להביא (לרבות) עור בית הבושת של נקבה, שכל אלו נידונים כבשר, שאם בשעת עבודת הקרבן חישב להקטירו חוץ למקומו, חוץ לעזרה — פסול, ואם אכלו אין בו כרת. ואם חישב להקטירו חוץ לזמנו, למחרת — פיגול, וחייבים עליו כרת על אכילתו. ומכאן שדעה זו, שעור בית הפרסות נחשב כבשר — דעת ר' שמעון היא, וחכמים חולקים עליו, וכמותם סבור ר' יוחנן.

א משנה ואלו טרפות בעוף: נקובת הוושט, ופסוקת הגרגרת, שנחתכה הגרגרת (הקנה) שלה לרוחבה. הכתה חולדה על ראשה במקום שעושה אותה טרפה, שיש לחשוש שניקב קרום המוח. ניקב הקורקבן, ניקבו המעיים הדקין. נפלה לאור (לאש) ונחמרו (ניכוו) בני מעיה, איבריה הפנימיים, אם נשתנה צבעם ונעשו ירוקים — פסולים, והעוף טריפה, אם אדומים — כשרים. דרסה אדם את העוף ברגליו, וכן אם טרפה הטיח אותה בכותל, או שריצצתה בהמה, והיא מפרכסת — טריפה, שנתרסקו איבריה. ואם שהתה מעת לעת, ואחר כך שחטה — הרי זו כשרה.

ב גמרא על מה ששנינו במשנה: הכתה חולדה על ראשה במקום שעושה אותה טריפה, שיש לחשוש שנעשה נקב בקרום המוח, רב ושמואל ולוי דאמרי [שאומרים]: כיצד בודקים אם ניקב הקרום? לאחר ששחט את העוף מכניס ידו לפנים לפי העוף ודוחק את המוח באצבעו ובודק, אם מבצבץ ועולה המוח דרך הנקב שבגולגולת — טרפה, שסימן הוא שניקב קרום המוח, וכך יצא המוח לעבר הנקב שבגולגולת. ואם לאו [לא] — כשרה.

ושואלים: אופן זה של בדיקה, האם המוח יוצא דרך הנקב שבגולגולת, הניחא למאן דאמר [זה נוח לדעת מי שאומר] לעיל (מה,א) שאם ניקב הקרום העליון, הסמוך לגולגולת, אינה טריפה עד דמנקיב קרמא תתאה [שניקב גם הקרום התחתון] העוטף את המוח, אלא למאן דאמר [לדעת מי שאומר] שאפילו כאשר אינקיב עילאה אף על גב דלא אינקב תתאה [ניקב העליון אף על פי שלא ניקב התחתון] טריפה היא, מדוע היא כשרה? ניחוש דלמא עילאה אינקיב [נחשוש שמא הקרום העליון ניקב], תתאה לא אינקיב [התחתון לא ניקב], ולכן המוח אינו מבצבץ! ומשיבים: אי איתא דאינקיב עילאה [אם אכן ניקב הקרום העליון], תתאה אגב רוככיה מיפקע פקע [התחתון מחמת רכותו היה פוקע באותו מקום] והמוח היה מבצבץ, ומשלא ביצבץ מוכח שהקרום העליון לא ניקב.

בניגוד לרב ושמואל ולוי, אמר זעירי: אין בדיקה זו מועילה לנשיכת חולדה, מפני ששיניה של החולדה דקות, ואין המוח מבצבץ דרך נקבים דקים כל כך, אף כשניקב קרום המוח. ושואלים: וכי שיניה דקות, מאי הוי [מה בכך]? והרי אי אפשר שלא יבצבץ מעט! אמר רב אושעיא: מפני ששיניה דקות ועקומות, והנקב שבגולגולת אינו עומד כנגד הנקב שבקרום, ואם כן, אף שניקב הקרום פעמים שהמוח אינו יוצא החוצה דרך הנקב שבגולגולת.

מסופר כי סליק [כאשר עלה] זעירי לנהרדעא שלח להו [להם] לחכמים: דברים שאמרתי לפניכם שאין בדיקה לחולדה — טעות הן בידי, ברם [ובאמת] כך אמרו משמיה [משמו] של ר' שמעון בן לקיש: בודקין לחולדה ביד, שלוחצים את מוחו של העוף מבפנים לראות אם המוח יוצא דרך הנקב, אבל לא במסמר, שאין מעבירים ראש מסמר על קרום המוח לאחר שפתחו את הגולגולת, לראות אם הוא מתעכב בנקב, שמא המסמר עצמו ינקב את הקרום. ור' יוחנן אמר: אף במסמר בודקים.

ומעירים: ובדיקה זו לנשיכת חולדה שנויה בפלוגתא [במחלוקת] תנאים, שמסופר על ר' יהודה ור' נחמיה, חד בדיק בידא [אחד היה בודק ביד], וחד בדיק במחטא [ואחד היה בודק במחט], כמו במסמר. ומסבירים את טעמיהם. מאן דבדיק בידא אמר ליה למאן דבדיק במחטא [מי שבודק ביד אומר לו למי שבודק במחט]: עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל, שעל ידי כך פעמים שאתה מטריף שלא כדין, שהמחט עושה נקב שלא היה שם מתחילה! אמר ליה מאן דבדיק במחטא למאן דבדיק בידא [אומר לו מי שבודק במחט למי שבודק ביד]: עד מתי אתה מאכיל לישראל נבלות, שאתה מכשיר שלא כדין!

ותוהים: נבלות? והא [והרי] שחוטה היא, ואף שהיא טריפה, אינה נבילה! אלא: עד מתי אתה מאכיל לישראל טרפות, שכן יש לחשוש שמא ניקב קרום של מוח, והבדיקה הנעשית ביד פעמים שאינה גורמת למוח לבצבץ, מפני ששיני החולדה דקות ועקומות.

ומעירים לענין זה: תסתיים [תוגדר] שר' יהודה הוא דבדיק בידא [שבדק ביד], דתניא [ששנויה ברייתא], ר' שמעון בן אלעזר אומר משום (בשם) ר' יהודה: בודקין לחולדה ביד, אבל לא במסמר. ועוד נאמר בברייתא: נשבר העצם אף על פי שלא ניקב קרום של מוח — הרי זו טריפה. ומסכמים: אכן, תסתיים [תוגדר] שכן הוא.

לגופה של אותה ברייתא שואלים: הא גופא קשיא [היא עצמה קשה], אמרת [אומר אתה] בודקין לחולדה ביד אבל לא במסמר — אלמא אית ליה בדיקותא [מכאן שיש לה בדיקה], והדר תני [ואתה חוזר ושונה] נשבר העצם הרי זו טריפה אף על פי שלא ניקב קרום של מוח — אלמא לית ליה בדיקותא [מכאן שאין לה בדיקה], שאם היתה לה בדיקה יתכן שהיתה נמצאת כשרה! ומסבירים: סיפא אתאן [בסוף הגענו] לעוף של מים, שאין לו בדיקה אם נשבר העצם, הואיל ואין לו קרום למוחו. ותוהים: אין לו קרום סלקא דעתך [עולה על דעתך]? הרי ודאי יש לו קרום! אלא אמור: הואיל וקרומו רך לא יתכן שלא ניקב כשנשברה הגולגולת. בדומה לכך מסופר,

אמר ליה [לו] רב נחמן לרב ענן: מר אמר [אדוני אומר] ששמואל בדיק בידא ומכשר [בודק ביד עוף שהכתה חולדה בראשו, ומכשיר] אם לא ניקב קרום המוח, וכן הונא חברין אמר [חברנו אומר] שרב בדיק בידא ומכשר [בודק ביד ומכשיר]. והתני [והרי שנה] לוי בברייתא שבידו: טרפות שמנו חכמים בבהמה — כנגדן טריפות גם בעוף, יתר עליהן טריפה בעוף — שנשבר העצם של הגולגולת אף על פי שלא ניקב קרום של מוח, ואם כן, מה טעם לבדיקה ביד? אמר ליה [לו]: ההוא, מה ששנה לוי — בעוף של מים נאמר, שאין לו בדיקה, הואיל ואין לו קרום. ותוהים: אין לו קרום סלקא דעתך [עולה על דעתך]? אלא אמור: הואיל וקרומו רך.

וכן מסופר, ההיא תרנגולתא דהואי בי [תרנגולת אחת שהיתה בבית] רב חנא שהיה בה חשש טריפה, שדרה לקמיה [שלח אותה לפני] רב מתנא, בדק אותה רב מתנא ומצא כי נשבר העצם ולא ניקב קרום של מוח הואי [היה], ואכשרה [והכשיר אותה]. אמר ליה [לו] רב חנא לרב מתנא, והתני [והרי שנה] לוי: טרפות שמנו חכמים בבהמה — כנגדן בעוף גם כן טריפות. יתר עליהן עוף — נשבר העצם אף על פי שלא ניקב קרום של מוח! אמר ליה [לו]: התם [שם] מדובר בעוף של מים, הואיל ואין לו קרום. ותוהים: אין לו קרום סלקא דעתך [עולה על דעתך]? אלא אימא [אמור]: הואיל וקרומו רך.

מסופר, רב שיזבי בדיק בשימשא [היה בודק את מוח העוף באור שמש] אם יש נקב בקרום, רב יימר בדיק במיא [היה בודק במים], שופך מים לגולגולת דרך הנקב, לראות אם הם יוצאים צלולים כבתחילה, או אם מעורב בהם נוזל המוח. רב אחא בר יעקב בדיק [היה בודק]