אי הוו סנו [אילו היו מכוערים] — טפי הוו גמירי [יותר היו לומדים]. דבר אחר באותו נושא למה נמשלה תורה לשלושה משקים אלה: מה שלשה משקין הללו אין נפסלין אלא בהיסח הדעת, שאם אין שומרים אותם הם נשפכים ומתקלקלים — אף דברי תורה אין משתכחין אלא בהיסח הדעת, שאם אדם מסיח דעתו מהם, הריהו מאבדם.

א ושוב לענין גשמים. אמר ר' חמא בר' חנינא: גדול יום הגשמים כיום שנבראו בו שמים וארץ, שנאמר: "הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני ה' בראתיו" (ישעיהו מה, ח). ומסבירים: "בראתים" בלשון רבים לא נאמר, אלא "בראתיו" בלשון יחיד, ואם כן ודאי שאינו מתייחס בפסוק לשחקים ולארץ, אלא לגשם, ללמד שירידת הגשם חשובה כבריאת העולם.

אמר ר' אושעיא: גדול יום הגשמים, שאפילו ישועה פרה ורבה בו, ששעת רצון היא, ובאה בו ישועה לעולם, שנאמר: "תפתח ארץ ויפרו ישע" (ישעיהו מה, ח). אמר ר' תנחום בר חנילאי: אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עונותיהן של ישראל, שנאמר: "רצית ה' ארצך שבת שבות יעקב. נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה" (תהלים פה, ב-ג) ואחר כך מדבר בירידת הגשמים ("וצדק משמים נשקף". תהלים פה, יג).

אמר ליה [לו] זעירי, ממקום שנקרא דיהבת, לרבינא: אתון, מהכא מתניתו לה [אתם, מכאן אתם לומדים אותה] אנן, מהכא מתנינן לה [ואנחנו, מכאן אנחנו לומדים אותה] סברה עצמה, שנאמר: "בהיעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם. ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה" (מלכים א' ח, לה-לו).

אמר ר' תנחום בריה [בנו] של ר' חייא איש כפר עכו: אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל (כלומר, בלשון נקיה: ישראל) כליה, שנאמר: "ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו" (איוב כד, יט), כלומר, נגזלים מימי שלג, שאין הגשם והשלג יורדים, כאשר אנשים חטאו חטא מוות (= "שאול"). אמר ליה [לו] זעירי מדיהבת לרבינא: אתון, מהכא מתניתו לה [אתם, מכאן אתם לומדים אותה], אנן, מהכא מתנינן לה [ואנחנו, מכאן מפסוק אחר לומדים אותה], שנאמר: "וסרתם ועבדתם אלהים אחרים... ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה" (דברים יא, טז-יז).

אמר רב חסדא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תרומות ומעשרות שאין אנשים מפרישים עוד, שנאמר: "ציה גם חם יגזלו מימי שלג". ושואלים: מאי משמע [מה המשמעות], כלומר, כיצד נובע רעיון זה מן הפסוק? ומסבירים: שהוא מסתמך על תנא דבי [מה ששנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל: בשביל דברים שצויתי ("ציה" כמו צוה) אתכם בימות החמה מתן תרומות ומעשרות מן היבול הגדל בקיץ ולא עשיתם — יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים.

אמר ר' שמעון בן פזי: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל מספרי לשון הרע, שנאמר: "רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר" (משלי כה, כג). לומר, שאם לשמים פנים נזעמים (ללא עננים וגשם), הרי זה בגלל לשון הרע הנאמרת בסתר.

אמר רב סלא אמר רב המנונא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל עזי פנים, שנאמר: "וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך" (ירמיהו ג, ג). על אותו פסוק אמר רב סלא אמר רב המנונא: כל אדם שיש לו עזות פנים — סוף נכשל בעבירה של זנות, שנאמר: "ומצח אשה זונה היה לך". רב נחמן אמר: לא סופו שיכשל בעבירה זו, אלא בידוע שנכשל כבר בעבירה, שנאמר: "היה לך" בלשון עבר ולא נאמר "יהיה לך" בלשון עתיד.

אמר רבה בר רב הונא: כל אדם שיש לו עזות פנים — מותר לקרותו רשע, שנאמר: "העז איש רשע בפניו" (משלי כא, כט), משמע שאם העז איש בפניו — אפשר לומר לו ("בפניו") שהוא רשע. רב נחמן בר יצחק אמר: מותר לשנאותו שנאמר: "ועז פניו ישנא" (קהלת ח, א), אל תקרי [תקרא] "ישנא" אלא "ישנא".

אמר רב קטינא: אין הגשמים נעצרין אלא בשביל ביטול תורה, שנאמר: "בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלוף הבית" (קהלת י, יח), לומר: בשביל עצלות שהיה בישראל שלא עסקו בתורה — נעשה שונאו של הקדוש ברוך הוא (לשון נקיה, כלומר, הקדוש ברוך הוא) מך. ואין "מך" אלא עני, שנאמר: "ואם מך הוא מערכך" (ויקרא כז, ח) ואין "מקרה" אלא כינוי להקדוש ברוך הוא, שנאמר: "המקרה במים עליותיו" (תהלים קד, ג).

רב יוסף אמר: מהכא [מכאן] מפסוק זה אפשר ללמוד אותו ענין: "ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם" (איוב לז, כא) ואין "אור" אלא תורה, שנאמר: "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו, כג), לומר, שכאשר "לא ראו אור" — לא עסקו בתורה — אז "בהיר הוא בשחקים", שאין עננים בשמים. תנא דבי [שנה החכם מבית מדרשו] של ר' ישמעאל על כתוב זה: אפילו בשעה שרקיע נעשה בהורין בהורין (טלאים טלאים, של עננים) להוריד טל ומטר, גם אז "רוח עברה ותטהרם" ואין גשם יורד.

אמר ר' אמי: אין הגשמים נעצרין אלא בעון גזל, שנאמר: "על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע" (איוב לו, לב), לומר: בעון כפים שגזלו — כסה אור ואין גשמים יורדים. והוא מבאר ואין "כפים" אלא רמז עבור חטא חמס, שנאמר: "ומן החמס אשר בכפיהם" (יונה ג, ח), ואין "אור" אלא מטר, שנאמר: "יפיץ ענן אורו" (איוב לז, יא).

מאי תקנתיה [מה תקנתו] של מי שגרם שאין הגשמים יורדים — ירבה בתפלה, שנאמר: "ויצו עליה במפגיע" (איוב לו, לב) ואין פגיעה אלא לשון תפלה, שנאמר: "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רינה ותפילה ואל תפגע בי" (ירמיהו ז, טז).

ואמר ר' אמי: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: "אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל" (קהלת י, י), כתוב זה בא לומר: אם ראית רקיע שקיהה כברזל מלהוריד טל ומטר, דבר זה הוא בשביל מעשה הדור שהן מקולקלין, שנאמר: "והוא לא פנים קלקל",

מה תקנתן — יתגברו ברחמים, שנאמר: "וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה" (קהלת י, י) — וכל שכן אם הוכשרו מעשיהן מעיקרא [מתחילה], לא ייעצרו הגשמים.

על אותו פסוק עצמו מביאים דרשה אחרת, ריש לקיש אמר: אם ראית תלמיד