סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִפְּנֵי שֶׁנִּתְעַסֵּק בַּמָּלוֹן תְּחִלָּה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי בַּדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא לְמֹשֶׁה רַבֵּינוּ בִּקֵּשׁ שָׂטָן לַהֲרוֹג אֶלָּא לְאוֹתוֹ תִּינוֹק שֶׁנֶּאֱמַר כִּי חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי צֵא וּרְאֵה מִי קָרוּי חָתָן הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הַתִּינוֹק דָּרֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בַּר בִּיזְנָא בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְרַשֵּׁל מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִן הַמִּילָה בָּאוּ אַף וְחֵימָה וּבְלָעוּהוּ וְלֹא שִׁיְּירוּ מִמֶּנּוּ אֶלָּא רַגְלָיו מִיָּד וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר וַתִּכְרֹת אֶת עׇרְלַת בְּנָהּ מִיָּד וַיִּרֶף מִמֶּנּוּ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בִּיקֵּשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְהוֹרְגָן שֶׁנֶּאֱמַר הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְחֵימָה הֲרָגוֹ שֶׁנֶּאֱמַר חֵמָה אֵין לִי וְהָכְתִיב כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה תְּרֵי חֵימָה הֲווֹ וְאִיבָּעֵית אֵימָא גּוּנְדָּא דְחֵימָה תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁאֵין לָךְ מִי שֶׁנִּתְעַסֵּק בְּמִצְוֹת כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ וְלֹא נִקְרָא תָּמִים אֶלָּא עַל שֵׁם מִילָה שֶׁנֶּאֱמַר הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים וּכְתִיב וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ דָּבָר אַחֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כׇּל הַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ' דָּבָר אַחֵר גְּדוֹלָה מִילָה שֶׁאִילְמָלֵא מִילָה לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר אִם לֹא בְּרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה וְגוֹ' וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר גְּדוֹלָה תּוֹרָה שֶׁאִילְמָלֵא תּוֹרָה לֹא נִתְקַיְּימוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁנֶּאֱמַר אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי וְגוֹ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים אֲחָזַתּוּ רְעָדָה אָמַר שֶׁמָּא יֵשׁ בִּי דָּבָר מְגוּנֶּה כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ וְאֶתְּנָה בְרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ נִתְקָרְרָה דַּעְתּוֹ וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הִסְתַּכַּלְתִּי בַּמַּזָּל שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֶלָּא בֵּן אֶחָד אָמַר לוֹ צֵא מֵאִיצְטַגְנִינוּת שֶׁלְּךָ אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל אָמַר רַבִּי יִצְחָק כׇּל הַמְתַמֵּים עַצְמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתַּמֵּים עִמּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא כׇּל הַמְתַמֵּים עַצְמוֹ שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים וּכְתִיב וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם אָמַר רַבִּי כֹּל הַמְנַחֵשׁ לוֹ נַחַשׁ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְהָא בְּלָמֶד אָלֶף כְּתִיב אֶלָּא מִשּׁוּם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה תָּנֵי אַהֲבָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא כׇּל אָדָם שֶׁאֵינוֹ מְנַחֵשׁ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בִּמְחִיצָה שֶׁאֲפִילּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אֵין יְכוֹלִין לִיכָּנֵס בְּתוֹכָהּ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל וְגוֹ' אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִפְּנֵי מָה נֶעֱנַשׁ אַבְרָהָם אָבִינוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ בָּנָיו לְמִצְרַיִם מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים מִפְּנֵי שֶׁעָשָׂה אַנְגַּרְיָיא בְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ וּשְׁמוּאֵל אָמַר מִפְּנֵי שֶׁהִפְרִיז עַל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שֶׁהִפְרִישׁ בְּנֵי אָדָם מִלְּהִכָּנֵס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר תֶּן לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח לָךְ וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ רַב אָמַר שֶׁהוֹרִיקָן בַּתּוֹרָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר שֶׁהוֹרִיקָן בְּזָהָב שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת אָמַר רַבִּי אַמֵּי בַּר אַבָּא אֱלִיעֶזֶר כְּנֶגֶד כּוּלָּם אִיכָּא דְּאָמְרִי אֱלִיעֶזֶר הוּא דְּחוּשְׁבָּנֵיהּ הָכִי הָוֵי וְאָמַר רַבִּי אַמֵּי בַּר אַבָּא בֵּן שָׁלֹשׁ שָׁנִים הִכִּיר אַבְרָהָם אֶת בּוֹרְאוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי חוּשְׁבָּנֵיהּ מְאָה וְשִׁבְעִין וּתְרֵין וְאָמַר רָמֵי בַּר אַבָּא


רש"י

מפני שנתעסק במלון תחלה. ואח''כ במילה והיה לו להתעסק במילה תחלה ואותו מלון סמוך למצרים דלא היה סכנה ואותו התינוק לא היה באותה שעה אלא בן שמונה ימים: להורגן. לאותן שני מלאכים: גונדא דחימה חיל שלו אבל איהו גופיה נהרג: . שהיא שקולה כנגד כל המצות שבתורה. דכתיב (שמות כד) הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה וכתיב במילה (בראשית יז) ואתנה בריתי וגו' כרתי ברית וגו' וכתיב להלן (שם) ואתנה בריתי מה להלן ברית אף כאן ברית: אם לא בריתי יומם ולילה. מה להלן תורה אף כאן תורה והיינו פליגא דהכא מוקי לה להאי קרא במילה והתם מוקי לה בתורה: שמא נמצא בי דבר מנוגה. (עד) עכשיו שלא אמר לו והיה תמים עד עכשיו: כל המתמים. מתמם עמו: כל המנחש. כלומר שרודף אחרי המנחשים: לו נחש. אחריו רודפין ניחושין דכל דקפיד קפדי בהדיה: בלמ''ד אל''ף. דמשמע דאין רודפין אחריו: מדה כנגד מדה. דבמדה כאדם מודד בה מודדין לו ולא נפיק מקרא: שנאמר כי לא נחש. כל זמן שאינו מנחש מה כתיב בתריה כעת יאמר ליעקב כלומר עדיין יהא אותו עת דמלאכי השרת יהיו שואלין אותו שאינו מנחש מה פעל אל לפי שהוא נכנס למקום שאין מלאכי השרת יכולין ליכנס: שהפריז על מדותיו. שהגדיל לישאל על מדותיו של הקב''ה שאמר במה אדע: תן לי הנפש והרכוש קח לך. ולא היה לו לעשות כן שהיה לו לגיירם: שהוריקן בתורה. שלימדם תורה כאדם שמריק מכלי זה לתוך כלי זה כך הוא לימדן תורה: שהוריקן. לשון ציהוב שנא' (תהלים סח) ואברותיה בירקרק חרוץ שנתן להם זהב הרבה: אליעזר. היה שקול כנגד כולן: אליעזר הוא חושבניה. דאליעזר בגימטריא שמונה עשר ושלש מאות שלא היה עמו אלא אליעזר לחוד: מאה ושבעים ותרתין. דהכי משמע עקב כמנין עק''ב שנים שמע אברהם בקולי וכל שנותיו היו קע''ה אלמא בן שלש שנים הכיר את בוראו:

תוספות

אין תוס' לעמוד זה

ר"ן
שנתעסק במלון תחלה. שנאמר בדרך במלון דמשמע דמיד שבא מן הדרך נתעסק במלון והיה לו למול מתחלה וכ''ת היאך ימול כיון שהיה לו עדיין לצאת בדרך י''ל דאותו מלון סמוך למצרים היה ובאורחא פורתא ליכא סכנתא: הוי אומר זה התינוק. שנעשה חתן ע''י ברית: ולא שיירו ממנו אלא רגליו. מקום המילה כדכתיב (שמ''ב יט) ולא עשה רגליו: שנאמר הרף מאף ועזוב חמה. כלומר הקב''ה אמר לו שיעזבם אלמא רוצה היה להרגם: שנאמר חמה אין לי. אלמא נהרג: גונדא דחימה. חיל של חימה: כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית. כלומר ברית מילה ששקולה ככל הדברים דהיינו כל המצות: צא מאצטגנינות שלך. ממשפט חכמת מזלות שלך והיינו דכתיב (בראשית טו) ויוצא אותו החוצה: שעה עומדת לו. שעולה לגדולה: כל המנחש לו נחש. שהנחשים והקסמים רודפין אחריו שנזוק בכל דבר וכדאמרינן בפרק ערבי פסחים (פסחים קי:) מאן דקפיד קפדין ליה שנאמר כי לא נחש וגו': כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. שמלאכי השרת ישאלו לישראל מה פעל אל לפי שמתוך שאינן מנחשין מכניסין אותן למחיצה שאין מלאכי השרת יכולין ליכנס בה ונראה בעיני דהכי נמי מדה כנגד מדה שמתוך שאינו הולך לקראת נחשים לידע העתידות אלא בוטח בהקב''ה משום הכי הקב''ה מגלה לו רזי עולם שאינם גלויים למלאכי השרת: שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים. שהוליכן למלחמה כדכתיב וירק את חניכיו דהיינו בני אדם שחנך לתורה. שהפריז על מדותיו. שהרבה להרהר על מדותיו של הקב''ה. הפריז ויתר והפקיר: שנאמר תן לי הנפש. ואברהם אבינו נתנם לו ואילו עכבן לעצמו היה מכניסן תחת כנפי שכינה: שהוריקן בתורה. זרזן בתורה לשון אחר הריקן מן התורה מלשון והבור רק שעשה בהן אנגריי': הוריקן בזהב. כדכתיב בירקרק חרוץ דהיינו זהב כלומר שנתן להם זהב הרבה כדי שילכו: שנאמר עקב אשר שמע. כמנין עקב שמע ואברהם חיה קע''ה נמצא שבן שלש הכיר את בוראו:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר