סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

בִּקְרוֹנוֹת שֶׁל צִיפּוֹרִי הָיָה מַעֲשֶׂה וְכִדְרַבִּי אַמֵּי דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי וְהוּא שֶׁהָיְתָה סִיעָה שֶׁל בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין עוֹבֶרֶת לְשָׁם וְכִדְרַבִּי יַנַּאי דְּאָמַר רַבִּי יַנַּאי נִבְעֶלֶת בִּקְרוֹנוֹת כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה
בִּקְרוֹנוֹת סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא נִבְעֶלֶת בִּשְׁעַת קְרוֹנוֹת כְּשֵׁרָה לַכְּהוּנָּה אֲבָל פֵּירַשׁ אֶחָד מִצִּיפּוֹרִי וּבָעַל הַוָּלָד שְׁתוּקִי
כִּי הָא דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא וְאָמְרִי לַהּ אָמַר זְעֵירִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הוֹלְכִין אַחַר רוֹב הָעִיר וְאֵין הוֹלְכִין אַחַר רוֹב סִיעָה
כְּלַפֵּי לְיָיא הָנֵי נָיְידִי וְהָנֵי קְבִיעִי וְקָיְימִי
אֶלָּא הוֹלְכִין אַחַר רוֹב הָעִיר וְהוּא דְּאִיכָּא רוֹב סִיעָה בַּהֲדַהּ וְאֵין הוֹלְכִין אַחַר רוֹב הָעִיר גְּרֵידְתָּא וְלֹא אַחַר רוֹב סִיעָה גְּרֵידְתָּא מַאי טַעְמָא גְּזֵרָה רוֹב סִיעָה אַטּוּ רוֹב הָעִיר
וְרוֹב הָעִיר נָמֵי אִי דְּקָא אָזְלִי אִינְהוּ לְגַבַּהּ כֹּל דְּפָרֵישׁ מֵרוּבָּא פָּרֵישׁ לָא צְרִיכָא דְּקָא אָזְלָא אִיהִי לְגַבַּיְיהוּ דְּהָוֵה לֵיהּ קָבוּעַ וְאָמַר רַבִּי זֵירָא כׇּל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי
וּמִי בָּעֵינַן תְּרֵי רוּבֵּי וְהָתַנְיָא תֵּשַׁע חֲנוּיוֹת כּוּלָּן מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת מוֹכֶרֶת בְּשַׂר נְבֵלָה וְלָקַח מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵי זֶה מֵהֶן לָקַח סְפֵיקוֹ אָסוּר וּבַנִּמְצָא הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב
וְכִי תֵּימָא בְּשֶׁאֵין דַּלְתוֹת מְדִינָה נְעוּלוֹת דְּקָא אָתֵי לַהּ רוּבָּא מֵעָלְמָא וְהָא אָמַר רַבִּי זֵירָא אַף עַל פִּי שֶׁדַּלְתוֹת מְדִינָה נְעוּלוֹת מַעֲלָה עָשׂוּ בְּיוּחֲסִין
גּוּפָא אָמַר רַבִּי זֵירָא כׇּל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא
מְנָא לֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא הָא אִילֵּימָא מִתֵּשַׁע חֲנוּיוֹת כּוּלָּן מוֹכְרוֹת בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת בְּשַׂר נְבֵלָה וְלָקַח מֵאַחַת מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה מֵהֶן לָקַח סְפֵיקוֹ אָסוּר וּבַנִּמְצָא הַלֵּךְ אַחַר הָרוֹב הָתָם לְחוּמְרָא
אֶלָּא מִתִּשְׁעָה צְפַרְדְּעִים וְשֶׁרֶץ אֶחָד בֵּינֵיהֶם וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן נָגַע סְפֵיקוֹ טָמֵא הָתָם נָמֵי לְחוּמְרָא
אֶלָּא מִתִּשְׁעָה שְׁרָצִים וּצְפַרְדֵּעַ אֶחָד בֵּינֵיהֶם וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן נָגַע בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד סְפֵיקוֹ טָמֵא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סְפֵיקוֹ טָהוֹר
וּמִדְּאוֹרָיְיתָא מְנָא לַן אָמַר קְרָא וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לוֹ וְרַבָּנַן אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי פְּרָט לְזוֹרֵק אֶבֶן לְגָו
הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה גּוֹיִם וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם תִּיפּוֹק לִיה דְּרוּבָּא גּוֹיִם נִינְהוּ אִי נָמֵי פַּלְגָא וּפַלְגָא סְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל
לָא צְרִיכָא דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה יִשְׂרְאֵלִים וְגוֹי אֶחָד בֵּינֵיהֶם דְּהָוֵה לֵיהּ גּוֹי קָבוּעַ וְכׇל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי
אִיתְּמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי וְרַב חָנָן בַּר רָבָא אָמַר רַב הוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה
מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה וּלְיוּחֲסִין לָא בָּעֵינַן תְּרֵי רוּבֵּי וְהָתְנַן

רש"י

בקרונות של ציפורי. ביום השוק שסיעות ושיירות ממקום אחר באות שם: וכדרבי אמי. דהשתא איכא רוב סיעה ורוב העיר: נבעלת בקרונות. משמע על הקרון: בשעת קרונות. שהשיירות באות לעיר: כשרה לכהונה. כדקאמר והוא שהיתה סיעה של בני אדם כשרים עוברת שם דאיכא למימר שמהם היה: אבל פירש אחד מציפורי. דידעינן ודאי דמן העיר היה אע''פ שציפורי עיר שרובה משיאין לכהונה: הולד שתוקי. דבחד רובא לא מכשר: וכי הא דכי אתא רב דימי אמר זעירי אמר רבי חנינא ואמרי לה. שלא הוזכר רב דימי כאן אלא זעירי אמר רבי חנינא דבעינן תרי רובי וכדמפרש טעמא: הולכין אחר רוב העיר. להכשיר: ואין הולכין אחר רוב סיעה. כגון במקום רחוק מן העיר דבודאי מאנשי הסיעה הוה אין מכשירין אותה ואפילו רובן כשרין: וקשיא לן כלפי לייא. כנגד איפוא הדבר הזה סובב: הני ניידי. רוב סיעה ניידי ויש להלך בהן אחר הרוב: והני. של עיר: קביעי. ואמרינן לקמן כל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואפילו אין שם אלא אחד פסולה: ולא אחר רוב סיעה גרידתא. והכי קאמר אין הולכין אחר רוב סיעה לבדה וכל שכן אחר רוב העיר לבדה: מ''ט. אחר רוב סיעה לא: גזרה אטו רוב העיר. דקביעי: ופרכינן. רוב העיר נמי אי עקר הבועל מביתו ואזל לגבה הוה נייד וקי''ל כל דפריש מרובא פריש: ומשני איכא דקאזלא לגבייהו כו' ולא גרסינן מאי איכא יש שהולכת היא אצלו והוה ליה קבוע הלכך אפילו ברוב כשרים או רוב העיר או רוב סיעה פסול כרבי יהושע ומשום תרי רובי אכשרה דליכא למיגזר מידי: ולקח בשר מאחת מהן. במקום קביעות: ספיקו אסור. דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי: ובנמצא. בשר הנמצא בשוק ולא ידעינן מאיזה פירש: הלך אחר הרוב. הואיל והבא לפנינו לא במקום קביעות לקחה וכבר פירשה על ידי אחר וכל דפריש מרובא פריש: דקאתי לה רובא מעלמא. וכגון שרוב סיעת טבחי ישראל כשרים באו לכאן דאיכא תרי רובי או שרוב טבחי כל המדינה ישראל דאיכא תרי רובי רוב העיר ורוב המדינה דניידי: אלא מתשעה צפרדעים כו'. תוספתא היא במס' טהרות תשעה צפרדעים מתים ברשות היחיד ושרץ אחד כגון צב שהוא דומה לצפרדע ביניהם ונגע באחד מהן ספיקו טמא: אלא מתשעה שרצים כו'. אף היא תוספתא במס' טהרות וקתני ברה''י ספיקו טמא ברה''ר ספיקו טהור אלמא כמחצה דמי ולקולא דאי לאו כמחצה דמי אין כאן ספק טומאה אלא ודאי טומאה דהא רובא שרצים: אמר קרא וארב לו עד שיהא מתכוין לו. פרט למתכוין להרוג את זה והרג את זה הכי דריש ליה ר''ש בסנהדרין ואמרינן התם ורבנן היכי דרשי ליה: אמרי דבי ר' ינאי פרט לזורק אבן לגו. לתוך חבורת בני אדם כנענים וישראלים אבל שני ישראלים עומדין ונתכוין להרוג זה (והרג זה) והתרו בו וקבל התראה ונפלה הכאה על חבירו חייב והיינו טעמא דקאמר הכא ורבנן משום דבסנהדרין הכי איתא: תיפוק ליה דרובא כנענים נינהו. ולמה לי קרא ואי נמי פלגא ופלגא אכתי לא איצטריך קרא דמהיכא תיתי דניקטליה: ספק נפשות. דיני נפשות להקל דהא והצילו העדה כתיב (במדבר לה): דהוה ליה כנעני קבוע ביניהם. ואשמועינן האי קרא דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי: הוראת שעה היתה. הך דריב''נ צורך שעה היתה או ראו שם שאר צידי היכר דברים להתיר אבל לדורות תרי רובי בעינן: מתיב רבי ירמיה כו'. קס''ד דמשום רוב העיר גרידתא אכשרוה ואמר רב הלכה כרבי יוסי:

תוספות

אמר רב בקרונות של צפורי היה מעשה כו' פי' לעולם דלא טענה ברי ור' יוחנן בן נורי בתרוייהו היכא דלא טענה ברי לכ''ע בעינן תרי רובי והא דלא קאמר בשינויא לעולם דלא טענה ברי משום דבאתקפתא לא קאמר אי בטוענת ברי כו' אי נמי נוכל לפרש דבשינויא נמי איירי בברי ודאיכא מגו ולא תקשי הלכתא אהלכתא דדוקא דיעבד פסיק שמואל כר''ג כדאמר לעיל ואת לא תעביד עובדא עד דאיכא רוב כשרין אף על גב דלעיל משמע דברוב אחד שרי לכתחלה רב חייא בר אשי סבר דלכתחלה בעינן תרי רובי ומתני' קתני הרי זו תנשא דמשמע לכתחלה: דלמא אזלא איהי לגבייהו. פי' לתוך ביתם דאפילו בתוך העיר לא חשיב קבוע דדמי לנמצא בין החנויות דלא חשיב קבוע וכן גבי תינוק מושלך בעיר לא חשיב קבוע הואיל ולא נמצא בבית ולכך פירש בקונטרס שפירש בועל מביתו וא''ת דבנזיר פ''ב (דף יב. ושם) פריך אהא דאמר האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם אסור בכל הנשים שבעולם מקן סתומה ומסיק אמינא לך אנא אשה דלא ניידא ואת אמרת לי איסורא דנייד וכי תימא ה''נ בשוקא אשכחה וקדיש התם הדרא לניחותא משמע לגבי אדם לא שייך כל דפריש מרובא פריש משום דהדר לניחותיה ולאו פירכא היא דהתם בשעת האיסור כשזה בא על שום אשה הדרא לניחותא האשה שקידש השליח אבל הכא כי אזלי אינהו לגבה בשעה שאוסרה הרי הוא נייד: פרט לזורק אבן לגו. תימה דלר' שמעון קבוע מנא ליה ואין לומר דמסקינן בפ' הנשרפין (סנהדרין דף עט. ושם) דר''ש סבר כרבי דיליף נתינה נתינה ואייתר ליה וארב לו לקבוע דאכתי לתנא דבי חזקיה מנא ליה קבוע דלית ליה דרבי דהא באין מתכוין פטור מממון: וספק נפשות להקל. תימה למ''ד התראת ספק לא שמה התראה אפילו ספק נפשות להחמיר פטור משום דהתראת ספק היא ואי למ''ד שמה התראה היכי פטרינן ליה כשנמצא שישראל הרג הא מיחייב בהכה את זה וחזר והכה את זה ובנותר כשאמרו לו אל תותיר אע''ג דספק הוא וי''ל דשאני התם שיודע בודאי שיבא לידי איסור אם יותיר או יכה שניהם מש''ה שמה התראה אבל הכא אינו יודע שודאי יבוא לידי איסור שאינו יודע את מי יכה: וליוחסין לא בעינן תרי רובי ורמינהי כו'. הוה מצי לשנויי שאני תינוק דלית לי' חזק' דכשרו':
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר