חוקק בה חור של ארבע טפחים על ארבע טפחים וממלא דרכה מים. משום שמדמים כאילו רצפת הגזוזטרא שמסביב לחור מתכופפת ויוצרת מחיצות גבוהות עשרה טפחים מכל צד וצד של החור שבאמצע, ומכח מחיצות תלויות אלה מותר למלא מים דרך שם.

אמר ליה [לו] אביי: ודילמא [ושמא] לא היא, אינו כן, ויש לחלק בין השיטות, ובאופן זה, עד כאן לא שמענו שאמר ר' יהודה התם [שם] אלא שאמר שיש לסמוך על הכלל ההלכתי "גוד אחית מחיצתא" [משוך והורד את המחיצה], שמחיצה המצויה מעל הבור נחשיבנה כאילו היא יורדת עד תחתיתה. אבל "כוף וגוד" [כפוף מחיצה ומשוך] אותה עד למטה, כפי שהציע ר' חנניא בן עקביא — אינו מקבל.

וכן גם אפשר לומר שעד כאן לא שמענו שאמר ר' חנניא בן עקביא התם [שם] בגזוזטראות אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגנים [גדות] ניכרות מסביב, ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה מכל צד, הרי ים כנרת כולו תחום מסביב, ונראה קצת כרשות היחיד, ולכן די בתקנה קלה כעין זו, אבל בשאר מימות — לא התיר ר' חנניא בן עקביא.

אמר אביי: ולדברי ר' חנניא בן עקביא, אם היתה רצפת הגזוזטרא סמוכה לכותל של הבית שאליו היא מחוברת בזיזים בפחות משלשה טפחים — צריך שיהא אורכה ארבע אמות, ודי שיהא רוחבה אחד עשר ומשהו טפחים. כיון שהכותל עצמו הוא מחיצה אחת, ואורך הגזוזטרא של ארבע אמות נחשב כסותם משני צידי הבור, ואם כן די שיהא רוחבה רק אחד עשר טפחים ומשהו, שטפח ומשהו משלים לרוחב הנקב, ועשרה טפחים הנותרים נחשבים ככפופים וסותמים את החור מצידו הרביעי.

ואם היתה הגזוזטרא זקופה שהיו לה מחיצות זקופות מסביב (ר"ח) — צריך שיהא גובהה של המחיצה עשרה טפחים, ורוחבה של המרפסת ששה טפחים ושני משהויין, כדי שיהא מכל צד של החור, שהוא בן ארבעה טפחים, טפח ומשהו לעמוד עליו.

אמר רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע: היתה עומדת בקרן זוית בין שני כתלים (ר"ח) צריך שיהא גובהה של המחיצה עשרה טפחים ורוחבה של המרפסת שני טפחים ושני משהויין, שהרי יכול הוא לעמוד על מחיצות אלו ואז יש לו מחיצות של ממש.

ושואלים: ואלא הא דתניא [זו ששנינו בברייתא], ר' חנניא בן עקביא אומר: גזוזטרא שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות — חוקק בה ארבעה על ארבעה טפחים וממלא, היכי משכחת לה [איך מוצא אתה אותה] שהרי הסברנו שבכל אופן שהגזוזטרא סמוכה לקיר אין צורך בגודל זה?

ומשיבים: דעבידא כי אסיתא [שעשויה כעין מדוכה], שהגזוזטרא עומדת במים על עמודים משל עצמה ורחוקה הרבה מכל כותל, ואת המחיצות שמחשיבים בה יש להוציא מתוך רוחבה שלה, ולכן צריכה שתהיה ארבע אמות על ארבע אמות.

א משנה אמת (תעלה) המים שהיא עוברת בחצר — אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה בשפתה מחיצה גבוה עשרה טפחים בכניסה שלה לחצר וביציאה שלה מהחצר. ר' יהודה אומר: אינו צריך למחיצה מיוחדת, שהרי כותל שעל גבה שהוא כותל החצר תידון משום מחיצה.

אמר ר' יהודה: הלוא מעשה באמה (תעלת המים) שהיתה עוברת בתוך חצרותיה של העיר אבל, שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת, משום שהסתמכו על כותל החצר שהיה תלוי מעליה! אמרו לו: טעמו של דבר היה מפני שלא היה בה כשיעור רוחב ועומק האוסרים, ולכן מותר היה אף בלא מחיצה.

ב גמרא תנו רבנן [שנו חכמים]: עשו לה לתעלת מים זו מחיצה בכניסה, ולא עשו לה ביציאה. או שעשו לה ביציאה, ולא עשו לה בכניסה — אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים ביציאה ובכניסה. ר' יהודה אומר: כותל החצר שעל גבה תידון משום מחיצה, ואין צורך במחיצה מיוחדת.

אמר ר' יהודה מעשה באמת המים שהיתה באה מאבל לצפורי, והיו ממלאין הימנה בשבת על פי הזקנים בלא מחיצה נוספת.

אמרו לו: וכי משם אתה מביא ראיה?! טעמו של דבר מפני שלא היתה עמוקה עשרה טפחים או שלא היה רוחבה ארבעה, וכיון שכן אינה חשובה, שאין לה שיעור רשות לעצמה, ולכל הדעות מותר לשאוב ממנה בלא מחיצה נוספת.

תניא אידך [שנויה ברייתא אחרת]: אמת המים העוברת בין החלונות שבין שני בתים, דינה ככרמלית, ואם היתה פחות משלשה טפחים — משלשל דלי מן החלון וממלא. אם היתה שלשה — אין משלשל דלי וממלא. ואילו רבן שמעון בן גמליאל אומר: פחות מארבעה — משלשל דלי וממלא, בארבעה טפחים — אין משלשל דלי וממלא.

ושואלים: מידה זו של שלושה וארבעה טפחים, במאי עסקינן [במה עוסקים אנו]? אילימא [אם תאמר שמדובר] באמת המים גופה אם היה רוחבה שלושה או ארבעה טפחים, ואלא הא [זו] דכי אתא [שכאשר בא] רב דימי מארץ ישראל אמר בשם ר' יוחנן: אין כרמלית פחותה מארבעה טפחים —

לימא כתנאי [האם תאמר שבמחלוקת תנאים] אמרה לשמעתיה [את שמועתו], ואינה מקובלת על הכל?

אלא יש לומר שמדובר כאן ברוחבם של אגפיה של גדות התעלה. והשאלה היתה לגבי החלפה, האם מותר להחליף את הדלי מן החלון (שהוא רשות היחיד) דרך האגפיים שהוא מקום פטור, אל התעלה (שהיא ככרמלית).

ומקשים: והא [והרי] כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל אמר בשם ר' יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה — מותר גם לבני רשות היחיד וגם לבני רשות הרבים לכתף עליו, ובלבד שלא יחליפו, והרי כאן התיר להחליף דרך מקום פטור.

ומשיבים: התם [שם] מדובר ברשויות דאורייתא [שמן התורה] גזרו חכמים שלא יחליף דרך מקום פטור שמא יבוא להעביר במישרין.