סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

פירוש שטיינזלץ

וכולן, כל הפסולים לעבודת כהונה, שקיבלו את הדם במחשבה להקריבו חוץ לזמנו וחוץ למקומו, אם יש עדיין דם הנפש בבהמה — יחזור הכהן הכשר ויקבל ויזרוק את הדם על המזבח.

קיבל הכשר את הדם בכלי כדין, ונתן את הכלי לפסוליחזיר הפסול לכשר. כיוצא בדבר, קיבל הכשר בימינו ונתן אחר כך את הכלי ליד שמאלו (ועבודה היא בימין דווקא) — יחזיר לימינו. וכן קיבל בכלי קדש ונתן לכלי חוליחזיר לכלי קדש. נשפך הדם מן הכלי שקיבל בו על הרצפה ואספוכשר.

נתנו (זרקו) הפסול את הדם על גבי הכבש, או על קיר המזבח שלא כנגד היסוד כלומר, במקום שאין שם יסוד, נתן את הדמים הניתנין למטה מחצי המזבח, כגון דם עולה, למעלן, ואת הניתנין למעלן כגון דם חטאת למטה, ואת הניתנין בפנים בהיכל, כגון דם פר ושעיר של יום הכיפורים, נתן בחוץ על מזבח העולה, ואת הניתנין בחוץ נתן בפנים, אם יש דם הנפש עדיין — יחזור הכשר ויקבל.

א גמרא מלשון המשנה שנאמר בה "כל הפסולים ששחטו" בלשון עבר, מדייקים: בדיעבדאין [כן] השחיטה כשירה, לכתחלהלא.

ורמינהו [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במדרש ההלכה: נאמר בקרבן עולה "ושחט את בן הבקר" (ויקרא א, ה), ולא נאמר "ושחט הכהן", לומר ששחיטה בזר כשרה, וכפי ששנינו במשנתנו שהשחיטה כשרה בזרים ובנשים ובעבדים ובטמאים, ואפילו בקדשי קדשים. ויש לשאול: או נאמר כי "ושחט" האמור בכתוב אינו אלא בכהנים?

על כך יש להשיב: אמרת (אומר אתה): וכי מאין באתה? מהיכן אתה בא לסברה זו, שכהן הוא? מכלל שנאמר לאהרן הכהן: "ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח" (במדבר יח, ז).

יכול אף בשחיטה הדין כן? תלמוד לומר: "ושחט את בן הבקר לפני ה' ", ומיד אחר כך: "והקריבו בני אהרן" (ויקרא א, ה), לומר שדווקא מקבלה ואילך מצות כהונה, לימד על השחיטה שכשרה לכתחילה בכל אדם!

ומשיבים: באמת הוא הדין שאפילו לכתחילה נמי [גם כן] מותר לפסולים לשחוט, ומשום דקא בעי למיתנא [שרצה לשנות] גם טמאים, שלכתחילה לא ישחטו, גזירה שמא יגעו בבשר ויטמאוהו, לכן תנא [שנה] בה לשון "ששחטו", שהיא בדיעבד.

ב ושואלים: וטמא ששחט בדיעבד שפיר דמי [טוב, כשר, הוא]? ורמינהו [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במדרש ההלכה: נאמרו שני ציווים ברצף אחד: "וסמך ידו על ראש העולה... ושחט" (ויקרא א, ד—ה), ומשמע שמדובר באותו אדם, ללמדנו: מה סמיכה היא בטהורים, אף שחיטה בטהורים! ואומרים: דבר זה הוא מדרבנן [מדברי סופרים], שאסרו לטמא לשחוט, אבל מן התורה כשר.

ושואלים: מאי שנא [במה שונה] סמיכה? דכתיב [שנאמר בה]: "לפני ה' "כלומר, בעזרה, ואין טמא נכנס לעזרה, שחיטה נמיהכתיב [גם כן הרי נאמר]: "לפני ה' "(ויקרא א,ד—ה), ואם כן איך יכול הטמא להיכנס ולשחוט! ומשיבים: אפשר דעביד הוא עושה] סכין ארוכה ועומד בחוץ ושחיט [ושוחט] בפנים.

ומקשים: סמיכה נמי [גם כן] אפשר דמעייל ידיה וסמיך [שמכניס את ידו לפנים וסומך]! ומשיבים: קסבר [סבור הוא חכם זה] שביאה במקצת, שמכניס רק חלק מגופו, גם כן שמה ביאה, ואסור לטמא להכניס גם חלק מגופו למקדש.

רב חסדא מתני איפכא [היה שונה להיפך]: "וסמך... ושחט", מה שחיטה בטהורין, אף סמיכה בטהורין. ושואלים: מאי שנא [במה שונה] שחיטה שממנה למדים? דכתיב [שנאמר בה]: "לפני ה' ", ואין טמא נכנס לעזרה,

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר