סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

שֶׁבָּאוּ לִינָּשֵׂא מַשִּׂיאִין אֶת הַיְּתוֹמָה וְאַחַר כָּךְ מַשִּׂיאִין אֶת הַיָּתוֹם מִפְּנֵי שֶׁבּוֹשְׁתָּהּ שֶׁל אִשָּׁה מְרוּבָּה מִשֶּׁל אִישׁ
תָּנוּ רַבָּנַן יָתוֹם שֶׁבָּא לִישָּׂא שׂוֹכְרִין לוֹ בַּיִת וּמַצִּיעִין לוֹ מִטָּה וְכׇל כְּלֵי תַשְׁמִישׁוֹ וְאַחַר כָּךְ מַשִּׂיאִין לוֹ אִשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ דֵּי מַחְסוֹרוֹ זֶה הַבַּיִת אֲשֶׁר יֶחְסַר זֶה מִטָּה וְשֻׁלְחָן לוֹ זוֹ אִשָּׁה וְכֵן הוּא אוֹמֵר אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ
תָּנוּ רַבָּנַן דֵּי מַחְסוֹרוֹ אַתָּה מְצֻוֶּוה עָלָיו לְפַרְנְסוֹ וְאִי אַתָּה מְצֻוֶּוה עָלָיו לְעַשְּׁרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ אֲפִילּוּ סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו אָמְרוּ עָלָיו עַל הִלֵּל הַזָּקֵן שֶׁלָּקַח לְעָנִי בֶּן טוֹבִים אֶחָד סוּס לִרְכּוֹב עָלָיו וְעֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו פַּעַם אַחַת לֹא מָצָא עֶבֶד לָרוּץ לְפָנָיו וְרָץ לְפָנָיו שְׁלֹשָׁה מִילִין
תָּנוּ רַבָּנַן מַעֲשֶׂה בְּאַנְשֵׁי גָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּקְחוּ לְעָנִי בֶּן טוֹבִים אֶחָד מִצִּיפּוֹרִי לִיטְרָא בָּשָׂר בְּכׇל יוֹם לִיטְרָא בָּשָׂר מַאי רְבוּתָא אָמַר רַב הוּנָא לִיטְרָא בָּשָׂר מִשֶּׁל עוֹפוֹת וְאִיבָּעֵית אֵימָא בְּלִיטְרָא בָּשָׂר מַמָּשׁ רַב אָשֵׁי אָמַר הָתָם כְּפָר קָטָן הָיָה בְּכׇל יוֹמָא הֲוָה מַפְסְדִי חֵיוְתָא אַמְּטוּלְתֵּיהּ
הַהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר לֵיהּ בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד אֲמַר לֵיהּ בְּבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן רְצוֹנְךָ שֶׁתְּגַלְגֵּל עִמִּי בַּעֲדָשִׁים גִּלְגֵּל עִמּוֹ בַּעֲדָשִׁים וָמֵת אָמַר אוֹי לוֹ לְזֶה שֶׁהֲרָגוֹ נְחֶמְיָה אַדְּרַבָּה אוֹי לוֹ לִנְחֶמְיָה שֶׁהֲרָגוֹ לְזֶה מִיבְּעֵי לֵיהּ אֶלָּא אִיהוּ הוּא דְּלָא אִיבְּעִי לֵיהּ לְפַנּוֹקֵי נַפְשֵׁיהּ כּוּלֵּי הַאי
הָהוּא דַּאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אָמַר לוֹ בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד אָמַר לוֹ בְּתַרְנְגוֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן אֲמַר לֵיהּ וְלָא חָיְישַׁתְּ לְדוּחְקָא דְּצִיבּוּרָא אֲמַר לֵיהּ אַטּוּ מִדִּידְהוּ קָאָכֵילְנָא מִדְּרַחְמָנָא קָאָכֵילְנָא דְּתָנֵינָא עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אׇכְלָם בְּעִתּוֹ בְּעִתָּם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא בְּעִתּוֹ מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּרְנָסָתוֹ בְּעִתּוֹ
אַדְּהָכִי אֲתַאי אֲחָתֵיהּ דְּרָבָא דְּלָא חָזְיָא לֵיהּ תְּלֵיסְרֵי שְׁנֵי וְאַתְיָא לֵיהּ תַּרְנְגוֹלֶת פְּטוּמָה וְיַיִן יָשָׁן אָמַר מַאי דְּקַמָּא אֲמַר לֵיהּ נַעֲנֵתִי לְךָ קוּם אֱכוֹל
תָּנוּ רַבָּנַן אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס נוֹתְנִין לוֹ לְשׁוּם הַלְוָאָה וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִין לוֹ לְשׁוּם מַתָּנָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים נוֹתְנִין לוֹ לְשׁוּם מַתָּנָה וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִין לוֹ לְשׁוּם הַלְוָאָה לְשׁוּם מַתָּנָה הָא לָא שָׁקֵיל אָמַר רָבָא לִפְתּוֹחַ לוֹ לְשׁוּם מַתָּנָה
יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס נוֹתְנִין לוֹ לְשׁוּם מַתָּנָה וְחוֹזְרִין וְנִפְרָעִין מִמֶּנּוּ חוֹזְרִין וְנִפְרָעִין הֵימֶנּוּ תּוּ לָא שָׁקֵיל אָמַר רַב פָּפָּא לְאַחַר מִיתָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס אֵין נִזְקָקִין לוֹ אֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס אוֹמְרִים לוֹ הָבֵא מַשְׁכּוֹן וָטוֹל כְּדֵי שֶׁתָּזוּחַ דַּעְתּוֹ עָלָיו
תָּנוּ רַבָּנַן הַעֲבֵט זֶה שֶׁאֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לְשׁוּם הַלְוָאָה וְחוֹזְרִין וְנוֹתְנִין לוֹ לְשׁוּם מַתָּנָה תַּעֲבִיטֶנּוּ זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ לְשׁוּם מַתָּנָה וְחוֹזְרִין וְנִפְרָעִין הֵימֶנּוּ לְאַחַר מִיתָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס אֵין נִזְקָקִין לוֹ וְאֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים תַּעֲבִיטֶנּוּ דִּבְּרָה תוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם
מָר עוּקְבָא הֲוָה עַנְיָא בְּשִׁיבָבוּתֵיהּ דַּהֲוָה רְגִיל כׇּל יוֹמָא דְּשָׁדֵי לֵיהּ אַרְבְּעָה זוּזֵי בְּצִינּוֹרָא דְּדַשָּׁא (יוֹם אֶחָד) [יוֹמָא חַד] אֲמַר אֵיזִיל אִיחְזֵי מַאן קָעָבֵיד בִּי הָהוּא טֵיבוּתָא הָהוּא יוֹמָא נְגַהָא לֵיהּ לְמָר עוּקְבָא לְבֵי מִדְרְשָׁא אָתְיָא דְּבֵיתְהוּ בַּהֲדֵיהּ
כֵּיוָן דְּחַזְיֵוהּ דְּקָא מַצְלֵי לֵיהּ לְדַשָּׁא נְפַק בָּתְרַיְיהוּ רְהוּט מִקַּמֵּיהּ עָיְילִי לְהָהוּא אַתּוּנָא דַּהֲוָה גְּרִופָה נוּרָא הֲוָה קָא מִיקַּלְיָין כַּרְעֵיהּ דְּמָר עוּקְבָא אֲמַרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ שְׁקוֹל כַּרְעָיךְ אוֹתֵיב אַכַּרְעַאי חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ אֲמַרָה לֵיהּ אֲנָא שְׁכִיחָנָא בְּגַוֵּיהּ דְּבֵיתָא וּמְקָרְבָא אַהֲנָיָיתִי
וּמַאי כּוּלֵּי הַאי דְּאָמַר מָר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב הוּנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא וְאָמְרִי לָהּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁיִּמְסוֹר עַצְמוֹ לְתוֹךְ כִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְאַל יַלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים מְנָא לַן מִתָּמָר דִּכְתִיב הִיא מוּצֵאת
מָר עוּקְבָא הֲוָה עַנְיָא בְּשִׁיבָבוּתֵיהּ דַּהֲוָה רְגִיל לְשַׁדּוֹרֵי לֵיהּ אַרְבַּע מְאָה זוּזֵי כׇּל מַעֲלֵי יוֹמָא דְּכִיפּוּרָא יוֹמָא חַד שַׁדְּרִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בְּיַד בְּרֵיהּ אֲתָא אֲמַר לֵיהּ לָא צְרִיךְ אָמַר מַאי חֲזֵית חֲזַאי דְּקָא מְזַלְּפִי לֵיהּ יַיִן יָשָׁן אָמַר מְפַנַּק כּוּלֵּי הַאי עַיְיפִינְהוּ וְשַׁדְּרִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ
כִּי קָא נִיחָא נַפְשֵׁיהּ אֲמַר אַיְיתוֹ לִי חוּשְׁבְּנַאי דִּצְדָקָה אַשְׁכַּח דַּהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ שִׁבְעַת אַלְפֵי דִּינָרֵי סְיָאנְקֵי אֲמַר זַוְודַאי קַלִּילֵי וְאוֹרְחָא רַחִיקְתָּא קָם בַּזְבְּזֵיהּ לְפַלְגֵיהּ מָמוֹנֵיהּ הֵיכִי עֲבַד הָכִי וְהָאָמַר רַבִּי אִילְעַאי בְּאוּשָׁא הִתְקִינוּ הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יוֹתֵר מֵחוֹמֶשׁ הָנֵי מִילֵּי מֵחַיִּים שֶׁמָּא יֵרֵד מִנְּכָסָיו אֲבָל לְאַחַר מִיתָה לֵית לַן בַּהּ
רַבִּי אַבָּא הֲוָה צָיַיר זוּזֵי בְּסוּדָרֵיהּ וְשָׁדֵי לֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ וּמַמְצֵי נַפְשֵׁיהּ לְבֵי עַנְיֵי וּמַצְלֵי עֵינֵיהּ מֵרַמָּאֵי
רַבִּי חֲנִינָא הֲוָה הָהוּא עַנְיָא דַּהֲוָה רְגִיל לְשַׁדּוֹרֵי לֵיהּ אַרְבְּעָה זוּזֵי כׇּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא יוֹמָא חַד שַׁדְּרִינְהוּ נִיהֲלֵיהּ בְּיַד דְּבֵיתְהוּ אֲתַאי אֲמַרָה לֵיהּ לָא צְרִיךְ מַאי חֲזֵית שְׁמַעִי דַּהֲוֹה קָאָמְרִי לֵיהּ בַּמָּה אַתָּה סוֹעֵד

רש"י

שבאו לינשא. משל צדקה דאמרינן לקמן אשר יחסר לו זו אשה: משל עופות. שדמיהן יקרים והוא היה מעונג: בליטרא בשר. שהיה בשר ביוקר והיה צריך בשר בדמי ליטרא מעות: כפר קטן היה. ואין המותר נמכר: אמטולתיה. בשבילו והיינו רבותא ולעולם במשקל ליטרא בשר קאמר: ההוא דאתא. עני המבקש פרנסה: במה אתה סועד. מה אתה רגיל לאכול בסעודתך: בעתו. הכל לפי מה שהוא צריך כל יחיד ויחיד לפי לימודו: אמר רבא מאי דקמא. מה דבר זה שאירע לפני עתה שלא הייתי רגיל בכך שבאת זו לכאן ותרנגולת ויין ישן בידה: נענתי לך. דברתי יותר מדאי: אין לו. משלו: ואינו רוצה להתפרנס. משל צדקה: יש לו ואינו רוצה להתפרנס. משלו אלא משל צדקה ומסגף עצמו ברעב: שתזוח דעתו עליו. יגבה לבו לומר דעתם לחזור ולגבות הימני הואיל ותבעוני משכון אין זו אלא הלואה ויטול בלא בושת שיאמר אין לי משכון והם יאמרו טול בלא משכון: צינורא דדשא. חור שבמפתן וציר הדלת סובב בו: ההוא יומא. אותו היום שנתן העני לבו לדעת מי נותנם לו: כיון דחזא. העני: אנא שכיחנא בגו ביתא. ועניים מוצאין אותי לפיכך זכותי גדול: ומקרבא הנייתי. הנאתי מזומנת שאני מחלקת לחם ובשר ומלח אבל אתה נותן מעות לעניים והם טורחים וקונים סעודה: מאי כולי האי. למה להם לברוח ולכנס לתנור: היא מוצאת. והיא שלחה וגו' אע''פ שבאתה לישרף לא גילתה הדבר אלא אם כן יגלה הוא ואם לא יגלה נשרפת: עייפינהו. כפלינהו: סיאנקי. שם מקום: זוודאי קלילי. צידה קלה הכינותי לדרך רחוקה שאני יוצא לה: ומצלי עיניה. ומטה עיניו כלפי אחוריו לראות שלא יבא רמאי ויתירה שעושה עצמו עני והעניים באים ומתירים אותם:

תוספות

וחכ''א יש לו ואינו רוצה להתפרנס אין נזקקין לו. הני חכמים הם ר''ש דלעיל וא''ת והא לית ליה לר' שמעון דברה תורה כלשון בני אדם במסכת ראש השנה (דף ח.) ועוד הא דדרשינן בפרק אלו מציאות (ב''מ דף לא:) הקם תקים השב תשיב אפי' מאה פעמים אטו כולהו דלא כר''ש ואומר ר''י דכל היכא דאיכא למידרש דרשינן ולא אמרינן דברה תורה כלשון בני אדם אלא הכא דלא מסתבר ליה למדרש כרבנן דקרא משמע דבאין לו מיירי כדכתיב די מחסורו.: דכתיב היא מוצאת. רבינו חננאל גריס מוצת בלא אל''ף לשון ויצת אש בציון (איכה ד):
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר