|
טקסט הדף מנוקד
מַתְנִי' שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁנִּשְׁבּוּ זֹאת אוֹמֶרֶת נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי וְזֹאת אוֹמֶרֶת נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי אֵינָן נֶאֱמָנוֹת וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְעִידוֹת זוֹ אֶת זוֹ הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנוֹת
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן אֲנִי טְמֵאָה וַחֲבֶרְתִּי טְהוֹרָה נֶאֱמֶנֶת אֲנִי טְהוֹרָה וַחֲבֶרְתִּי טְמֵאָה אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת אֲנִי וַחֲבֶרְתִּי טְמֵאָה נֶאֱמֶנֶת עַל עַצְמָהּ וְאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת עַל חֲבֶרְתָּהּ אֲנִי וַחֲבֶרְתִּי טְהוֹרָה נֶאֱמֶנֶת עַל חֲבֶרְתָּהּ וְאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת עַל עַצְמָהּ אָמַר מָר אֲנִי טְהוֹרָה וַחֲבֶרְתִּי טְמֵאָה אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת הֵיכִי דָמֵי אִי דְּלֵיכָּא עֵדִים עַל עַצְמָהּ אַמַּאי לָא מְהֵימְנָא נִשְׁבֵּיתִי וּטְהוֹרָה אֲנִי קָאָמְרָה אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאִיכָּא עֵדִים אֵימָא מְצִיעֲתָא אֲנִי וַחֲבֶרְתִּי טְמֵאָה נֶאֱמֶנֶת עַל עַצְמָהּ וְאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת עַל חֲבֶרְתָּהּ וְאִי דְּאִיכָּא עֵדִים אַמַּאי לָא מְהֵימְנָא אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּלֵיכָּא עֵדִים אֵימָא סֵיפָא אֲנִי וַחֲבֶרְתִּי טְהוֹרָה נֶאֱמֶנֶת עַל חֲבֶרְתָּהּ וְאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת עַל עַצְמָהּ וְאִי דְּלֵיכָּא עֵדִים אַעַצְמָהּ אַמַּאי לָא מְהֵימְנָא אֶלָּא פְּשִׁיטָא דְּאִיכָּא עֵדִים רֵישָׁא וְסֵיפָא דְּאִיכָּא עֵדִים מְצִיעֲתָא דְּלֵיכָּא עֵדִים אָמַר אַבָּיֵי אִין רֵישָׁא וְסֵיפָא דְּאִיכָּא עֵדִים מְצִיעֲתָא דְּלֵיכָּא עֵדִים רַב פָּפָּא אָמַר כּוּלָּהּ דְּאִיכָּא עֵדִים וְאִיכָּא עֵד אֶחָד דְּקָא אָפֵיךְ אָמְרָה אֲנִי טְמֵאָה וַחֲבֶרְתִּי טְהוֹרָה וְאָמַר לַהּ עֵד אֶחָד אַתְּ טְהוֹרָה וַחֲבֶרְתֵּךְ טְמֵאָה אִיהִי שַׁוִּיתַהּ לְנַפְשַׁהּ חֲתִיכָה דְּאִיסּוּרָא חֲבֶרְתָּהּ מִשְׁתַּרְיָא אַפּוּמָּא דִידַהּ אֲנִי טְהוֹרָה וַחֲבֶרְתִּי טְמֵאָה וְאָמַר לָהּ עֵד אֶחָד אַתְּ טְמֵאָה וַחֲבֶרְתְּךָ טְהוֹרָה אִיהִי כֵּיוָן דְּאִיכָּא עֵדִים לָאו כָּל כְּמִינַהּ חֲבֶרְתַּהּ מִשְׁתַּרְיָא אַפּוּמָּא דְעֵד אֲנִי וַחֲבֶרְתִּי טְמֵאָה וְאָמַר לַהּ עֵד אֶחָד אַתְּ וַחֲבֶרְתֵּךְ טְהוֹרָה אִיהִי שַׁוִּיתַהּ לְנַפְשַׁהּ חֲתִיכָה דְּאִיסּוּרָא חֲבֶרְתַּהּ מִשְׁתַּרְיָא אַפּוּמָּא דְעֵד הָא תּוּ לְמָה לִי הַיְינוּ רֵישָׁא מַהוּ דְּתֵימָא הָנֵי תַּרְוַיְיהוּ טְהוֹרוֹת נִינְהוּ וְהַאי דְּקָאָמְרָה הָכִי תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים הִיא דְּקָא עָבְדָה קָא מַשְׁמַע לַן אֲנִי וַחֲבֶרְתִּי טְהוֹרָה וְאָמַר לָהּ עֵד אֶחָד אַתְּ וַחֲבֶרְתֵּךְ טְמֵאָה אִיהִי כֵּיוָן דְּאִיכָּא עֵדִים לָאו כָּל כְּמִינַּהּ חֲבֶרְתַּהּ מִשְׁתַּרְיָא אַפּוּמָּא דִידַהּ הָא תּוּ לְמָה לִי הַיְינוּ רֵישָׁא דְרֵישָׁא מַהוּ דְּתֵימָא כִּי מְהֵימְנָא בְּמָקוֹם דְּפָסְלָה נַפְשַׁהּ אֲבָל בְּמָקוֹם דְּמַכְשְׁרָא נַפְשַׁהּ אֵימָא לָא מְהֵימְנָא קָא מַשְׁמַע לַן מַתְנִי' וְכֵן שְׁנֵי אֲנָשִׁים זֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אֲנִי וְזֶה אוֹמֵר כֹּהֵן אֲנִי אֵינָן נֶאֱמָנִין וּבִזְמַן שֶׁהֵן מְעִידִין זֶה אֶת זֶה הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין מַעֲלִין לִכְהוּנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵימָתַי בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ עוֹרְרִין אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁאֵין עוֹרְרִין מַעֲלִין לִכְהוּנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגָן מַעֲלִין לִכְהוּנָּה עַל פִּי עֵד אֶחָד גְּמָ' כֹּל הָנֵי לְמָה לִי צְרִיכִי דְּאִי תְּנָא מוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מִשּׁוּם דְּאִיכָּא דְּרָרָא דְמָמוֹנָא אֲבָל עֵדִים דְּלֵיכָּא דְּרָרָא דְמָמוֹנָא אֵימָא לָא וְאִי תְּנָא עֵדִים מִשּׁוּם דִּלְעָלְמָא אֲבָל אִיהוּ דִּלְנַפְשֵׁיהּ רש"ימתני' שתי נשים שנשבו. שיש עדים שנשבו: שמעידות זו את זו. כל אחת אומרת חברתי טהורה: הרי אלו נאמנות. דבשבויה הקילו להאמין עד אחד ואפילו אשה: גמ' נאמנת. על הכל: אינה נאמנת. על כלום ולקמיה מפרש לה לכולה: אי דליכא עדים. שנשבו: אלא פשיטא דאיכא עדים. הלכך אעצמה אינה נאמנת לטהרה וחברתה נמי אע''ג דאנן אמרינן בחזקת טמאה קיימא ההוא לאו משום הימנותא דהך הוא דבלאו סהדותא דידה נמי בחזקת טומאה היא: ואינה נאמנת על חברתה. על כרחך משמע דחברתה בחזקת טהורה קיימא דבשלמא אינה נאמנת דרישא אע''ג דאכולה מילתא משמע שייך למיתנייה משום דידה אלא הכא דבהדיא תנא אינה נאמנת על חברתה קשה: אלא פשיטא דליכא עדים. ואדידה מהימנא דשויתה לנפשה חתיכה דאיסורא: דאפיך. מיפך את כל דבריה: חברתה משתריא אפומא דידה. דבשבויה האמינו חכמים עד אחד להקל ואפילו עבד או שפחה כדקתני מתני' (לקמן דף כז.) אם יש להן עדים אפילו עבד כו' וכל מקום שנאמן בו עד אחד הרי הוא כשנים ואין דברי אחד שכנגדו לטמא עומד במקום שנים: הכי גרסינן איהי כיון דאיכא עדים לאו כל כמינה. ואעדי שבוייה קאי דעד אחד בטומאה אינו כלום אלא בסוטה בלבד שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה: שויתה לנפשה חתיכה דאיסורא. לפיכך אין העד נאמן לטהרה: היינו רישא. הני מילי תרוייהו אשמעינן ברישא חתיכה דאיסורא מרישא שמעינן שריותא דחברתה אפומא דעד מסיפא דרישא שמעינן תרתי בבי קמייתא רישא קרי להו דדמיין להדדי ותרתי בבי בתרייתא חדא מילתא היא דבכל חדא תנן מילתא וחילופה בין ברישא בין בסיפא: מהו דתימא כו'. ומשום נאמנת על עצמה תנא ליה: איהי כיון דאיכא עדים. גרסינן: היינו רישא דרישא. דהא ודאי משום דאינה נאמנת על עצמה לא אצטריך למיתנייה דהא טובא אשמועינן דבמקום עדי שבויה לא מהימנא למימר טהורה אני ומשום נאמנת על חברתה הוא דאצטריך דאע''ג דעד קא מכחיש לה מהימנא והא ברישא דרישא אשמעינן: במקום דפסלה לנפשה. התם הוא דמהימנא אחברתה משום דקאמרה טמאה אני: אבל היכא דמכשרא נמי לנפשה. אימא משום דידה הוא דקאמרה ולא אחברתה: קמ''ל גרסינן: ל''א גרסינן מהו דתימא כי מהימנא במקום עד פסול כגון דעד דקא מפיך הוי אשה אבל במקום עד כשר לא תנא משנה יתירה דאפי' במקום עד כשר: מתני' וכן שני אנשים. לא גרסינן שנשבו: אין נאמנים. ליתן להן תרומה: ובזמן שמעידין זה את זה. שכל אחד אומר אני וחברי כהן: רבי יהודה אומר אין מעלין לכהונה על פי עד אחד. ואפילו היכא דליכא גומלין וכל שכן הכא דאיכא למיחש לגומלין העד אתה עלי ואני עליך: עוררין. שקורין עליו שם פסול: מעלין. היכא דליכא גומלין והיינו דאיכא בין ר' אלעזר לתנא קמא דר' יהודה: רבן שמעון כו'. בגמ' מפרש מאי בינייהו: גמ' כל הני. דתנא מתניתין לאשמועינן הפה שאסר הוא הפה שהתיר ל''ל: משום דאיכא דררא דממונא. הלכך אי לאו דפשיטא מלתא שלקחה מאביו לא היה אומר של אביך היתה וגורם לעצמו הפסד ממון וכשאומר תחלת דבריו על שם סופו אמרו לגמור בהן ולקחתיה הימנו: אבל עדים. שאמרו כתב ידינו הוא: דליכא דררא דממונא. לגבייהו דלימטינהו פסידא בהאי עדות: אימא לא. ליתהמנו למימר אנוסין היינו דמעיקרא כי אמרו כתב ידינו הוא אדעתא דסהדותא אמרו ולאו למיגמר בה אנוסים היינו והדר אימליכו למיגמר בה הכי קמשמע לן: דלעלמא. אין הדבור האחרון מהני לעצמו אלא לאחרים ומשום אחרים לא הוו הדרי במלתייהו אבל איהו גופיה דלנפשיה מהני כי הדר ואמר לקחתיה: תוספותשתי נשים שנשבו. אומר ר''י דלא גרסינן זאת אומרת נשביתי וטהורה אני כו' אלא זאת אומרת טהורה אני דהא בדאיכא עדים שנשבו איירי ומיהו יש לקיים הגירסא דאיירי דאינהו לא ידעי דאיכא עדים ואשמועינן דאפילו הכי לא מהימני: אין רישא וסיפא דאיכא עדים ומציעתא דליכא עדים. השתא לא פריך הא תו למה לי כדפריך אשנויא דרב פפא דהשתא אצטריך כולהו אני טהורה וחברתי טמאה אשמעינן כיון דאיכא עדים לא מהימנא אנפשה ואני וחברתי טמאה אשמעינן דלא מהימנא אחברתה היכא דליכא עדים ומשתריא חברתה אפומא דנפשה ואני וחברתי טהורה אשמועינן אע''ג דאיכא עדים מהימנא אחברתה דרישא דרישא איכא לאוקמי בדליכא עדים ואין נראה דאי בדליכא עדים היינו מציעתא אלא בדאיכא עדים איירי ומ''מ איצטריך האי סיפא לאשמועינן דנאמנת אחברתה ואע''ג דלא פסלה נפשה והיה לנו לחוש לגומלים אפילו הכי מהימנא.: הא תו למה לי היינו רישא. וא''ת ואמאי לא קאמר הכא מרישא דרישא כדקאמר בסמוך דהא שמעינן מרישא דרישא דאיהי שויתה לנפשה חתיכה דאיסורא וחברתה משתריא אפומא דידה וכ''ש דמשתריא אפומא דעד אחד וי''ל דהכא ניחא ליה למנקט סתמא דהיינו רישא משום דמרישא נמי שמעינן דחברתה משתריא אפומא דעד אחד אבל בסמוך לא מצי פריך אלא מרישא דרישא: דאיכא דררא דממונא. פירש ר''ח שהאומר הוא מוחזק בשדה אבל העדים אין בידם כלום: אבל הכא דליכא דררא דממונא לא. קשה לרשב''א הא איצטריך גבי עדים לאשמועינן דמהימני במגו לפסול השטר דהא אע''ג דר' מאיר פליג אסיפא מודה ברישא: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|