א איתמר [נאמר] שנחלקו חכמים בבעיה הבאה: שטר של מתנת שכיב מרע שכתוב בה גם קנין — בי [תלמידי בית מדרשו] של רב משמיה [משמו] של רב אמרי [אומרים] בלשון מליצה: ארכביה אתרי ריכשי [הרכיב אותו על שני סוסים], כלומר, הוסיף לו תוקף כפול, ושמואל אמר: לא ידענא מאי [איני יודע מה, כיצד] אדון בה, ואני מסופק אם יש כלל תוקף למתנה זו.

ומסבירים: בי [תלמידי בית מדרשו של] רב משמיה [משמו] של רב אמרי [אומרים]: ארכביה אתרי ריכשי [הרכיב אותו על שני סוסים], כוונתם: הרי היא כמתנת בריא, והרי היא כמתנת שכיב מרע; הרי היא כמתנת בריא לענין זה שאם עמד (הבריא) מחוליו אינו חוזר, שהרי עשה קנין. הרי היא כמתנת שכיב מרע — שאם אמר שנותן את הלואתו לפלוני, הרי אף על פי שאי אפשר להעביר הלוואה על ידי אמירה בלבד (אלא במעמד שלושתם), מכל מקום במתנת שכיב מרע הלואתו לפלוני.

ושמואל אמר: לא ידענא מאי [איני יודע מה כיצד] אדון בה, כוונתו היא שכיון שכתוב בה קנין הרי יש בזה כדי להטיל ספק שמא לא גמר בדעתו להקנותו אלא בשטר, ולא כפי שתיקנו חכמים באמירה, ואולם, הואיל ומתנת שכיב מרע אינה חלה אלא לאחר מיתה, הרי אינו יכול לקנות, לפי שאין שטר חל לאחר מיתה.

ורמי [ומשליכים, מראים סתירה] מדברי רב על דברי רב, וכן מדברי שמואל על דברי שמואל; שכך שלח רבין משמיה [משמו] של ר' אבהו: הוו ידעי [היו יודעים] ששלח ר' אלעזר לגולה משום רבינו (רב): שכיב מרע שאמר "כתבו ותנו מנה לפלוני", ומת לאחר מכן — אין כותבין ונותנין, שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר, ואין שטר לאחר מיתה; ומן הצד האחר אמר רב יהודה אמר שמואל, הלכתא [הלכה היא]: כותבין ונותנין.

ואם כן, קשיא [קשה] מדברי רב על דברי רב, וכן קשיא [קשה] מדברי שמואל על דברי שמואל!

ומשיבים: מדברי רב על דברי רב לא קשיא [קשה]: הא [זה] שהמתנה חלה — מדובר שקנו מיניה [ממנו], הא [זה] שאמר "כתבו ותנו", שאמר רב שאין כותבים ונותנים — מדובר שלא קנו מיניה [ממנו] אלא רק ציוה באמירה בלבד. מדברי שמואל על דברי שמואל לא קשיא [קשה] שכאן שאמר שכותבים ונותנים מדובר שאמר את הדברים האלה במיפה את כחו של המקבל, ושהיה נראה מדבריו שמה שאמר שיכתבו לא היה כתנאי, אלא כדי לתת למקבל יפוי כוח יתר.

וכיוצא בזה מסופר: יתיב [ישב] רב נחמן בר יצחק אחוריה [אחרי] רבא, ויתיב [וישב] רבא קמיה [לפני] רב נחמן קא בעי מיניה [ושאל אותו], מי [האם] אמר שמואל: שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה? והא [והרי] אמר רב יהודה אמר שמואל: שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרים, אף על פי שקנו מידו — אם עמד מחוליו חוזר,