סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל אֵינוֹ חַיָּיב לִפְדּוֹתָהּ שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ וְאוֹתְבִינִּךְ לִי לְאִנְתּוּ רָבָא אָמַר כֹּל שֶׁאִיסּוּר שְׁבִיָּיה גּוֹרֵם לָהּ חַיָּיב לִפְדּוֹתָהּ אִיסּוּר דָּבָר אַחֵר גּוֹרֵם לָהּ אֵינוֹ חַיָּיב לִפְדּוֹתָהּ
לֵימָא כְּתַנָּאֵי הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִשְׁבֵּית רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר פּוֹדָהּ וְנוֹתֵן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר נוֹתֵן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ וְאֵינוֹ פּוֹדָהּ
אָמַר רַבִּי נָתָן שָׁאַלְתִּי אֶת סוֹמְכוֹס כְּשֶׁאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נוֹתֵן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ וְאֵינוֹ פּוֹדָהּ כְּשֶׁהִדִּירָהּ וּלְבַסּוֹף נִשְׁבֵּית אוֹ בְּנִשְׁבֵּית וּלְבַסּוֹף הִדִּירָהּ
וְאָמַר לִי לֹא שָׁמַעְתִּי וְנִרְאִין דְּבָרִים שֶׁהִדִּירָהּ וּלְבַסּוֹף נִשְׁבֵּית דְּאִי אָמְרַתְּ נִשְׁבֵּית וּלְבַסּוֹף הִדִּירָהּ אָתֵי לְאִיעָרוֹמֵי
מַאי לָאו בְּמַדִּיר אֵשֶׁת כֹּהֵן קָמִיפַּלְגִי וְאַבָּיֵי דְּאָמַר כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרָבָא דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ
לָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁנָּדְרָה אִיהִי וְקַיֵּים לַהּ הוּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר הוּא נוֹתֵן אֶצְבַּע בֵּין שִׁינֶּיהָ וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר הִיא נָתְנָה אֶצְבַּע בֵּין שִׁינֶּיהָ
אִי הִיא נָתְנָה אֶצְבַּע בֵּין שִׁינֶּיהָ כְּתוּבָּה מַאי עֲבִידְתַּהּ
וְתוּ אָמַר רַבִּי נָתָן שָׁאַלְתִּי אֶת סוֹמְכוֹס כְּשֶׁאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נוֹתֵן לָהּ כְּתוּבָּתָהּ וְאֵינוֹ פּוֹדָהּ כְּשֶׁהִדִּירָהּ וּלְבַסּוֹף נִשְׁבֵּית אוֹ בְּשֶׁנִּשְׁבֵּית וּלְבַסּוֹף הִדִּירָהּ וְאָמַר לֹא שָׁמַעְתִּי
וְאִי דִּנְדַרָה אִיהִי מָה לִי הִדִּירָהּ וּלְבַסּוֹף נִשְׁבֵּית מָה לִי נִשְׁבֵּית וּלְבַסּוֹף הִדִּירָהּ
אֶלָּא לְעוֹלָם דְּאַדְּרַהּ אִיהוּ וְאַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ אַבָּיֵי מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחַיָּיב לִפְדּוֹתָהּ מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵינוֹ חַיָּיב לִפְדּוֹתָהּ מַדִּיר אֵשֶׁת כֹּהֵן נָמֵי כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּחַיָּיב לִפְדּוֹתָהּ דְּהַיְינוּ אַלְמָנָה [לְכֹהֵן גָּדוֹל ]
כִּי פְּלִיגִי בְּמַדִּיר אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָזֵיל בָּתַר מֵעִיקָּרָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָזֵיל בָּתַר בַּסּוֹף
רָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּאֵינוֹ חַיָּיב לִפְדּוֹתָהּ כִּי פְּלִיגִי בְּמַדִּיר בֵּין אֵשֶׁת כֹּהֵן וּבֵין אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָזֵיל בָּתַר מֵעִיקָּרָא וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָזֵיל בָּתַר בַּסּוֹף
נִשְׁבֵּית חַיָּיב לִפְדּוֹתָהּ וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן נִשְׁבֵּית בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלָהּ הִכִּיר בָּהּ בַּעֲלָהּ יוֹרְשִׁין חַיָּיבִין לִפְדּוֹתָהּ לֹא הִכִּיר בָּהּ בַּעֲלָהּ אֵין יוֹרְשִׁין חַיָּיבִין לִפְדּוֹתָהּ
לֵוִי סָבַר לְמִיעְבַּד עוֹבָדָא כִּי הָא מַתְנִיתָא אֲמַר לֵיהּ רַב הָכִי אָמַר חַבִּיבִי לֵית הִלְכְתָא כִּי הָא מַתְנִיתָא אֶלָּא כִּי הָא דְּתַנְיָא נִשְׁבֵּית לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ אֵין הַיְּתוֹמִין חַיָּיבִין לִפְדּוֹתָהּ וְלֹא עוֹד אֶלָּא אֲפִילּוּ נִשְׁבֵּית בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וְאַחַר כָּךְ מֵת בַּעְלָהּ אֵין הַיְּתוֹמִין חַיָּיבִין לִפְדּוֹתָהּ שֶׁאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהּ וְאוֹתְבִינִּךְ לְאִינְתּוּ
תָּנוּ רַבָּנַן נִשְׁבֵּית וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין מִמֶּנּוּ עַד עֲשָׂרָה בְּדָמֶיהָ פַּעַם רִאשׁוֹנָה פּוֹדָהּ מִכָּאן וְאֵילָךְ רָצָה פּוֹדָהּ רָצָה אֵינוֹ פּוֹדָהּ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר

רש"י

ממזרת ונתינה לישראל. אע''ג דאית לה כתובה ותנאי כתובה דלמשקל ומיפק לית לה תנאי כתובה דפרקונה דמעיקרא לא אשתעבד לה: שאין אני קורא בה ואותבינך לאינתו. שזהו תנאי כתובה לישראלית: רבא אמר כו'. בממזרת ונתינה כאביי סבירא ליה דלא אשתעבד לה אבל באלמנה לכ''ג פליג עליה ואמר מעיקרא לא אשתעבד לכהנת ואהדרינך למדינתך אלא מחמת שאסרה השבויה עליו אבל לנאסרה מחמת דבר אחר לא נשתעבד דתנאי כתובה דישראל וכהן שוין אלא שהכהן מתנה עמה שאפי' תאסר עליו מחמת שבייתה לא תפסיד כתובת פרקונה: המדיר את אשתו. מליהנות לו: פודה. ואע''פ שסופו לגרשה מחמת נדר: ואינו פודה. לקמן מפרש טעמיה: או בנשבית ולבסוף הדירה. [כלומר או אפי' כשנשבית ולבסוף הדירה] נמי אמר ואע''ג דאיכא למימר לא הדירה אלא להפטר מן הפדיון: מאי לאו במדיר אשת כהן. בכהן שהדיר את אשתו דאי בישראל לא אמר ר' אליעזר פודה שהרי אין אני קורא בה תנאי כתובת ישראל ואותבינך לי לאינתו אלא בכהן קיימינן ומשום שאני קורא בה ואהדרינך למדינתך קאמר ר' אליעזר פודה ואע''ג דאיסור דבר אחר גרם לה [ליאסר עליו ואביי כרבי אליעזר ורבא כר' יהושע דאמר אינו פודה הואיל ואיסור דבר אחר גרם לה]: הכא במאי עסקינן כו'. כלומר לעולם רבי אליעזר ורבי יהושע לאו בפלוגתא דאביי ורבא פליגי ואי באיסור דבר אחר שלא על ידי נדר אי נמי בכהנת ע''י נדר דכולי עלמא אי כאביי אי כרבא והכא כגון שנדרה היא וקיים לה הוא שאמר יתקיים או החריש ולא הפר ביום שמעו ובישראל פליגי וטעמא דרבי יהושע דקסבר היא נתנה אצבע בין שיניה ונושכתו כלומר היא גרמה לעצמה לבטל תנאה שאין אני יכול לקרות בישראל ואותבינך לאינתו ור' אליעזר סבר הוא נתן אצבעה בין שיניה לינשך שלא הפר לה: מה לי הדירה ולבסוף נשבית. הא לא הערים מידי שהרי היא התחילה בנדר: ואביי מתרץ לטעמיה. למימר לאו תנאי היא אלא דכ''ע כוותי קיימי וכן רבא מתרץ לטעמיה: דחייב לפדותה. שהרי אני קורא בה בין בתחלת התנאי בין בסוף קיומו ואהדרינך למדינתך ואע''ג דאיסור דבר אחר גרם לה אהדרינך למדינתך הוא: ממזרת ונתינה לישראל אין חייב לפדותה. שאין אני קורא בה לא בשעת התנאי ולא בסופו ואותבינך לי לאינתו: מדיר אשת כהן נמי. כהן שהדיר את אשתו נמי שתנאי הראשון ואהדרינך למדינתך הוא ואפשר לו לחול בשעת התנאי ואפשר לו לקיימו בסופו חייב לפדותה דהיינו כאלמנה לכ''ג: כי פליגי בישראל שהדיר את אשתו. שתנאו הראשון ואותבינך לאינתו היה ראוי לחול אבל בסופו אי אפשר לקיימו ר' אליעזר אזל בתר מעיקרא כו': דאינו חייב לפדותה. אלמנה שאין אני קורא בה אהדרינך למדינתך מחמת שבייה אלא מחמת דבר אחר וממזרת שאין אני קורא בה ואותבינך לאינתו לא בתחילה ולא בסוף: כי פליגי במדיר בין אשת כהן. דמעיקרא בשעת התנאי קרינן ביה ואהדרינך מחמת שבייה ובסוף איכא איסור דבר אחר וכן במדיר אשת ישראל מעיקרא קרינן בה ואותבינך לאינתו ובסוף לא קרינן בה הכי: הכיר בה בעלה. עד שלא מת נודע לו שנשבית ונתחייב בפרקונה בחייו: חביבי. רבי חייא שהוא דודו אחי אביו: רצה אינו פודה. דלא תקינו בה רבנן אלא חד פדיון:

תוספות

ממזרת ונתינה לישראל אינו חייב לפדותה. וא''ת בין לאביי בין לרבא הא אמרינן בפ' יש מותרות (יבמות דף פה. ושם) אלמנה לכ''ג כו' ממזרת ונתינה לישראל יש להן כתובה פירות ובלאות ופירות היינו פרקונה דפרקונה תחת פירות ואור''י דהתם פי' בקונט' דיש להן פירות שאוכל הבעל משלהן אבל אם לא מלו לא פריק להו מדידיה אבל שניות דקתני התם דאין להם פירות אפי' מה שאכל הבעל לא יחזיר ואלמנה לכ''ג מפרש אביי דיש לה לגמרי דין פירות שחייב לפדותה אבל רבא מפרש פירות ממש כמו שאכל ואותן פירות עצמן לא יתן הבעל אא''כ נשבית דאי אפילו לא נשבית א''כ היתה נשכרת וכל הנשים היו רוצות בכך שלא יפדו ויהיו הפירות שלהן אע''ג דאמר לעיל דפרקונה עדיף לה טפי מפירות: כגון שנדרה היא וקיים לה הוא. טפי הוה ליה למימר דפליגי דמר אזיל בתר מעיקרא ומר אזיל בתר בסוף כדמסיק לקמן אלא דניחא ליה לאוקומי פלוגתייהו בנותן אצבע בין שיניה דאשכחן דפליגי בה תנאי בפרק המדיר (לקמן דף עא. ושם): והיו מבקשין ממנה עד עשרה בדמיה פעם ראשונה פודה. וא''ת והא דבעי בפ' השולח (גיטין דף מה. ושם) אהא דתנן אין פודין את השבויין יותר מכדי דמיהן מפני תיקון העולם אי משום דוחקא דציבורא הוא או משום דלא. ליגרו בהו טפי תפשוט מהכא דמשום דוחקא דציבורא דקתני דפודה עד עשרה בדמיה וי''ל דאפי' לטעמא דלא ליגרו וליתו טפי לא תקינו שלא יוכל לפדות אדם את עצמו יותר מכדי דמיו שהרי עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו (איוב ב) והכא אשתו כגופו והא דבעי התם למיפשט מהא דלוי פרקיה לברתיה עד תליסר אלפי דינרי היינו משום דאין בתו כגופו: רצה אינו פודה. פי' בקונטרס דלא תקינו רבנן אלא חד פדיון משמע מתוך פירושו דאם נשבית פעם שנית דאינו פודה כלל אפילו בדמיה וקשה דלעיל (דף מז:) מסקינן תקנו מצוי למצוי דמשמע דפירות ופרקון מצויין יותר מכתובה וקבורה לפי שאלו אינם אלא פעם אחת כל ימיה אבל פירות ופרקון אפשר להיות כמה פעמים וצ''ל לפירושו דאדרבה פירות ופרקון אינו מצוי אבל קבורה חשיבא מצוי לפי שהנשים ממהרות למות מן האנשים כדאמר בירושלמי וכן כתובה מצוי הוא ור''ח פירש דרצה אינו פודה יותר מכדי דמיה אבל כדי דמיה פודה ותימה לרשב''א דא''כ לרבנן נמי תיקשי פרקון אפרקון שני אע''ג דכדי דמיה יותר על כתובתה וברייתא אחרת משמע דאין פודה יותר על כתובתה ויצטרך לשנויי תרי קולי אית להו בפרקון שני ומשמע דלא צריך לשנויי הכי אלא לרשב''ג:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר