סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 

פירוש שטיינזלץ

אבל יש יותר מכפי סיפוקן של הבנות לצרכיהן, בכל זאת שקלי להו [יקחו להן] הבנות לכולהו [את הכל]? מדוע? אלא אמר רבא: מוציאין להן מזונות לבנות עד שיבגרו, והשאר, כל מה שמעבר לכך — הרי הוא לבנים.

א פשיטא [פשוט לנו] שאם היו הנכסים מרובין ואחר כך נתמעטוכבר זכו בהן יורשין, כלומר, הבנים, בזמן שהיו מרובים, והרי הם ברשותם, ויתנו מהם מזונות לבנות. אבל אם היו הנכסים מועטין ולא ניתנו ביד הבנים ואחר כך נתרבו מאי [מה הדין]? וצדדי השאלה: האם נאמר כי מבחינה מהותית גם נכסים מועטים ברשות היורשין הבנים קיימי [הם עומדים], הלכך [על כן] ברשות יורשין שבוח [הושבחו], ולכן הם חוזרים ומקבלים את מה שנתרבה. או דלמא [שמא] סלוקי מסלקי [מסולקים] היורשין מהכא [מכאן], מן הנכסים המועטים, ומה שנתרבה, נתרבה לצורך הבנות?

ומשיבים: תא שמע [בוא ושמע], שאמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: יתומין שקדמו ומכרו בנכסים מועטין שהוריש אביהם, למרות שאינם רשאים לעשות כן — מה שמכרו מכרו. ומכאן משמע שהנכסים המועטים אינם יוצאים לגמרי מרשות הבנים אף על פי שבפועל אינם רשאים להשתמש בהם, ומכאן שאם השביחו השביחו להם.

ב יתיב [ישב] ר' ירמיה קמיה [לפני] ר' אבהו וקא בעי מיניה [ושואל היה ממנו]: אלמנתו של אדם, שמזונותיה מוטלים על היורשים, מהו שתמעט בנכסים? כלומר, האם לוקחים בחשבון מזונות אלו כדי להגדיר את הנכסים כנכסים מועטים? מי אמרינן [האם אומרים אנו] כך: כיון דאית [שיש] לה מזוני [מזונות] מן הירושה — ממעטא [ממעטת], או דלמא [שמא] כיון שאילו מנסבא [תינשא] לית [אין] לה מזונות, השתא נמי לית [עכשיו גם כן, לצורך הגדרת הנכסים, אין] לה ואינה ממעטת?

ושאלה נוספת: אם תמצא לומר, כצד השני, שכיון שאילו מנסבא לית [תינשא אין] לה השתא נמי לית [עכשיו גם כן אין], לה ואינה ממעטת בנכסים, יש לשאול: בת אשתו מנישואין קודמים, שהיתנה הבעל שתתפרנס מרכושו במשך שנים אחדות (ואין התחייבות זו בטלה גם לאחר מותו או עם נישואיה), מהו שתמעט בנכסים? מי אמרינן [האם אומרים אנו] כך: כיון דכי מנסבא נמי אית [שכאשר היא נישאת גם כן יש] לה שלא כמו אלמנה — וממעטא לכן היא כן ממעטת], או דלמא [שמא] כיון שאילו היתה מתה לית [אין] להולכן היא לא ממעטא [ממעטת], אין להכניס את מזונותיה בחישוב ערך הנכסים?

ואם תמצא לומר כצד השני, כיון שאילו היתה מתה לית [אין] לה ולא ממעטא [ממעטת], בעל חוב של האב מהו שימעט בנכסים? מי אמרינן [האם אומרים אנו]: כיון דכי מיית נמי אית ליה [שאם ימות גם כן יש לו], שהרי יורשיו יגבו את החוב, לכן הוא ממעט, או דלמא כיון דמחסרי גוביינא לא [שמא כיון שמחוסרים גבייה אינו] ממעט? זה היה נוסח אחד של הדברים.

ואיכא דבעי לה לאידך גיסא [ויש ששאל את השאלה לצד האחר], כלומר, התחיל את השאלות מצד זה: בעל חוב מהו שימעט בנכסים?

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר