סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

פירוש שטיינזלץ

אלא אמר אביי: הלכה זו מדרבנן [מדברי סופרים] היא וגזרו כך כדי שלא יעשה בשבת ויום טוב כדרך שהוא עושה בחול.

מנקיט [היה מלקט] אביי את חומרי מתניתא [כללי הברייתות] בענין עשיית אהל בשבת, ותני [והיה שונה]: הגוד (כעין נאד גדול), והמשמרת של יין, כילה שעל גבי מטה, וכסא גלין (כסא מתקפל שכיסויו נפרד מרגליו) לא יעשה (ירכיב אותם) משום איסור יצירת אוהל עראי. ואם עשה כן בשוגג — פטור מדין תורה ואינו חייב להביא חטאת, אבל אסור מדברי חכמים. אהלי קבעלא יעשה, ואם עשהחייב חטאת, משום בונה. אבל מטה וכסא טרסקל (כסא מתקפל שכיסויו צמוד לרגליו), ואסלא של בית הכסא שהיא מתקפלת מותר לנטותן (לפרשם) לכתחילה, כיון שהם מוכנים מבעוד יום.

א שנינו במשנה שאין נותנין יין לסינון אף למשמרת התלויה מכבר בשבת. איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: אם שימר נתן את היין לסינון בשוגג מאי [מה] דינו? אמר רב כהנא: אם שימרחייב קרבן חטאת.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב ששת: מי איכא מידי דרבנן מחייבי [האם יש דבר שחכמים מחייבים] על עשייתו קרבן חטאת, ואילו ר' אליעזר שרי [מתיר] את עשייתו לכתחילה?! שאין אנו מוצאים חילוקי דעות קיצוניים כל כך במשנה אחת!

מתקיף לה [מקשה עליה] על קושיה זו רב יוסף: אלמה [מדוע] לא? והרי יש מחלוקת כעין זו בענין הוצאת תכשיט הקרוי עיר של זהב מרשות אחת לרשות אחרת על ידי אשה בשבת, שר' מאיר מחייב חטאת את המוציאה, ור' אליעזר שרי [מתיר] להוציאו אף מלכתחילה.

מאי [מה] היא מחלוקת זו — דתניא כן שנינו בברייתא]: לא תצא אשה בשבת בתכשיט הקרוי עיר של זהב, ואם יצאהחייבת חטאת, אלו דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: מלכתחילה לא תצא, ואולם אם יצאהפטורה מחטאת. ר' אליעזר אומר: יוצאה (יוצאת) אשה בעיר של זהב אף מלכתחילה. הרי שמצאנו חילוקי דעות בין חכם המחייב מן התורה ואחר המתיר לחלוטין!

אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: מי סברת [האם סבור אתה] כי ר' אליעזר על ר' מאיר קאי [עומד, מתייחס], שר' מאיר אמר שהיא חייבת חטאת? לא כי, אלא אדרבנן קאי, דאמרי [לדברי חכמים הוא עומד, מתייחס, שהם אומרים] פטור אבל אסור, ואמר להו איהו [להם הוא] שלדעתו מותר לכתחילה. אבל אם לא היתה דעה ממוצעת לא היתה אפשרית מחלוקת כזו מקצה לקצה.

ולמעשה שואלים על ההלכה: "משמר" זה משום מאי [מה], איזה אב מלאכה מתרינן ביה [מתרים אנו בו]? רבה אמר: משום מלאכת בורר, שהרי הוא מברר את היין מן השמרים. ר' זירא אמר: משום מלאכת מרקד (מסנן קמח בנפה), שאף היא סוג מסויים של ברירה.

אמר רבה: כוותי דידי מסתברא [כשיטתי שלי מסתבר], שכן מה דרכו של בורר — שהוא נוטל את האוכל ומניח את הפסולת, אף הכא נמי [כאן ביין גם כן] נוטל את האוכל ומניח את הפסולת.

אמר ר' זירא: כוותי דידי מסתברא [כשיטתי שלי מסתבר] שאין כאן ברירה סתם, אלא סוג מסויים של ברירה: מה דרכו של מרקד שלבסוף הפסולת נשארת מלמעלה בנפה ואוכל מלמטה, אף הכא נמי [כאן ביין גם כן] הפסולת נשארת מלמעלה ואוכל (כלומר, יין) מלמטה.

ב תני [שנה] רמי בר יחזקאל: טלית כפולה לא יעשה אדם בשבת, שאסור לאדם לשטוח טלית על חבל ולנטותה לצדדים שתהווה כעין כילה לשכב מתחתיה (גאונים, רי"ף), ואם עשה כן — פטור מדין תורה ואינו חייב חטאת, אבל אסור מדברי חכמים. ואם היה כרוך עליה חוט או משיחה והיתה הטלית מונחת על החבל כשהיא מכווצת מותר לנטותה ולפרשה לכתחילה.

ובענין דומה במקצת בעא מיניה [שאל ממנו] רב כהנא מרב: כילה מהו דינה, האם מותר לנטותה בשבת? אמר ליה [לו]: אף מטה אסורה. ושאל: מטה מהו? אמר ליה [לו]: אף כילה מותרת. וחזר ושאל: כילה ומטה מהו? אמר ליה [לו]: כילה אסורה ומטה מותרת.

ומעירים: ולא קשיא [ואינו קשה] שבאמת אין התשובות סותרות זו את זו. אלא, הא דקאמר [זה שאמר] אף מטה אסורה — הרי הוא כדקרמנאי (כעין המטות המתקפלות שעושים בני אותו מקום), שפרישתה הריהי יצירת אהל. הא דקאמר ליה [זה שאמר לו] אף כילה מותרת — הרי זה באופן שהסביר רמי בר יחזקאל, שהיה כרוך עליה חוט מבעוד יום. ומה שאמר כילה אסורה ומטה מותרת — הרי הוא כדדידן [כמו שלנו], שהמטה אין בה קיפול ולא שייכת בה בניה, ובכילה יש מעין יצירת אוהל.

אמר רב יוסף: חזינא להו לכילי דבי [ראיתי אותן את הכילות של בית] רב הונא דמאורתא נגידו ומצפרא חביטא רמיא [שמהערב היו פרושות ובבוקר היו מושלכות ומוטלות], הרי שמותר לפרקן ואף לפורשן בשבת.

אמר רב משום (בשם) ר' חייא: וילון מותר לנטותו ומותר לפורקו בשבת, שמכיון שאין בו גג אין בו איסור עשיית אוהל.

ואמר שמואל משום ר' חייא

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר