להבריח מים עשויות, שאין המחיצות בספינה מיועדות להכשירה לדירה אלא להגן מפני המים. ולכן אינן כמחיצות שנעשו לצורך דירה.

ושואלים: ורבה, מאי טעמא [מה טעם] לא אמר כר' זירא? ומשיבים: במצב שבו היתה הספינה מהלכת — כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חולקים], שאף ר' יהושע ור' עקיבא מתירים בספינה שאיננה קבועה במקומה. כי פליגי [כאשר נחלקו] היה זה בספינה שעמדה, שלדעת ר' יהושע אין מחיצותיה חשובות, ולדעת רבן גמליאל מחיצותיה מועילות.

אמר רב נחמן בר יצחק: מתניתין נמי דיקא דבמהלכת לא פליגי [משנתנו גם כן מדוייקת שבספינה מהלכת לא נחלקו] ושואלים: ממאי [ממה] מסיקים דבר זה? מדקתני [מהלשון ששנינו]: מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים, רבן גמליאל ור' אלעזר בן עזריה הלכו את כל הספינה כולה, ור' יהושע ור' עקיבא לא זזו מארבע אמות, שרצו להחמיר על עצמן.

ומעתה נדייק: אי אמרת בשלמא [נניח שאומר אתה] במהלכת לא פליגי [נחלקו] — היינו דקתני [זה הוא ששנינו] "רצו", כלומר רצו להחמיר על עצמן ולא שהיו חייבים בכך, אלא חששו דילמא עמדה [שמא תעמוד].

אלא אי אמרת פליגי [אם אומר אתה שנחלקו] אף בספינה מהלכת, האי [לשון זו] "רצו להחמיר" אינה מובנת, שהרי כאן אין לדבר על רצון להחמיר, שכן לשיטתם איסורא [איסור גמור] הוא!

אמר רב אשי והוסיף על כך: מתניתין נמי דיקא [משנתנו גם כן מדוייקת] מצד אחר, דקתני [ששנינו בה]: ספינה, דומיא [בדומה] לדיר וסהר. מה דיר וסהר — דקביעי [שהם קבועים], אף ספינה נמי דקביעא [גם כן שהיא קבועה].

אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רבא לרב אשי: הלא אמרו רב ושמואל הלכה כרבן גמליאל בספינה, ואם אמרו הלכתא [נפסקה הלכה] — מכלל דפליגי [מכאן שנחלקו באותו דבר] והרי מן הלשון "שרצו להחמיר" נראה כי בעיקרי הדברים לא נחלקו כלל!

ענה לו: אין [כן] והתניא [וכן אמנם שנינו בברייתא] חנניא בן אחי ר' יהושע אומר: כל אותו היום שהיו בספינה ישבו ודנו בדבר הלכה, אמש הכריע אחי אבא (הוא ר' יהושע) הלכה כרבן גמליאל בספינה המהלכת שמותר לטלטל בכולה, והלכה כר' עקיבא בדיר וסהר שאין להלך אלא בתוך ארבע אמות, והוא הדין גם בספינה עומדת.

א בעי [שאל] רב חנניא: האם יש איסור תחומין למעלה מעשרה טפחים, או שמא אין תחומין למעלה מעשרה? כלומר האם גבול תחום שבת הוא על הקרקע בלבד, ואם יכול בדרך כלשהי להלך גבוה יותר מעשרה טפחים מותר לו?

ומפרטים את הבעיה; עמוד גבוה עשרה טפחים ורחב ארבעה, וחלקו האחד בתוך התחום והשני מחוצה לו, לא תיבעי [תישאל] לך שאלה זו, שעמוד יציב כזה דארעא סמיכתא [שכאדמה צפופה] היא ודינו כקרקע ממש, אף שהוא שונה בגובהו משאר מקומות,

כי תיבעי [כאשר תישאל] לך השאלה, יהא זה בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה וכיוצא בו. אי נמי [או גם כן] דקאזיל [שהולך] בקפיצה (בקפיצת הדרך) בדרך נס למעלה מעשרה טפחים.

לישנא אחרינא [לשון אחרת]: אפשר לשאול את השאלה: בספינה שעל פני הים, הגבוהה למעלה מעשרה טפחים מקרקע הים או הנהר, מאי [מה הדין] האם יש בה איסור תחומין או אין?

אמר רב הושעיא: תא שמע [בוא ושמע] פתרון ממה ששנינו: מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים וכו', אי אמרת בשלמא [נניח אם אומר אתה] שיש תחומין למעלה מעשרה — משום הכי [כך] רצו ר' עקיבא ור' יהושע להחמיר. אלא, אי אמרת [אם אומר אתה] אין תחומין — אמאי [מדוע] רצו להחמיר, הלא אין תחומין למעלה מעשרה?!

ומתרצים כי אפשר לומר כאן כפי שאמר רבא לענין דומה, שמדובר כשהיתה הספינה מהלכת ברקק (בבוץ), הכא נמי [כאן גם כן] במהלכת ברקק, והיתה סמוכה לקרקע בפחות מעשרה טפחים וודאי חל עליה איסור תחומים.

תא שמע [בוא ושמע] פתרון ממה ששנינו בהמשך הדברים: פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה וכו'. אי אמרת בשלמא [נניח אם אומר אתה] שיש תחומין למעלה מעשרה — שפיר [יפה] שאלוהו אם מותר להם לרדת לחוף, אלא אי אמרת [אם אומר אתה] שאין תחומין — כי [כאשר] אפילו לא היינו בתוך התחום מבעוד יום, ויש מקום לחשש בענין זה, כדבריהם, מאי הוי [מה נהיה על ידי כך] הרי היו למעלה מעשרה ואין איסור תחומין חל עליהם!

אמר רבא שכאן היה מקרה מיוחד שהיתה הספינה מהלכת ברקק — בתוך עשרה טפחים.

תא שמע [בוא ושמע] ראיה מן המעשה הידוע בהני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה [אותן שבע הלכות שנאמרו בבוקר השבת לפני] רב חסדא בסורא, בהדי פניא בשבתא [קרוב למוצאי השבת] נאמרו אותן הלכות עצמן קמיה [לפני] רבא בפומבדיתא והמרחק גדול מכדי שיעבור אותו אדם בדרך הטבע באותו יום.

מאן אמרינהו [מי אמר אותן] שמועות והעבירן ממקום למקום? לאו [האם לא] אליהו הנביא אמרינהו [אמרן], והלך בקפיצת הדרך למעלה מעשרה, ועבר מסורא לפומבדיתא? אלמא [מכאן] שאין תחומין למעלה מעשרה! שבוודאי לא היה אליהו עובר עבירה זו. ומשיבים: לא, אין זו הוכחה, דלמא [שמא] יוסף שידא [השד] שאיננו שומר שבת אמרינהו [אמרן את ההלכות הללו].

ומנסים להביא ראיה אחרת: תא שמע [בוא ושמע]: מי שאמר הריני נזיר ביום שבן דוד בא (ביום שמשיח בא בו) — מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים, שאז משיח איננו בא,