|
טקסט הדף מנוקד
אִין בְּעָלְמָא דָּרְשִׁי קַל וָחוֹמֶר וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם בָּא לִכְלַל הָפֵר אֶת שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל הָקֵם לֹא בָּא לִכְלַל הָפֵר
מַתְנִי' הֲפָרַת נְדָרִים כׇּל הַיּוֹם יֵשׁ בַּדָּבָר לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר כֵּיצַד נָדְרָה בְּלֵילֵי שַׁבָּת יָפֵר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ נָדְרָה עִם חֲשֵׁכָה מֵפֵר עַד שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ שֶׁאִם חָשְׁכָה וְלֹא הֵפֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר גְּמָ' תַּנְיָא הֲפָרַת נְדָרִים כׇּל הַיּוֹם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמְרוּ מֵעֵת לְעֵת מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא אָמַר קְרָא בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ וְרַבָּנַן מַאי טַעְמַיְיהוּ דִּכְתִיב מִיּוֹם אֶל יוֹם וּלְתַנָּא קַמָּא הָא כְּתִיב מִיּוֹם אֶל יוֹם אִיצְטְרִיךְ דְּאִי בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ הֲוָה אָמֵינָא בִּימָמָא אִין בְּלֵילְיָא לָא כְּתִיב מִיּוֹם אֶל יוֹם וּלְמַאן דְּאָמַר מִיּוֹם אֶל יוֹם הָא כְּתִיב בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ אִיצְטְרִיךְ דְּאִי כְּתִיב מִיּוֹם אֶל יוֹם הֲוָה אָמֵינָא מֵחַד בְּשַׁבָּא לְחַד בְּשַׁבָּא לֵיפַר לָהּ כְּתִיב בְּיוֹם שׇׁמְעוֹ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג לֵוִי סָבַר לְמִיעְבַּד כְּהָנֵי תַּנָּאֵי אֲמַר לֵיהּ רַב הָכִי אָמַר חֲבִיבִי אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג חִיָּיא בַּר רַב שָׁדֵי גִּירָא וּבָדֵיק רַבָּה בַּר רַב הוּנָא יָתֵיב וְקָאֵים רש"יאין בעלמא דרשי קל וחומר. כי האי גוונא כדאשכחן לגבי נערה וזרעים טמאים: ושאני הכא. להכי לא דרשי בנדרים קל וחומר דאמר קרא וכו' הלכך לא מצי מפר אלא לאחר שנדרה שבא לכלל הקם: מתני' נדרה בלילי שבת. יכול להפר לה כל אותו ליל שבת ויום שבת והוא הדין נמי כי נדרה במ''ש שיפר כל אותו היום בא' בשבת אלא הא דנקיט לילי שבת משום דאשמועי' במה שאמרו הפרת נדרים כל היום כלילי שבת ויומו שהלילה הולך אחר היום כדכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד אבל לא ליום ולילה שאם נדרה ביום ולא הפר לה שוב אינו יכול להפר לה משתחשך שאין הפרת נדרים אלא אותו יום שנדרה ומשחשכה כבר נכנס יום אחר: גמ' מיום אל יום. משמע מאותה שעה ביום זה עד יום המחרת באותה שעה: ביממא אין. דיום שמעו משמע יממא ולא לילה להכי כתיב מיום אל יום דמשמע יום שלם: הא כתיב ביום שמעו. דמשמע אותו היום בלבד ולא למחר: דאי מיום אל יום הוה משמע מחד בשבא לחד בשבא. דהכי משמע מיום אל יום שכמוהו דהיינו שבוע שלם להכי כתיב ביום שמעו ביום אחד שלם מעל''ע: אין הלכה כאותו הזוג. רבי יוסי ור''א דאמרי מעת לעת: חייא בר רב הוה שדי גירא ובדיק. שלא היה מעיין כל כך בנדר אלא כמו שהיה עוסק במלאכתו שהיה יורה החץ מתוך כך בדיק ליה לנדר: יתיב וקאים. שלא היה יושב במקום אחד אלא עומד ויושב ובדיק ליה: תוספותאין תוס' לעמוד זה
ר"ן הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|