סקר
המסכתות הקצרות שבסדר מועד





 

פירוש שטיינזלץ

על שידה, דתנן [ששנינו במשנה]: השידה שהיא כעין ארון עץ גדול, ששנינו שאם יש בה נפח ארבעים סאה אינה מקבלת טומאה, מפני שיצאה מתורת כלי, בית שמאי אומרים: נמדדת שיעורה מבפנים, ואם היה בחלל הפנימי ארבעים סאה אינה מקבלת טומאה, ובית הלל אומרים: מודדים אותה מבחוץ כולל עובי השידה עצמה. ומודים אלו ואלו, כלומר, גם בית הלל מודים שאין עובי הרגלים ועובי הלבזבזין (מעין זר על שפת השידה) נמדד בתוך השיעור הזה.

ר' יוסי אומר: מודים הם שעובי הרגלים ועובי הלבזבזין נמדד, ואולם החלל שביניהן, בין הרגלים והלבזבזין, אין נמדד. ר' שמעון שזורי אומר: דווקא אם היו רגלים גבוהות טפחאין החלל ביניהן נמדד, מפני שהוא מקום חשוב לעצמו, ואם לאו [לא]ביניהן נמדד, שהוא נחשב כחלק מן השידה. ועל כך אמר ר' חנינא שהלכה כר' שמעון שזורי.

רב נחמן בר יצחק אמר: על ענין יין אמר כן, דתנן [ששנינו במשנה], ר' מאיר אומר: שמן תחלה לעולם, כלומר, תמיד הוא נחשב ראשון לטומאה, אפילו נגע בו דבר שהוא שני לטומאה, וכדין משקה. וחכמים אומרים: אף הדבש נחשב למשקה, ר' שמעון שזורי אומר: אף היין. ותוהים: האם מכלל הדברים אתה יכול להבין דתנא קמא סבר [שהתנא הראשון סבור] שיין לא משקה? אלא אימא [אמור] שנה כך, ר' שמעון שזורי אומר: יין נחשב משקה, ולא שמן ודבש.

א אגב כך מביאים דבר נוסף שאמר ר' שמעון שזורי. תניא [שנויה ברייתא], אמר ר' שמעון שזורי: פעם אחת נתערב לי טבל (תבואה שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות) בחולין מתוקנים, ובאתי ושאלתי את ר' טרפון כיצד לתקן את הטבל שבתוך התערובת, ואמר לי: לך קח (קנה) לך מן השוק תבואה סתם, שלא ברור אם היא מעושרת (דמאי), והיא חייבת במעשרות מדברי חכמים, ועשר עליו על הטבל המעורב מתבואה זו.

ומסבירים את טעמו: קסבר [סבור] ר' טרפון כי דאורייתא [מן התורה] מיעוט הטבל ברובא [ברוב] בטל, ופטור מלעשר תערובת זו, ורק חכמים אמרו שאינו בטל וחייבוהו לעשר, וכן הוא סבור שרוב עמי הארץ מעשרים הן, ולפיכך מן התורה פטור מלעשר על תבואה הנלקחת מן השוק, והוה ליה [והרי הוא] כתורם מן הפטור על הפטור.

ושואלים: ולימא ליה [ושיאמר לו]: לך קח תבואה מן הגוי, שהיא פטורה מן התורה וחייבת מדרבנן, ועשר ממנה על הטבל שנתבטל ברוב! ומשיבים: קסבר [סבור] ר' טרפון: אין קנין לגוי בארץ ישראל כדי להפקיע את חובת התבואה מיד מעשר, ואם כן הוה ליה [הרי זה] מעשר מן החיוב (תבואת הגוי) על הפטור (הטבל שבטל ברוב), ודבר זה אסור.

איכא דאמרי [יש שאומרים] גירסה אחרת, אמר ליה [לו] ר' טרפון: לך קח מן הגוי ועשר על הטבל שבתערובת, ולדרך זו קסבר [סבור הוא] שיש קנין לגוי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר, והוה ליה [והרי זה] כתורם מן הפטור על הפטור.

ועל כך שאלו, ולימא ליה [ושיאמר לו] עצה אחרת: קח מהשוק מעם הארץ ועשר עליו! ומשיבים: קסבר [סבור הוא]: אין רוב עמי הארץ מעשרין, והרי זה כתורם מן החיוב על הפטור.

שלח ליה [לו] רב יימר בר שלמיא לרב פפא, הא [זו] שאמר רבין בר חנינא, אמר עולא, אמר ר' חנינא: הלכה כר' שמעון שזורי, ולא עוד, אלא כל מקום ששנה ר' שמעון שזורי הלכה כמותו, האם אף בנתערב ליה [לו] טבל בחולין הלכה כמותו, או שמא אין אומרים כן אלא במשנה, ולא בברייתא?

אמר ליה [לו]: אין [כן], גם בענין זה הלכה כמותו. אמר רב אשי: אמר לי מר זוטרא, קשי [התקשה] בה בענין זה ר' חנינא מסורא: פשיטא [פשוט] הדבר!

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר