שכן אם היזה ולא מיצה — גם כן כשירה, ובלבד שיתן בהזאה מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש.

א שנינו במשנה כי שלשה דברים היו עושים בקרן דרומית מערבית למטה: חטאת העוף וההגשות ושיירי הדם. ומבררים: חטאת העוף — הא דאמרן [זו שאמרנו] במשנה (דף סג,ב) שהיא נעשית שם.

הגשות של המנחה — דכתיב [שנאמר]: "והגישה אל פני המזבח" (ראה ויקרא ו, ז). שירי הדם — דכתיב [שנאמר]: "ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד המזבח" (ויקרא ד, ז).

ב ועוד שנינו כי שלושה דברים נעשו בקרן דרומית מערבית מלמעלה: ניסוך המים והיין, ועולת העוף כשהיא רבה במזרח. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] היו עושים את העולה לכתחילה בקרן דרומית מזרחית? ר' יוחנן אמר: מפני שקרובה משאר הקרנות לבית הדשן (המקום בו מניחים את הדשן שמרימים מן המזבח בכל בוקר), ושם משליכים את המוראה והנוצות של עולת העוף.

ולגבי מה ששנינו שניתן לעשותה בקרן דרומית מערבית, אמר ר' יוחנן: בא וראה כמה גדול כחן של כהנים, שאין לך חלק קל בעופות יותר ממוראה (זפק) ונוצה, פעמים שהכהן זורקן יותר מבשלשים אמה כשהוא עושה את עולת העוף בקרן דרומית מערבית, כשהיא רבה במזרח.

דתנן [ששנינו במשנה] לגבי סדר עבודת התמיד שבמקדש: נטל הכהן מחתה של כסף ועלה לראש המזבח, אל מקום המערכה ופינה את הגחלים אילך ואילך וחתה (נטל במחתה) מן הגחלים המאוכלות הפנימיות ויורד. כשירד מן הכבש והגיע לרצפה מחזיר פניו שמאלה כלפי צפון והולך למזרחו של כבש כעשר אמות, ושם צבר את הגחלים על גבי הרצפה, רחוק מן הכבש שלשה טפחים, מקום שנותנין מוראה ונוצה ודישון מזבח הפנימי והמנורה. ומקום זה היה מרוחק יותר משלושים אמה מקרן מערבית דרומית.

ושואלים: עד לשם הני טפי מתלתין וחד הויין [אלה יותר משלשים ואחת אמה הן]! ומשיבים: מקום גברי לא חשיב [מקום האנשים, מקומו של הכהן עצמו, אינו מונה] ולכן יש להחסיר מחשבון זה אמה, שהיא מקום עמידתו של הכהן.

ג שנינו במשנה: כל העולים למזבח היו עולים דרך ימין ומקיפים את המזבח ויורדים דרך שמאל, חוץ מהעולים לשלושה דברים אלה: ניסוך היין, וניסוך המים, ועולת העוף כשהיא רבה במזרח, שהיו פונים מיד לשמאלם. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם הדבר] שאלו לא היו מקיפים דרך ימין? אמר ר' יוחנן: נסכים — שמא יתעשנו בעשן העולה מן המזבח בתוך כדי ההילוך סביב למזבח כולו. ועולת העוף — שמא תמות בעשן.

ורמינהו [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: כשהכהן הגדול עושה את עבודת התמיד בעצמו, ולאחר שסידר את איברי התמיד על המערכה, בא לו להקיף את המזבח, מאין הוא מתחיל? מקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, ונותנין לו יין לנסך. הרי שאין חוששים שיתעשן היין!

אמר ר' יוחנן: