סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

פירוש שטיינזלץ

קרפיפות ואפילו הן של שני אנשים רשות לעצמן ויכולים לטלטל מאחת לשניה. לדברי חכמים: גגין וחצירות של רבים רשות אחת הם, ואילו קרפיפות אפילו של שנים רשות אחת הן. לדברי ר' שמעון: כולן רשות אחת הן ומטלטלים מאחד לאחר.

ומעירים: תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטת] רב, תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטת] רב יהודה. תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטת] רב שבגגות אף השווים בגובהם אין מטלטלים אלא בארבע אמות בלבד, ושלא כשיטת שמואל: כל גגות העיר רשות אחת הן, ואסור להעלות ולהוריד מן הגגין לחצר ומן החצר לגגין. וכלים ששבתו בחצר — מותר לטלטלן בחצר, אף על פי שלא עירבוה, וכן ממנה לחצירות אחרות. וששבתו בגגין — מותר לטלטלן בגגין, ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה טפחים או נמוך עשרה טפחים מחבירו, אלו דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: כל אחד ואחד רשות לעצמו, ואין מטלטלין בו אלא בארבע אמות בלבד.

וכן תניא כוותיה [שנויה ברייתא כשיטת] רב יהודה בהבנת דברי ר' שמעון, אמר רבי: כשהיינו לומדים תורה אצל ר' שמעון בתקוע, היינו מעלין שמן לסוך ואלונטית [מגבת] להתנגב מגג לגג, ומגג לחצר, ומחצר לחצר, ומחצר לקרפף, ומקרפף לקרפף אחר כדי שלא לטלטל במקום האסור, עד שהיינו מגיעין אצל המעין שהיינו רוחצין בו.

ובדומה לכך אמר ר' יהודה: מעשה בשעת הסכנה שגזרו על קיום המצוות, והיינו מעלין ספר תורה מחצר לגג, ומגג לחצר, ומחצר לקרפף לקרות בו.

אמרו לו חכמים: שאין להביא מכאן הוכחה, כי אין שעת הסכנה ראיה, ובשעת סכנה הקלו לטלטל אף במקום האסור מדברי חכמים.

א במשנה למדנו שר' שמעון אומר: אחד גגין ואחד חצירות וקרפיפות רשות אחת הם לכלים ששבתו בתוכם, אבל לא לאלו ששבתו בתוך הבית ויצאו לחצר.

אמר רב: הלכה כר' שמעון, והוא שלא עירבו בני החצר כל אחד לעצמו, שאז אסור להם להוציא חפצים מבתיהם אל החצר. אבל עירבו כל אחד לעצמו אבל לא בין החצירות לא, דגזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני [שגוזרים אנו שמא יבוא להוציא את החפצים] שבבתים לחצר. שהרי מותר להם להוציאם מלכתחילה מהבתים לחצר, ואחר כך יוציאום לחצר אחרת שלא עירבה עמה, ובאופן זה אין מי שמתיר.

ושמואל אמר: בין עירבו בין שלא עירבו. וכן אמר ר' יוחנן: מי לחשך (לחש לך, גילה לך) שיש הבדל בין עירבו ובין שלא עירבו?

מתקיף לה [מקשה על כך] רב חסדא: לשמואל ולר' יוחנן, מעתה יאמרו אנשים: שני כלים מצויים בחצר אחת, זה ששבת בחצר וזה ששבת בבית, זה ששבת בחצר מותר בטלטול לחצר אחרת וזה ששבת בבית אסור, ויבואו להחליף ביניהם!

ומשיבים: ר' שמעון הולך בענין זה לטעמיה [לשיטתו], שלא גזר ולא חשש לכגון זה. שכן שנינו, אמר ר' שמעון: למה הדבר דומה, לשלש חצירות הפתוחות זו לזו ופתוחות לרשות הרבים, ועירבו שתי החיצונות עם האמצעית כל אחד לחוד — היא החצר האמצעית, מותרת עמהן והן מותרות עמה, ושתי החיצונות אסורין זו עם זו.

ולא גזר דילמא אתי לאפוקי מאני דהא חצר להא חצר [שמא יבוא להוציא כלים של חצר קיצונית זו לחצר קיצונית זו], אף שהחפצים מצויים שניהם בחצר האמצעית, הכי נמי [כך גם כן] לא גזרינן דילמא אתי לאפוקי מאני [גוזרים אנו שמא יבוא להוציא כלים] של הבתים לחצר.

מתיב [מקשה] רב ששת, ר' שמעון אומר: אחד גגות אחד חצירות ואחד קרפיפות — רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית. אי אמרת בשלמא [נניח אם אומר אתה] שעירבו הדרים בחצר — היינו דמשכחת לה מאני [זהו האופן שמוצא אתה כלים] של הבתים בחצר, ועל זה אמר שכיון ששבתו בבית, אם הוציאום לחצר, אסור להוציאם ממנה לחצר אחרת,

אלא אי אמרת [אם אומר אתה] שמדובר בשלא עירבו — היכי משכחת לה מאני [כיצד מוצא אתה כלים] של הבתים בחצר? וקשה לרב! הוא מותיב לה [מקשה אותה את הקושיה הזו] והוא עצמו מפרק לה [מתרץ אותה]: בכומתא וסודרא [בכובע וסודר] שאדם לבשם בבית ויצא לבוש לחצר והניחם שם, כך שיתכן שיהיו חפצי הבית בחצר גם כשלא עירבו.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר