|
טקסט הדף מנוקד
מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ
בְּעָא מִינֵּיהּ רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא הֲרֵי זֶה גִּיטֵּיךְ וְלֹא תִּתְגָּרְשִׁי בּוֹ אֶלָּא לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם וְהָלְכָה וְהִנִּיחַתּוּ בְּצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים מַהוּ אֲמַר לֵיהּ אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת מִדְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ וְהוּא שֶׁצְּבוּרִין וּמוּנָּחִין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ אַדְּרַבָּה מְגוֹרֶשֶׁת מִדְּרַב נַחְמָן דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ מְשׁוֹךְ פָּרָה זוֹ וְלֹא תִּהְיֶה קְנוּיָה לָךְ עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם קָנָה וַאֲפִילּוּ עוֹמֶדֶת בַּאֲגַם מַאי לָאו הַיְינוּ אֲגַם וְהַיְינוּ צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים לָא אֲגַם לְחוּד וְצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים לְחוּד אִיכָּא דְאָמְרִי אֲמַר לֵיהּ מְגוֹרֶשֶׁת מִדְּרַב נַחְמָן וְצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים כַּאֲגַם דָּמֵי אַדְּרַבָּה אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת מִדְּרַב וּשְׁמוּאֵל מַאי לָאו הַיְינוּ רְשׁוּת הָרַבִּים וְהַיְינוּ צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים לָא רְשׁוּת הָרַבִּים לְחוֹד וְצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים לְחוֹד מַתְנִי' הַמּוֹשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ חֶנְווֹנִית אוֹ שֶׁמִּינָּהּ אַפּוֹטְרוֹפְּיָא הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעָהּ כׇּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֲפִילּוּ עַל פִּילְכָּהּ וְעַל עִיסָּתָהּ גְּמָ' אִיבַּעְיָא לְהוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר עַל יְדֵי גִלְגּוּל קָאָמַר אוֹ לְכַתְּחִלָּה קָאָמַר תָּא שְׁמַע אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְכַתְּחִלָּה שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ עַל יְדֵי גִלְגּוּל מַאי נָפְקָא לַהּ מִינַּהּ דְּאָמְרָה לֵיהּ כֵּיוָן דְּקָדָיְיקַתְּ בָּתְרַאי כּוּלֵּי הַאי לָא מָצְיָנָא דְּאֵדוּר בַּהֲדָךְ תָּא שְׁמַע הֲרֵי שֶׁלֹּא פָּטַר אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַנֶּדֶר וּמִן הַשְּׁבוּעָה וְהוֹשִׁיבָהּ חֶנְווֹנִית אוֹ שֶׁמִּינָהּ אַפּוֹטְרוֹפְּיָא הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעָהּ כׇּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה לֹא הוֹשִׁיבָהּ חֶנְווֹנִית וְלֹא מִינָּהּ אַפּוֹטְרוֹפְּיָא אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹשִׁיבָהּ חֶנְווֹנִית וְלֹא מִינָּהּ אַפּוֹטְרוֹפְּיָא הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעָהּ כׇּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה שֶׁאֵין לְךָ אִשָּׁה שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית אַפּוֹטְרוֹפְּיָא שָׁעָה אַחַת בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ עַל פִּילְכָּהּ וְעַל עִיסָּתָהּ אָמְרוּ לוֹ אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה שְׁמַע מִינָּהּ לְכַתְּחִלָּה שְׁמַע מִינָּהּ מַתְנִי' כָּתַב לָהּ נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי עָלַיִךְ אֵין יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ אֲבָל מַשְׁבִּיעַ הוּא אֶת יוֹרְשֶׁיהָ וְאֶת הַבָּאִים בִּרְשׁוּתָהּ נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי עָלַיִךְ וְעַל יוֹרְשַׁיִךְ וְעַל הַבָּאִים בְּרִשּׁוּתֶיךָ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ לֹא הִיא וְלֹא יוֹרְשֶׁיהָ וְלֹא אֶת הַבָּאִים בִּרְשׁוּתָהּ אֲבָל יוֹרְשָׁיו מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ וְאֶת יוֹרְשֶׁיהָ וְאֶת הַבָּאִים בִּרְשׁוּתָהּ נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי וְלֹא לְיוֹרְשַׁי וְלֹא לַבָּאִים בִּרְשׁוּתִי עָלַיִךְ וְעַל יוֹרְשַׁיִךְ וְעַל הַבָּאִים בִּרְשׁוּתִיךְ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ לֹא הוּא וְלֹא יוֹרְשָׁיו וְלֹא הַבָּאִים בִּרְשׁוּתוֹ לֹא אוֹתָהּ וְלֹא יוֹרְשֶׁיהָ וְלֹא הַבָּאִים בִּרְשׁוּתָהּ הָלְכָה מִקֶּבֶר בַּעְלָהּ לְבֵית אָבִיהָ אוֹ שֶׁחָזְרָה לְבֵית חָמִיהָ וְלֹא נַעֲשֵׂית אַפּוֹטְרוֹפְּיָא אֵין הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ וְאִם נַעֲשֵׂית אַפּוֹטְרוֹפְּיָא הַיּוֹרְשִׁין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ עַל הֶעָתִיד לָבֹא וְאֵין מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ עַל מַה שֶּׁעָבַר גְּמָ' שְׁבוּעָה מַאי עֲבִידְתֵּהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב רש"ימכין אותו. קודם שעבר על העשה ויש בידו לקיים: והלכה והניחתו כו'. ועודנו שם לאחר שלשים: והוא שצבורין. גבי מתניתין דקתני הקודם זכה אלמא רה''ר לא קני ליה לבעלים מידי אלא א''כ מגביהו הילכך לאחר שלשים לאו ברשותה הוא דליהוי גירושין חיילי: צידי רה''ר. סמוך לכתלים שאין דרך בני אדם לעבור שם ולהתחכך בכותלים: מתני' חנוונית. למכור יינו ופירותיו בחנות: משביעה. שלא עיכבה בידה כלום: אפוטרופיא. להכניס ולהוציא פירותיו ולשכור פועלים ולישא וליתן: גמ' ע''י גלגול קאמר. דשמעיה לת''ק דאמר משביעה על האפטרופסות ולא על פילכה ועיסתה ואפילו ע''י גלגול שבועת אפטרופסות דכיון דשבועת אפטרופסות דרבנן [דהא לא קטען ליה תובע טענת ברי אלא רצוני שתשבע לי לא מגלגלין על ידה] שבועה אחריתי ואתא ר' אליעזר למימר היכא דהושיבה חנונית מיגו דמישתבעה אאפטרופסות משתבעה נמי על ידי גלגול על פילכה ועיסתה דמגלגלין מדרבנן: או לכתחלה קאמר. דאפי' לא מינה אפוטרופיא משביעה על פלכה שהרי אפוטרופסת היא: בכפיפה. בתוך קופה אחת: שפיר. דאמרה ליה הואיל ומשבעת לי על פילכי איני יכול לסבול קפדנותך: מאי נפקא לה מינה. הרי נתחייבת לו שבועה ומה יקשה לה גלגול זה אם לא עיכבה כלום: הואיל וקא דייקת בתראי. אינך אוהב ומאמין אותי ולא מצינא דאידור בהדך: הרי שלא פטר. שלא כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך: נדר. שנודרת לו יאסרו עלי כל פירות שבעולם אם עיכבתי משלך כלום כדאמר במסכת גיטין (דף לד:) נמנעו מלהשביעה התקין ר''ג הזקן שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו וגובה כתובתה: מתני' אינו יכול להשביעה. בגמ' מפרש מהי שבועה פטרה: אבל משביע הוא את יורשיה. אם גירשה ומתה ויורשיה תובעין הימנו כתובתה נשבעים שבועת יורשין המפורשת במסכת שבועות (דף מה.) שבועה שלא פקדתנו בשעת מיתה ולא אמרה לנו קודם לכן ולא מצאנו בין שטרותיה ששטר כתובתה פרוע: ואת הבאים ברשותה. אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה והלקוחות תובעין אותו נשבעין אף הן שבועת היורשין: אבל יורשיו משביעין אותה. אם נתאלמנה והיא או יורשיה נפרעין מן היתומים צריכים שבועה שהרי לא פטרן אלא ממנו אם תגבה כתובתה בחייו: לבאין ברשותי. אם אמכור נכסי ואת באה ליפרע מלקוחות: הלכה מקבר בעלה כו'. זו שפטרה בעלה מן השבועה והכי תני בהדיא בתוספתא דאהך שפטרה קאי: לבית אביה. שלא נתעסקה שוב בנכסים: על העתיד לבא. על עסק שלאחר מיתה שלא עיכבה בידה כלום דהשתא נכסים דיתמי נינהו ולא מהניא בהו פטור דידיה: על שעבר. על עסק שבחיי בעלה: גמ' שבועה מאי עבידתה. איזו שבועה סתם שאשה חייבת לבעלה או ליורשיו דקתני דכי לא פטרה משביעה וכי פטרה אין משביעה: תוספותאינה מגורשת מדרב ושמואל. הרבה יש לתמוה היכי פשיט מדרב ושמואל דבעי למימר דצידי רה''ר כרה''ר והא רמי בר חמא גופיה מיבעי ליה בצידי רה''ר מכלל דבהניחתו ברה''ר פשיטא ליה דאינה מגורשת וי''ל דדייק מסיפא דמילתיה דמדקאמר דבסימטא לא מהני תפיסה מכלל דבצידי רה''ר מהניא מיהו לאיכא דאמרי מדמה צידי רה''ר לסימטא: וצידי רה''ר כרה''ר דמו. תימה דבריש אלו נערות (לעיל דף לא:) אמר דלענין מיקנא קני בצידי רה''ר: אדרבה מגורשת מדרב נחמן כו'. מדלא קאמר אדרבה מגורשת מדרב ושמואל גופייהו דאמרי בסימטא לא מהני תפיסה מכלל דפשיטא ליה דסימטא עדיפא לענין קנין טפי מצידי רה''ר אבל אגם וצידי רה''ר בעי לדמויי אהדדי אלמא לענין קנין סימטא עדיף מאגם וקשה לרשב''א דלעיל בשילהי האשה שנפלו (דף פב.) אמר רבי יוחנן האומר לחבירו משוך פרה זו ולא תיקני עד לאחר שלשים קנה אפילו עומדת באגם וא''כ כל שכן אם היא עומדת בסימטא והיכי אמר ר' יוחנן לעיל דתפיסה מהני בסימטא דר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש דאמרי תרוייהו אפילו בסימטא: האומר לחבירו משוך פרה זו כו'. בדאמר לו מעכשיו מיירי כדאוקי לעיל בסוף האשה שנפלו (דף פב.) וגבי גט נמי דבעי רמי בר חמא איירי נמי בדאמר מעכשיו דאי לא אמר מעכשיו כיון דאין הגירושין אלא לאחר שלשים היה צריך שיהיה אז בחצירה וקשה דהיכי פשיט מדרב ושמואל דהתם מאי מעכשיו איכא ונראה דהכי פשיט כי היכי דהתם אע''ג דמן הדין דמשעת מיתת האב הנכסים בחזקת יתומים בכל מקום שהם אפ''ה אם הם ברשות הרבים לא קנו יתמי ה''נ היכא דאמר לה הרי זה גיטיך מעכשיו ולא תתגרשי בו עד לאחר שלשים דמן הדין יש לה לזכות בגט מיד לאחר ל' יום בכל מקום שהוא אפילו הכי ברה''ר אינה מגורשת: רבי אליעזר אומר על ידי גלגול. לא כפירוש שפירש הקונטרס דת''ק סבר דאין מגלגלין בשבועה דרבנן דהא בפ' כל הנשבעין (שבועות דף מח:) מסקינן דמגלגלין בדרבנן וליכא מאן דפליג אלא טעמא דת''ק דאמרה ליה כיון דדייקת כולי האי לא מצינא דאידור בהדך ירושלמי מאי טעמא דרבנן אם אתה אומר כן אין שלום בבית לעולם שברה כלים מאי את עביד לה כשומרת חנם או כשומרת שכר מסתברא אפילו כשומרת חנם אינה אם אין את אומר כן אין שלום בבית לעולם: נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך. בירושלמי מפרש כגון שנתן לה רשות לעשות יורשיה אפוטרופין ואת הבאים ברשותך צריך לפרש שאר בני אדם נכרים שעשאתן אפוטרופין מחמת שנתן לה רשות תימה אמאי נקט נדר דנדר לא שייך אלא באלמנה כדמוכח בהשולח (גיטין לד:) דתיקן ר''ג שתהא נודרת כו' ועליך לא שייך אלא בגרושה ויש לומר דאיידי דנקט בסמוך נדר גבי יורשין נקט נמי ברישא ומיהו בגמ' לא שייך לשנויי הכי דקתני בברייתא נדר ושבועה והתם לא מיירי ביורשים כלל: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|