|
טקסט הדף מנוקד
הָכָא נָמֵי דְּאָמַר לֵיהּ לְכִי שָׁמַעְנָא מֵיפַר לַהּ לְכִי שָׁמַע לֵיפַר לַהּ הוּא סָבַר דִּלְמָא מִטְּרִידְנָא
בָּעֵי רָמֵי בַּר חָמָא חֵרֵשׁ מַהוּ שֶׁיָּפֵר לְאִשְׁתּוֹ אִם תִּמְצָא לוֹמַר בַּעַל מֵיפֵר בְּלֹא שְׁמִיעָה מִשּׁוּם דְּבַר מִישְׁמַע הוּא אֲבָל חֵרֵשׁ דְּלָאו בַּר מִישְׁמַע הוּא הַיְינוּ דְּרַבִּי זֵירָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא כׇּל הָרָאוּי לְבִילָּה אֵין בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ וְכֹל שֶׁאֵין רָאוּי לְבִילָּה בִּילָּה מְעַכֶּבֶת בּוֹ אוֹ דִלְמָא וְשָׁמַע אִישָׁהּ לָא מְעַכֵּב אָמַר רָבָא תָּא שְׁמַע וְשָׁמַע אִישָׁהּ פְּרָט לְאֵשֶׁת חֵרֵשׁ שְׁמַע מִינַּהּ אִיבַּעְיָא לְהוּ בַּעַל מַהוּ שֶׁיָּפֵר לִשְׁתֵּי נָשָׁיו בְּבַת אַחַת אוֹתָהּ דַּוְקָא אוֹ לָאו דַּוְקָא אָמַר רָבִינָא תָּא שְׁמַע אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בַּחֲבֶירְתָּהּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר וְהִשְׁקָהּ אוֹתָהּ לְבַדָּהּ רש"ידאמר ליה. לשליח לכי שמענא לנדרה הפר לה: וקפריך. לכי שמע . ליפר לה: הוא. הבעל סבר דלמא מיטרידנא: משום דבר מישמע הוא. וקרינן ביה ושמע אישה ואדהכי מלי מיפר: היינו דר' זירא. דאמר במסכת מנחות בפ' המנחות והנסכים והכי הוא שאלו שאלה לעילא מדר' יהודה בר אילעאי מנין לאומר הרי עלי ששים ואחד עשרון שמביא ששים בכלי אחד ואחד בכלי אחד והכי תנינן במתני' מתנדב אדם מנחה של ששים עשרון ומביא בכלי אחד ואם אמר הרי עלי ששים ואחד מביא ס' בכלי אחד וא' בכלי א' פתח ר' יהודה בר אילעאי והתם מפרש כו' א''ל הרי הוא אומר כל מנחה בלולה בשמן וחריבה אמרה תורה הבא מנחה שיכולה להבלל וקים להו לרבנן דס' נבללין בכלי אחד ויותר אין נבללין כו' ופריך התם מאי טעמא משום דאין נבללין אלמא דבלילה מעכבת והתנן אם לא בלל כשר ומתרץ רבי זירא כי אמרינן דבלילה [אין] מעכבת בראוי לבילה כגון ששים עשרונים הראוי לבילה אם לא בלל כשר וכל שאין ראוי לבילה כגון ששים ואחד בילה מעכבת ומאחר דאין נבללין אין מביאין ה''נ גבי חרש כל הראוי לשמוע כגון שאינו חרש בדידיה אין שמיעה מעכבת ובעל מיפר בלא שמיעה ושאינו ראוי לשמיעה כגון חרש שמיעה מעכבת בו ולא מצי מיפר: או דילמא ושמע אישה לא מעכב. כלל: בבת אחת. בדיבור אחד: דוקא. יניא אותה ולא שתים בבת אחת: שתי סוטות כאחת. בשתי כוסות: שלבה גס בחבירתה. הואיל ויש לי חברתה אחרת מה בכך אם אשתה אני: והשקה לבדה. דוהשקה דוקא משמע אחת ולא ב': תוספותאין תוס' לעמוד זה
ר"ן הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|