|
טקסט הדף מנוקדתַּנְיָא הַמּוּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵירוֹ אֵין מַתִּירִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב נַחְמָן דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם כִּי מֵתוּ כׇּל הָאֲנָשִׁים אָמַר לוֹ בְּמִדְיָן נָדַרְתָּ לֵךְ וְהַתֵּר נִדְרְךָ בְּמִדְיָן דִּכְתִיב וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה אֵין אָלָה אֶלָּא שְׁבוּעָה דִּכְתִיב וַיָּבֹא אִתּוֹ בְּאָלָה וְגַם בַּמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶאצַּר מָרָד אֲשֶׁר הִשְׁבִּיעוֹ בֵּאלֹהִים (חַיִּים) מַאי מַרְדּוּתֵיהּ אַשְׁכְּחֵיהּ צִדְקִיָּה לִנְבוּכַדְנֶצַּר דַּהֲוָה קָאָכֵיל אַרְנְבָא חַיָּה אֲמַר לֵיהּ אִישְׁתְּבַע לִי דְּלָא מְגַלֵּית עִילָּוַי וְלָא תִּיפּוֹק מִילְּתָא אִישְׁתְּבַע לְסוֹף הֲוָה קָא מִצְטַעַר צִדְקִיָּהוּ בְּגוּפֵיהּ אִיתְּשִׁיל אַשְּׁבוּעֲתֵיהּ וַאֲמַר שְׁמַע נְבוּכַדְנֶצַּר דְּקָא מְבַזִּין לֵיהּ שְׁלַח וְאַיְיתִי סַנְהֶדְרִין וְצִדְקִיָּהוּ אֲמַר לְהוֹן חֲזֵיתוּן מַאי קָא עָבֵיד צִדְקִיָּהוּ לָאו הָכִי אִישְׁתְּבַע בִּשְׁמָא דִשְׁמַיָּא דְּלָא מְגַלֵּינָא אֲמַר לֵיהּ אִיתְּשַׁלִי אַשְּׁבוּעֲתָא [אֲמַר לְהוּ מִתַּשְׁלִין אַשְּׁבוּעֲתָא] אָמְרִי לֵיהּ אִין אֲמַר לְהוּ בְּפָנָיו אוֹ אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו אָמְרִי לֵיהּ בְּפָנָיו אֲמַר לְהוֹן וְאַתּוּן מַאי עָבְדִיתוּן מַאי טַעְמָא לָא אָמְרִיתוּן לְצִדְקִיָּהוּ מִיָּד יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן אָמַר רַבִּי יִצְחָק שֶׁשָּׁמְטוּ כָּרִים מִתַּחְתֵּיהֶם מַתְנִי' רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהֵן כַּנּוֹלָד וְאֵינָן כַּנּוֹלָד וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ כֵּיצַד אָמַר קוּנָּם שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא אֶת פְּלוֹנִית שֶׁאָבִיהָ רַע אָמְרוּ לוֹ מֵת אוֹ שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה קוּנָּם לְבַיִת זֶה שֶׁאֲנִי נִכְנָס שֶׁהַכֶּלֶב רַע בְּתוֹכוֹ אוֹ שֶׁהַנָּחָשׁ בְּתוֹכוֹ אָמְרוּ לוֹ מֵת הַכֶּלֶב אוֹ שֶׁנֶּהֱרַג הַנָּחָשׁ הֲרֵי הֵן כַּנּוֹלָד וְאֵינוֹ כַּנּוֹלָד וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים לוֹ גְּמָ' קוּנָּם שֶׁאֲנִי נִכְנָס לְבַיִת זֶה שֶׁהַכֶּלֶב וְכוּ' מֵת נוֹלָד הוּא אָמַר רַב הוּנָא נַעֲשָׂה כְּתוֹלֶה נִדְרוֹ בְּדָבָר וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּבָר מֵת וּכְבָר עָשָׂה תְּשׁוּבָה קָאָמְרִי לֵיהּ רש"יאין מתירין לו. לנודר אלא בפניו של מדיר: במדין לך. מהו במדין לך אלא הכי קא''ל במדין נדרת לפני יתרו לך והתר בפני יתרו שאין מתירין לו לאדם אלא בפניו ויתרו הדירו למשה שלא לשוב מצרים מפני אותן אנשים המבקשים להורגו ואמר רבי תלמיד חכם מיפר לעצמו: ארנבא חיה. שאינה מבושלת ואית דאמרי חיה ממש שאכל אותה כשהיא חיה: הוה מצטער צדקיהו בגופיה. שהיה רוצה לגלות הדבר שיהו מבזין אותו בני העולם: איתשיל אשבועתיה. נשאל על שבועתו: מאי עבדיתו. דשריתון ליה מ''ט לא אמריתון ליה לצדקיהו דלא מציתו למשריה אלא בפניו: מתני' שהן כנולד. דדמו לנולד אבל הן ממש אינן נולד ופותחין בהן: שאביה רע. תולה נדרו ברעות אביה מכלל דאי לא הוה רשע היה נושא אותה: או שעשה תשובה. דהיינו נולד פותחין בה ואומר לו בשעת חרטה אילו היית יודע שאביה עושה תשובה כלום היית נודר והוא אומר לאו וה''נ מכלב ונחש: גמ' מת נולד הוא. דהוי נולד גמור ומאי קאמר אינו כנולד: אמר רב הונא נעשה כתולה נדרו בדבר. ברשעת אביה דמשמע כל זמן שאביה בחיים דודאי אם אמר שאיני נושא את פלונית סתם ודאי כדקאמרת השתא דאמר שאביה רע לפי שהוא רשע אינו נושא את בתו ואהכי פותחין לו לומר אילו היית יודע שמת: ורבי יוחנן אמר. לא הוי נולד כלל דבשעה שנדר כבר מת אהכי פותחין לו דכבר מת בשעה שנדר והוה ליה בטעות והא דאמר במתני' שהן כנולד דדמו לנולד פורתא: תוספותדתנן המודר הנאה מחבירו שנדר. בפניו שלא יהנה ממנו אין מתירין אלא בפניו לכאורה משמע דלפניו היינו דבעי מדעתו וקשה דהכא לא שייך שהרי נדר מעצמו שלא יהנה מחבירו ואין שום סברא שיצטרך דעתו להתיר נדרו לכ''נ דבפניו אינו אלא מפני החשד ואפילו בע''כ כיון שיהיה בפניו וכן משמע במדין לך והתיר נדרך אפילו בע''כ דיתרו ואתי סוגיא דהכא כטעמא דמפני החשד ובירושל' מפרש שני טעמים אחד מפני החשד שלא יחשדנו שעובר על נדרו ולא נשאל לחכם ולאותו טעם א''צ דעתו כדפרישית ועוד מפרש טעם אחר מפני בושה שאנו רוצים שיתבייש בפניו ושמעתי כטעמא דמפני החשד ודלא כפר''ת דגטין שמפרש בדבר שעשה לו טובה על ידי הנדר . דהכא במודר הנאה איירי ולא קאמר המדיר חבירו: אמרו לו בפניו. וא''ת מה בדעתו של צדקיהו מה היתה מועלת לו ההתרה שלא בפניו וסנהדרין למה התירו לו וי''ל דצדקיהו היה מצטער ביותר על שלא היה מגלה השבועה והיה מתבטל ממלאכת שמים והוי כמו לדבר מצוה ועי''ל דמצוה על החכמים לעשות רצון המלך ולדבר מצוה מתירין כדפרישית: כתולה נדרו בדבר. פירוש במה שהוא רע והוי כמפרש דלקמן שאביה קיים: רבי יוחנן אומר וכבר מת והוי נדר בטעות ומותר בלא הפרה והכי קאמר ר''מ יש דברים שדומה לנולד דדומה כאילו מת . אחר הנדר דאיכא למיטעי ואפ''ה לא חיישינן וחכמים אוסרין דחיישינן דלמא מיחלף במת אחר הנדר וכן גזרינן כשעשה תשובה אטו היכא דלא עשה:
ר"ן הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|