ויש לשאול: לימא קסבר [האם נאמר, נלמד מכאן, שהוא סבור] גם שעז שמטנפת אינה חוזרת ויולדת בתוך שנתה? ודוחים: אין מכאן ראיה, שכן גם אם תימצי [תוכל] לומר שעז שמטנפת חוזרת ויולדת בתוך שנתה, מכל מקום זו היולדת ולד גמור — ודאי אינה חוזרת ויולדת בתוך שנתה.

א שנינו בברייתא, אמר ר' שמעון: אני ראיתי גדייה שעישרה בתוך שנתה. ושואלים: מאי איכא [מה הבדל יש] בין תנא קמא לר' שמעון? במה נחלקו? ומשיבים: איכא בינייהו [יש ביניהם] הבדל במקרה שהבנות טינפו בתחילת החודש השביעי ללידתן, כשהוא החודש השביעי לשנת מעשר בהמה שלהן. ונחלקו במה שאמר זעירי, שאין טינוף פחות משלושים יום, כלומר, שאין בהמה מתעברת בתוך שלושים יום לטינופה.

תנא קמא אית ליה [התנא הראשון יש לו], סבור כדברי זעירי, ולפיכך לדעתו אינן יכולות להתעבר אלא בתחילת החודש השמיני. ומאחר ועז יולדת רק לאחר חמישה חודשים שלמים — נמצא שאין הבנות יולדות את בנותיהן בתוך השנה, ואינן מתעשרות עמהן. ור' שמעון לית ליה [אין לו] את דברי זעירי, אינו סבור כן, ולפיכך לדעתו גם אם טינפו הבנות בתחילת החודש השביעי — יש אפשרות שיתעברו עד תום אותו חודש, וילדו בתוך השנה. ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: דכולי עלמא אית להו [הכל יש להם], סבורים כדברי זעירי, והכא [וכאן] בשאלה האם עז יולדת למקוטעין, כלומר, בפחות מחמישה חודשים מלאים, קא מיפלגי [חלוקים הם]. לדעת תנא קמא [התנא הראשון] אינה יולדת למקוטעין, ולכן אינן יכולות ללדת לפני סוף השנה, שהרי התעברו בתחילת החודש השמיני. ואילו לדעת ר' שמעון — יולדת למקוטעין, וייתכן שתלדנה קודם שתיגמר השנה, אף על פי שהתעברו בתחילת החודש השמיני.

ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: דכולי עלמא [לדעת הכל] מקבלים את דברי זעירי, שאין טינוף פחות משלושים יום, ולדעת הכל בהמה אינה יולדת למקוטעין, והכא [וכאן] בשאלה האם מקצת היום ככולו קמיפלגי [חלוקים הם], לדעת תנא קמא [התנא הראשון] — לא אמרינן [אין אנו אומרים] מקצת היום ככולו, לר' שמעון — אמרינן [אומרים אנו] מקצת היום ככולו, וייתכן כי ביום השלושים לטינוף כבר החל העיבור, ונתעברה בסוף החודש השביעי, וילדה ביום האחרון של שנתה.

ואיבעית אימא [ואם תרצה אמור]: דכולי עלמא אמרינן [לדעת הכל אומרים אנו] מקצת היום ככולו, וגם לדעת התנא הראשון ייתכן שבהמה שטינפה בתחילת החודש השביעי תלד ביום האחרון של השנה. והכא [וכאן] בשאלה האם מחוסר זמן (בהמה שלא מלאו לה שבעה ימים, ואינה ראויה להקרבה) נכנס לדיר יחד עם שאר הצאן כדי להתעשר קמיפלגי [חלוקים הם], לדעת התנא הראשון אינו נכנס לדיר להתעשר (וכדברי המשנה להלן נז,א), ולכן אין הבנות יכולות להתעשר עם ולדותיהן, שנולדו ביום האחרון של השנה. ולדעת ר' שמעון מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר, וניתן לעשרן יחד.