סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

תּוֹכוֹ וְאוֹגְנוֹ וְאׇזְנוֹ וְיָדָיו טְהוֹרִין נִטְמָא תּוֹכוֹ נִטְמָא כּוּלּוֹ בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין גְּזֵרָה מִשּׁוּם נִיצוֹצוֹת וְלֵיכָּא לְמִגְזַר שֶׁמָּא יִטָּמְאוּ הַמַּשְׁקִין שֶׁבַּיָּדַיִם בַּכּוֹס וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין אָמְרִי נִיצוֹצוֹת לָא שְׁכִיחִי וְאִיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִטָּמְאוּ מַשְׁקִין שֶׁבַּיָּדַיִם מֵחֲמַת הַכּוֹס דָּבָר אַחֵר תֵּכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם סְעוּדָה מַאי דָּבָר אַחֵר הָכִי קָאָמְרִי לְהוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי לְדִידְכוּ דְּאָמְרִיתוּ אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי שֶׁאֲחוֹרָיו טְמֵאִין דְּגָזְרִינַן מִשּׁוּם נִיצוֹצוֹת אֲפִילּוּ הָכִי הָא עֲדִיפָא דְּתֵכֶף לִנְטִילַת יָדַיִם סְעוּדָה
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְקַנֵּחַ וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְקַנֵּחַ יָדָיו בַּמַּפָּה וּמַנִּיחָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר עַל הַכֶּסֶת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטָּמְאוּ מַשְׁקִין שֶׁבַּמַּפָּה מֵחֲמַת הַכֶּסֶת וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם וּנְטַמְּיַיהּ כֶּסֶת לְמַפָּה אֵין כְּלִי מְטַמֵּא כְּלִי וּנְטַמְּיֵיהּ כֶּסֶת לְגַבְרָא גּוּפֵיהּ אֵין כְּלִי מְטַמֵּא אָדָם
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים עַל הַכֶּסֶת שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר עַל הַשֻּׁלְחָן גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטָּמְאוּ מַשְׁקִין שֶׁבַּמַּפָּה מֵחֲמַת הַשּׁוּלְחָן וְיַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ אֶת הָאוֹכָלִין וּלְטַמֵּא שֻׁלְחָן לָאוֹכָלִין שֶׁבְּתוֹכוֹ הָכָא בְּשֻׁלְחָן שֵׁנִי עָסְקִינַן וְאֵין שֵׁנִי עוֹשֶׂה שְׁלִישִׁי בְּחוּלִּין אֶלָּא עַל יְדֵי מַשְׁקִין בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֻׁלְחָן שֵׁנִי גְּזֵרָה מִשּׁוּם אוֹכְלֵי תְרוּמָה וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשֻׁלְחָן שֵׁנִי אוֹכְלֵי תְרוּמָה זְרִיזִין הֵם דָּבָר אַחֵר אֵין נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין מִן הַתּוֹרָה מַאי דָּבָר אַחֵר הָכִי קָאָמְרִי לְהוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי וְכִי תֵּימְרוּ מַאי שְׁנָא גַּבֵּי אוֹכָלִין דְּחָיְישִׁינַן וּמַאי שְׁנָא גַּבֵּי יָדַיִם דְּלָא חָיְישִׁינַן אֲפִילּוּ הָכִי הָא עֲדִיפָא דְּאֵין נְטִילַת יָדַיִם לְחוּלִּין מִן הַתּוֹרָה מוּטָב שֶׁיִּטָּמְאוּ יָדַיִם דְּלֵית לְהוּ עִיקָּר מִדְּאוֹרָיְיתָא וְאַל יִטָּמְאוּ אוֹכְלִים דְּאִית לְהוּ עִיקָּר מִדְּאוֹרָיְיתָא
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְכַבְּדִין וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מְכַבְּדִין אֶת הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדַיִם שֶׁאִם אַתָּה אוֹמֵר נוֹטְלִין לַיָּדַיִם תְּחִלָּה נִמְצָא אַתָּה מַפְסִיד אֶת הָאוֹכָלִין אֲבָל נְטִילַת יָדַיִם לְבֵית שַׁמַּאי תְּחִלָּה לָא סְבִירָא לְהוּ מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם פֵּירוּרִין
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אִם שַׁמָּשׁ תַּלְמִיד חָכָם הוּא נוֹטֵל פֵּירוּרִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כְּזַיִת וּמַנִּיחַ פֵּירוּרִין שֶׁאֵין בָּהֶן כְּזַיִת מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן פֵּירוּרִין שֶׁאֵין בָּהֶם כְּזַיִת מוּתָּר לְאַבְּדָן בַּיָּד בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי בֵּית הִלֵּל סָבְרִי אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁמָּשׁ עַם הָאָרֶץ וּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי מוּתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשַׁמָּשׁ עַם הָאָרֶץ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר רַב הוּנָא בְּכוּלֵּיהּ פִּרְקִין הֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל בַּר מֵהָא דַּהֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי וְרַבִּי אוֹשַׁעְיָא מַתְנִי אִיפְּכָא וּבְהָא נָמֵי הֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֵר וּמָזוֹן וְכוּ' רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אִיקְּלַע לְבֵי רָבָא חַזְיֵיהּ לְרָבָא דְּבָרֵיךְ אַבְּשָׂמִים בְּרֵישָׁא אֲמַר לֵיהּ מִכְּדִי בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל אַמָּאוֹר לָא פְּלִיגִי דְּתַנְיָא בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים נֵר וּמָזוֹן בְּשָׂמִים וְהַבְדָּלָה וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים נֵר וּבְשָׂמִים מָזוֹן וְהַבְדָּלָה עָנֵי רָבָא בָּתְרֵיהּ זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר אֲבָל רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל הַמָּזוֹן שֶׁהוּא בַּתְּחִילָּה וְעַל הַבְדָּלָה שֶׁהִיא בַּסּוֹף עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל הַמָּאוֹר וְעַל הַבְּשָׂמִים שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים עַל הַמָּאוֹר וְאַחַר כָּךְ בְּשָׂמִים וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּשָׂמִים וְאַחַר כָּךְ מָאוֹר וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן נָהֲגוּ הָעָם כְּבֵית הִלֵּל אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים שֶׁבָּרָא כּוּ' אָמַר רָבָא בְּבָרָא כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָרָא מַשְׁמַע כִּי פְּלִיגִי בְּבוֹרֵא בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי בּוֹרֵא דַּעֲתִיד לְמִבְרָא וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי בּוֹרֵא נָמֵי דְּבָרָא מַשְׁמַע מֵתִיב רַב יוֹסֵף יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף בְּבָרָא וּבוֹרֵא כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּבָרָא מַשְׁמַע כִּי פְּלִיגִי בִּמְאוֹר וּמְאוֹרֵי דְּבֵית שַׁמַּאי סָבְרִי חֲדָא נְהוֹרָא אִיכָּא בְּנוּרָא וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי טוּבָא נְהוֹרֵי אִיכָּא בְּנוּרָא תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי הַרְבֵּה מְאוֹרוֹת יֵשׁ בָּאוֹר
אֵין מְבָרְכִין כּוּ' בִּשְׁלָמָא נֵר מִשּׁוּם דְּלֹא שָׁבַת אֶלָּא בְּשָׂמִים מַה טַּעַם לָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב הָכָא בִּמְסִבַּת גּוֹיִם עָסְקִינַן מִפְּנֵי שֶׁסְּתָם מְסִבַּת גּוֹיִם לַעֲבוֹדָה זָרָה הִיא הָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא אֵין מְבָרְכִין לֹא עַל הַנֵּר וְלָא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה מִכְלָל דְּרֵישָׁא לָאו בַּעֲבוֹדָה זָרָה עָסְקִינַן אָמַר רַבִּי חֲנִינָא מִסּוּרָא מַה טַּעַם קָאָמַר מַה טַּעַם אֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר וְלֹא עַל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גּוֹיִם מִפְּנֵי שֶׁסְּתָם מְסִבַּת גּוֹיִם לַעֲבוֹדָה זָרָה
תָּנוּ רַבָּנַן אוֹר שֶׁשָּׁבַת מְבָרְכִין עָלָיו וְשֶׁלֹּא שָׁבַת אֵין מְבָרְכִין עָלָיו מַאי שָׁבַת וּמַאי לֹא שָׁבַת

רש"י

תוכו ואוגנו ואזנו וידיו טהורין. דכיון דטומאה זו דרבנן היא עבדו בה היכרא דלידעו דמדרבנן היא כי היכי דלא לשרוף עלה תרומה וקדשים והקילו בה וכן מפורש (בבכורות דף לח.) אוגנו שפתו הכפולה לצד חוץ הראוי לתשמיש אזנו כמו אזן החבית שקורין אנש''א בלעז וידיו כלי שיש לו יד כגון מחבת: גזרה משום ניצוצות. שמא יתזו ניצוצות מתוכה על אחוריו ויטמאו משקין שמאחוריו מחמת אחורים ויטמאו את הידים הלכך נוטלים לידים תחלה שלא יטמאו את אחורי הכוס ולמאי דחיישי ב''ה מחמת אחוריו לאו חששא הוא דהא אסור לאשתמושי ביה: וב''ה סברי מותר להשתמש בו: הלכך לחששא דידן איכא למיחש אבל לחששא דידכו ליכא למיחש דלא איכפת לן אם יטמאו אחוריו: הא עדיפא. למזוג הכוס תחלה ואח''כ נט''י תכף לסעודה ולא אתיא חששא דניצוצות ומפקעה הלכתא וזו מהלכות סעודה היא: משקין שבמפה. שמא יהא משקה טופח עליה מחמת נגוב הידים ויחזרו ויטמאו את הידים כשיקנח בה תמיד בתוך הסעודה: ונטמייה כסת למפה. בלא משקים: אין כלי. שאינו אב הטומאה מטמא כלים ולא אדם והוא יזהר שלא יגעו ידיו בכסת אם ראשונה היא לטומאה: מחמת שלחן. כדמפרש לקמיה דסברי ב''ה מותר להשתמש בשלחן שני: משום אוכלי תרומה. שהשני פוסל את התרומה: אפילו הכי הא עדיפא. לחוש שמא אירע מקרה שישתמשו בשלחן שני ולא יניחנה על גבי השלחן שלא תטמא את האוכלין מחמת משקין שבה מלחוש שלא תטמא מחמת כסת ותחזור ותטמא את הידים. מפסיד את האוכלין. שמים אחרונים נתזין עליהם ונמאסים: ה''ג בתוספתא בה''א אם שמש ת''ח הוא נוטל פירורין שיש בהן כזית ומניח פירורין שאין בהם כזית: מתני איפכא. מפיך בהך סיפא דב''ש לב''ה ודב''ה לב''ש וקבע בהא נמי הלכה כב''ה: וא''ר יוחנן. גרסי': דברא משמע. לשעבר ויפה לאומרו שעל בריית האור שברא בששת ימי בראשית משבחין אותו לפי שבמו''ש נברא כדאמרינן בפסחים (פ''ד דף נד.): בורא. דבר שהוא בורא תמיד והא לא שייכא הכא שהרי כבר נברא: הרבה מאורות. שלהבת אדומה לבנה וירקרקת: משום דלא שבת. ממלאכת עבירה שהעובד כוכבים עושה מלאכה לאורו ותניא לקמן אור שלא שבת אין מברכין עליו הואיל ונעבדה בו עבירה: במסבת עובדי כוכבים. לאכילה לסעודה:

תוספות

תכף לנטילת ידים סעודה. והאי דלא חשיב ליה לעיל בפ' ב''מ (דף מב.) בהדי אידך תכיפות משום דשנויה במשנה לא חש למתנייה: דבר אחר אין נטילת ידים לחולין מן התורה וכו'. יש ספרים שכתוב בהן הכי קאמרי להו ב''ש לבית הלל אפילו לדידכו דאמריתו אסור להשתמש בשלחן שני משום אוכלי תרומה הא עדיפא דאין נטילת ידים לחולין מן התורה מוטב וכו' ואל יטמא וכו' ול''נ דהא קאמרי ב''ש דאסור להשתמש בשלחן שני ודוחק לומר כמו שפירש רש''י שמא במקרה בעלמא ישתמש אלא נראה . כספרים שכתוב בהן מאי דבר אחר הכי קאמרי להוב''ה לב''ש וכ''ת מ''ש גבי אוכלין דחיישינן ומ''ש גבי ידים דלא חיישינן וכו' והשתא לא הוי האי דבר אחר כי ההיא דלעיל שאינו צריך לטעם ראשון אבל הכא האי ד''א לא בא אלא לפרש טעמא דב''ה קאמר וליישב דבריהם: פירורין דלית בהו כזית מותר לאבדן ביד. מיהו קשה לעניותא כדאמרינן בפרק כל הבשר (דף קה:): בכוליה פירקין הלכה כב''ה לבר מהא. וא''ת והא בההוא דיחזור למקומו ויברך משמע דהלכה כב''ש לקמן (דף נג:) בשמעתין מדעבדי אמוראי בתרייהו. י''ל דלא חשיב לה משום דהתם אפי' ב''ה מודו לב''ש אלא שלא הטריחוהו לכך: נהגו העם כב''ה אליבא דרבי יהודה. תימא דאנן אפילו לכתחלה נוהגין כן ובפרק הדר (דף סב:) אומר נהגו אורויי לא מורינן ואי עבד הכי לא מהדרינן ליה וי''ל דהתם איכא אמוראי דפליגי חד אמר הלכה והוה פירוש הלכה לכתחלה ומורינן הכי א''כ נהגו דקאמר אידך הוי דיעבד אבל הכא יכול להיות דאין כאן אלא נהגו גרידא: בברא כ''ע ל''פ. וא''ת הואיל ול''פ בלשון ברא אמאי אמר בורא וי''ל דלשון קרא עדיף:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר