לנטורי תרביצא [לשמור את הגינה ] הוא דעבידא [שעשויה], ואין לה כל קשר עם הגגות, ובכך סילק עצמו מהגגות.

א בעי [שאל] רמי בר חמא: לשיטת רב שאין לטלטל בין הגגות, אלא בארבע אמות של כל גג בפני עצמו, אם כן לטלטל שתי אמות בגג ושתי אמות בעמוד הגבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה הסמוך לגג מהו הדין? אמר רבה: מאי קא מיבעיא ליה [מה הבעיה המסופקת לו], כרמלית ורשות היחיד קא מיבעיא ליה [נשאלה לו]? שהרי הגג דינו ככרמלית, והעמוד הוא רשות היחיד גמורה, ובכגון זה ודאי שאסור.

ומסבירים כי זו ודאי אינה שאלה, אלא ורמי בר חמא אגב חורפיה [מתוך חריפותו] לא עיין בה בשאלה די הצורך ולא העמיד את פרטיה כראוי, אלא הכי קמיבעיא ליה [כך נשאלה לו]: שתי אמות בגג של אחד ושתי אמות בגג משופע של אכסדרה השייכת לאחר מהו,

מי אמרינן [האם אומרים אנו] כיון שלא האי חזי [זה הגג ראוי] לדירה ולא האי חזי [זה גג האכסדרה ראוי] לדירה חדא רשותא [רשות אחת] היא, ומותר. או דילמא [שמא]: כיון שמגג לגג אסיר [אסור], מגג לאכסדרה נמי אסיר [גם כן אסור], שאף היא רשות מיוחדת לעצמה.

בדומה לזה בעי [שאל] רב ביבי בר אביי: שתי אמות בגג של אחד, ושתי אמות בחורבה של אחר הפתוחה לרשות הרבים, מהו, המותר לטלטל בשתיהם יחד עד ארבע אמות?

אמר רב כהנא: לאו היינו [האם לא זו בדיוק] שאלת רמי בר חמא באכסדרה?! אמר רב ביבי בר אביי: וכי מאחר אתאי ונצאי [אחרתי ובאתי לריב] (מאירי), כלומר, האם לדעתך באתי סתם לחזור ולהתערב בשאלת אחרים? אין הדבר כן, והשאלות אינן זהות, אכסדרה לא חזיא [ראויה] לדירה, וחורבא חזיא [ראויה] לדירה, ושמא דינה שונה.

ותוהים: וכי מאחר דחזיא [שראויה היא] לדירה מאי קא מיבעיא ליה [מה נסתפק לו] הלוא הם כשני גגות סתם! ומשיבים: את שאלתו יש להבין בדרך אם תמצי [תמצא] לומר קאמר [אמר], וכך שאל: אם תימצי לומר אם תגיע למסקנה כי אכסדרה לא חזיא [ראויה] לדירה ולכן מותרת, אבל חורבה חזיא [ראויה] לדירה, ולכן גגה נחשב כגג ממש וצריכה תיקון כלשהו כדי להתירה. או דילמא [שמא] נאמר שאינו כן, שהרי השתא מיהא לית [עכשיו בכל אופן אין] בה בחורבה דיורין, ואין היא כגג. לשתי השאלות לא נמצאה תשובה והושארה בתיקו [תעמוד השאלה במקומה]

ב ודנים בשאלה אחרת, כשם שנחלקו רב ושמואל בדברי חכמים כך נחלקו לענין גגין השוין בגובהם זה לזה לשיטת ר' מאיר, וגג יחידי שאין אחרים סביבו לשיטת רבנן מה דינם? רב אמר: מותר לטלטל בכולו, ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות.

ומפרשים ומפרטים את השיטות, רב אמר: מותר לטלטל בכולו, ולכאורה הרי קשיא [קשה] מדברי רב על דברי רב שאמר (לעיל עירובין עט,א) בגגות השוים לשיטת חכמים אין לטלטל ארבע אמות! ומשיבים: התם [שם] בגג שבין שאר גגות לא מינכרא מחיצתא [ניכרות המחיצות], שכן המחיצות הן בתוך הבתים ואין להחשיבן. הכא מינכרא מחיצתא [כאן ניכרות המחיצות], ונראה היטב גבולו של הבית או קבוצת הבתים השוים, ואומרים שהמחיצות כאילו עולות מעל לגובה שפת הגג ותוחמות אותו.

ושמואל אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, ולכאורה הרי קשיא [קשה] מדברי שמואל על דברי שמואל שבגגות השוים, לדברי חכמים התיר לטלטל! ומשיבים: התם [שם], לא הוי [היה] שטח הגג יותר מבית סאתים. הכא [כאן] מדובר שהוי [היה] יותר מבית סאתים, והני [ואלה] המחיצות שיש לו לגג שהן כתלי הבית החיצונות לצורך מטה עבידן [עשויות], שנועדו להיות מחיצות הדירה עצמה, אבל לצורך מעלה לא עבידן [עשויות]. ואם כן, אף שדינן כמחיצות, הריהן מחיצות שאינן אלא כקרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף מתחילה לצורך דירה בו, וכלל הוא: שכל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה — אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות.

ג ועוד איתמר [נאמר] שנחלקו בענין ספינה גדולה. רב אמר: מותר לטלטל בכולה שכולה רשות אחת, ושמואל אמר: אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות. ומפרטים, רב אמר: מותר לטלטל בכולה