] — דאיכא פיתחא אחרינא [שיש פתח אחר] הרי כשינטל ספר התורה לצאת בפתח אחד, מותר לאנשים לצאת בפתח אחר. הא [זה] — דליכא פיתחא אחרינא [שאין פתח אחר], הרי צריכים לחכות עד שיצא הספר מן הפתח. אמר רבא: החכם בר אהינא אסברה [הסביר] לי את טעמה של הלכה זו, על פי מה שנאמר: "אחרי ה' אלהיכם תלכו" (דברים יג, ה) — כלומר, שצריכים ללכת אחרי ספר התורה, ולא לפניו.

ב ועוד בענין ברכת כהנים. בזמן שהכהנים מברכים את העם, מה הן, העם, אומרים? אמר ר' זירא אמר רב חסדא: אומרים הם "ברכו ה' מלאכיו גברי כח" וגו' (תהלים קג, כ), "ברכו ה' כל צבאיו משרתיו עשי רצונו" (תהלים קג, כא), "ברכו ה' כל מעשיו בכל מקמות ממשלתו ברכי נפשי את ה'" (תהלים קג, כב), כנגד כל ברכה שאומרים הכהנים — אומר העם לשון ברכה מן הכתוב.

במוספי דשבתא [בתפילת המוספים של שבת] שהכהנים שבים ומברכים את העם מה הן, העם, אומרים? שאין ראוי שיחזרו ויאמרו אותם דברי הודאה שאמרו קודם. אמר ר' אסי: אומרים "שיר המעלות הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות" (תהלים קלד, א), "שאו ידכם קדש וברכו את ה'" (תהלים קלד, ב), "ברוך ה' מציון שכן ירושלם הללויה" (תהלים קלה, כא).

ושואלים: ולימא נמי [ושיאמרו גם כן] "יברכך ה' מציון" (תהלים קלד, ג) דכתיב בההוא עניינא [שנאמר באותו ענין], כלומר, שיאמרו שלוש לשונות ברכה האמורות רצופות באותו פרק בתהילים! אמר יהודה בריה [בנו] של ר' שמעון בן פזי: מתוך שהתחיל בברכותיו של הקדוש ברוך הוא — מסיים בברכותיו של הקדוש ברוך הוא, ואינו מכניס משפט זה שהוא ברכה לישראל.

ושואלים: במנחתא דתעניתא [במנחה של תענית] כשהכהנים מברכים את העם מאי אמרי [מה אומרים העם]? אמר רב אחא בר יעקב: אומרים הם "אם עונינו ענו בנו ה' עשה למען שמך" (ירמיה יד, ז), "מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ" וגו' (ירמיה יד, ח), "למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע" וגו' (ירמיה יד, ט).