|
טקסט הדף מנוקד
תַּנְיָא הַנּוֹדֵר בַּתּוֹרָה לֹא אָמַר כְּלוּם בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ דְּבָרָיו קַיָּימִין בָּהּ וּבְמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ דְּבָרָיו קַיָּימִין
קָתָנֵי בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ דְּבָרָיו קַיָּימִין בָּהּ וּבְמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ צְרִיךְ לְמֵימַר אָמַר רַב נַחְמָן לָא קַשְׁיָא הָא דְּמַחֲתָא אוֹרָיְיתָא אַאַרְעָא הָא דְּנָקֵיט לַהּ בִּידֵיהּ מַחֲתָא עַל אַרְעָא דַּעְתֵּיהּ אַגְּוִילֵי נָקֵט לַהּ בִּידֵיהּ דַּעְתֵּיהּ עַל הָאַזְכָּרוֹת שֶׁבָּהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא דְּמַחֲתָא עַל אַרְעָא וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן דְּאַף עַל גַּב דְּמַחֲתָא עַל אַרְעָא כֵּיוָן דְּאָמַר בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ מַהֲנֵי וְזוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר זוֹ קָתָנֵי וְאִי בָּעֵית אֵימָא כּוּלָּהּ מְצִיעֲתָא נָמֵי דְּנָקֵיט לֵיהּ בִּידֵיהּ וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן כֵּיוָן דְּנָקֵיט לֵיהּ בִּידֵיהּ אַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר אֶלָּא בָּהּ כְּמַאן דְּאָמַר בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בָּהּ דָּמֵי מַתְנִי' קוֹנָם שֶׁאֲנִי יָשֵׁן שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר שֶׁאֲנִי מְהַלֵּךְ הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה קוֹנָם שֶׁאֲנִי מְשַׁמְּשֵׁךְ הֲרֵי זֶה בְּלֹא יַחֵל דְּבָרוֹ גְּמָ' אִיתְּמַר קוֹנָם עֵינַי בְּשֵׁינָה הַיּוֹם אִם אִישַׁן לְמָחָר אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אַל יִשַׁן הַיּוֹם שֶׁמָּא יִשַׁן לְמָחָר וְרַב נַחְמָן אָמַר יִשַׁן הַיּוֹם וְלָא חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא יִשַׁן לְמָחָר וּמוֹדֶה רַב יְהוּדָה בְּאוֹמֵר קוֹנָם עֵינַי בְּשֵׁינָה לְמָחָר אִם אִישַׁן הַיּוֹם שֶׁיִּשַׁן הַיּוֹם רש"יהנודר בתורה. שאוכל לך לא אמר כלום: אי מחתא ספר תורה אארעא. ואמר במה שכתוב בה: דעתיה אגוילי. דכשנדר לא נדר אלא בגוילין שכתוב בהן התורה דכיון שהיה רואה אותה מונחת על הארץ סבר הואיל ומונחת על הארץ ודאי אין כתוב בה ולא נדר אלא בגוילין ולא אמר כלום אבל אי אמר בה ובמה שכתוב בתוכה אפילו אי מחתא אארעא מוכחא מילתא דודאי שבועה גמורה עשה ודבריו קיימין אע''ג דמחתא אארעא דלהכי אמר בה ובמה שכתוב בה: אבל אי מנקיט ליה בידיה אפילו אמר במה שכתוב בה דבריו קיימין ובהכי מיירי הא דקתני במה שכתוב בה דבריו קיימין דכיון דמנקיט ליה בידיה בכבוד ורואה ויודע מה שבתוכה כי אמר במה שכתוב בה דבריו קיימין דשבועה גמורה חשיבא וכ''ש כי אמר בה ובמה שכתוב בה: תרוייהו מיירי בדנקיט לה בידיה ואהכי תנא בה ובמה שכתוב בה דהא קמ''ל דכיון דנקיט לה בידיה . דיודע שהיא כתובה אי אמר בה גרידא כמאן דאמר במה שכתוב בה דמי ודבריו קיימין: מתני' קונם שאני ישן שאגי מהלך. האומר יאסר עלי כקרבן אם אני ישן או אני מהלך והכי גרסינן גבי נדר בל יחל וגבי שבועה אסור משום דהאי לא יחל דנדר מוקי לה בגמרא דמדרבנן הוא ודשבועה הוי איסור דאורייתא: גמ' קונם עיני בשינה היום אם אני אישן למחר. מה שאני ישן היום יהא עלי בקונם על מנת אם אישן למחר דאם ישן הוא למחר לוקה על מה שישן אתמול: אל ישן היום. דשמא יישן מיד למחר ולא מיקיים תנאיה ונמצא עובר בבל יחל על מה שישן אתמול: ורב נחמן אומר יישן היום ולא חיישי' שמא יישן למחר. דלמחר מיזהיר זהיר שלא יישן כדי שלא ילקה על מה שישן אתמול: תוספותהא דמחתא אארעא. והכי דייקינן סיפא דבעינן תרתי בה ובמה שכתוב בה אבל מה שכתוב בה לחוד אמרי' דעתיה אגוילין וה''ק במה שכתוב בה דהיא הקלף אבל כשאמר בה ובמה שכתוב בה ע''כ מדייתר לשונו שמע מינה דדעתיה אאזכרות שבה ורישא דנקיט ליה בידיה הילכך כשאמר במה שכתוב בה לחוד דעתיה אאזכרות אבל בה לחוד לעולם דעתו אגוילין אע''ג דנקט ליה בידיה איבעית אימא רישא מחתא אארעא והא קמ''ל דמחתא אארעא ואמר במה שכתוב בה לחודיה מהני וה''ג סיפא דנקיט ליה בידיה והא [קמ''ל] אע''ג דלא אמר אלא בה כמ''ד שכתוב בה דמי והא דקתני סיפא בה ובמה שכתוב בה ה''ק סיפא זימנין דבה לחודה מהני כמה שכתוב בה והיינו היכא דנקיט ליה בידיה: איתמר קונם עיני בשינה היום . ושינה הוא שם דבר בלשון הש''ס כמו שינה בלשון פסוק: רב נחמן אמר ישן ואין חוששין שמא ישן למחר. מפרש טעמיה בגיטין (ד' פד) . דאי בעי מבריז נפשיה בסילוא:
ר"ן הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|