סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

פירוש שטיינזלץ

אמר רבה: מחלוקת ר' מאיר וחכמים היא דווקא באנדרטאות של כפרים, אבל בשל כרכיםדברי הכל מותרין, מאי טעמא [מה טעם הדבר]? לנוי עבדי להו [עושים אותם] ולא לפולחן.

ושואלים: ושל כפרים מי איכא למאן דאמר [האם יש מי שאומר] שלנוי קעבדי להו [עושים אותם]? והרי של כפרים ודאי למיפלחינהו עבדי להו [לעבוד אותם עושים אותם]!

אלא אי אתמר הכי אתמר [אם נאמר כך נאמר], אמר רבה: מחלוקת בשל כרכים, אבל בשל כפריםדברי הכל אסורים.

א שנינו במשנה, וחכמים אומרים: אינן אסורין אלא כל שיש בידו מקל או צפור או כדור. ומסבירים: בכל אלו עובדיהם נותנים בהם סימן של אלהות, שהוא מלך העולם, מקלשרודה את עצמו תחת כל העולם כולו כמקל, כלומר, שהוא רודה את כל העולם כולו תחתיו כמי שרודה בהמה במקל. וחכמים אמרוהו בלשון גנאי. צפורשתופש את עצמו תחת (כלומר, מעל) כל העולם כולו כצפור. כדורשתופש את עצמו תחת (כלומר, מעל) כל העולם כולו כמי שמחזיק כדור בידו.

ומעירים, תנא [שנה החכם], הוסיפו עליהן חכמים לאסור: זה שיש בידו סייף, או עטרה על ראשו, או טבעת בידו

. ומסבירים: סייףמעיקרא סבור [מתחילה סברו] שאם הפסל מחזיק בידו סייף — הרי פסל של לסטים (שודד) בעלמא [סתם], ולבסוף סבור [סברו] שהכוונה היא שהורג את עצמו תחת כל העולם כולו כלומר, שהורג את העולם כולו תחתיו.

עטרהמעיקרא סבור גדיל כלילי בעלמא [מתחילה סברו שהוא פסל של מי שנושא עטרה סתם], ולבסוף סבור [סברו] שהכוונה היא כעטרה למלך. טבעתמעיקרא סבור אישתיימא בעלמא [מתחילה סברו שהוא פסל של שליח שנושא חותמת בלבד], ולבסוף סבור [סברו] שהכוונה היא שחותם את עצמו תחת כל העולם כולו (כלומר, את עולם כולו תחתיו) למיתה.

ועוד שנינו במשנה, רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף כל שיש בידו כל דבר. תנא [שנה החכם]: הכוונה היא אפילו מחזיק בידו צרור (אבן), ואפילו קיסם עץ.

בעי [שאל] רב אשי: אם תפש בידו צואה, מהו? האם רואים זאת כענין של כבוד, או לא? מי אמרינן [האם אנו אומרים] שהכוונה היא: כולי עלמא זילו באפיה כי [שכל העולם מזולזל בעיניו כמו] צואה, או דילמא [שמא] הוא מיהו דזיל באפי כולי עלמא [זה שמזולזל בעיני הכל] כצואה? שאלה זו לא נפתרה ונשארה בתיקו [תעמוד] במקומה.

ב משנה המוצא שברי צלמים כלומר, שברים של צורות שאין הוא יודע אם שימשו כעבודה זרה — הרי אלו מותרין, מצא תבנית יד או תבנית רגלהרי אלו אסורין, מפני שכיוצא בהן נעבד כדבר בפני עצמו.

ג גמרא אמר שמואל: לא רק שברי צלמים, אלא אפילו שברי עבודה זרה שאנו יודעים שהיו נעבדים, הרי אלו מותרים. ומקשים: והאנן תנן [והרי אנו שנינו במשנה]: שברי צלמים, משמע שמדובר דווקא באלה שלא ברור אם היו עבודה זרה או לא!

ומשיבים: הוא הדין שאפילו שברי עבודה זרה, והא דקתני [וזה ששנה] שברי צלמים — הרי זה משום דקבעי למיתנא סיפא [שרצה לשנות בסוף] מקרה כעין זה: מצא תבנית יד תבנית רגלהרי אלו אסורין למרות שאין ודאות שנעבדו, מפני שכיוצא בהן נעבד.

תנן [שנינו במשנה]: מצא תבנית יד תבנית רגלהרי אלו אסורין מפני שכיוצא בו נעבד. ושואלים: אמאי [מדוע]?

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר