אמר רב חסדא בענין דומה: שאם כותב "וקנינא מיניה מוסיף על מתנתא דא" [וקנינו ממנו בנוסף למתנה זו], הרי זה ייפוי כח לענין מתנת שכיב מרע שנכתב בה קנין. הכא נמי [כאן גם כן] לענין כתיבה, ייפוי כח הוא שאמר אותו שכיב מרע: "אף כתובו וחתומו והבו ליה" [כתבו וחתמו ותנו לו], שניכר מדבריו שהציווי לכתוב בא כתוספת לעצם המתנה.

איתמר [נאמר] שרב יהודה אמר שמואל בענין זה, הלכה: כותבין ונותנין. וכן אמר רבא אמר רב נחמן, הלכה: כותבין ונותנין במקרה זה.

א משנה אדם בריא הכותב נכסיו לבניו בחייו, אבל רוצה להשתמש בהם עד מותו — צריך שיכתוב "מהיום ולאחר מיתה", אלו דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר: אינו צריך לכתוב "מהיום", ודיו שיכתוב שהוא מקנה את הנכסים לאחר מותו.

הכותב נכסיו לבנו מהיום לאחר מותו — האב אינו יכול למכור את הנכסים הללו, מפני שהן כתובין כבר בשטר מתנה לבן, והבן אינו יכול למכור אותם, מפני שהן עדיין ברשות האב להשתמש בהם ולאכול את פירותיהם.

אם מכר האב את הנכסים הללו — הרי הם מכורים לקונה לאכול את פירותיהם בלבד עד שימות האב, שאז הם עוברים לחלוטין לרשותו של הבן. ולהיפך, אם מכר הבן בחיי האב — אין ללוקח בהן זכות שימוש של כלום עד שימות האב.

ב גמרא ושואלים: וכי כתב [וכאשר הוא כותב] "מהיום ולאחר מיתה" מאי הוי [מה נהיה], מה מועיל בכך? הא תנן [הרי שנינו במשנה]: הכותב בגט שהוא יחול "מהיום ולאחר מיתה" — הרי זה גט ואינו גט גמור, ולפיכך אם מת האיש הזה ואין לו בנים, הרי זה ספק אם אשתו חייבת בייבום, ולכן היא חולצת ולא מתייבמת!

ומשיבים: התם מספקא לן אי תנאה הוי [שם בגט מסופק לנו אם "ולאחר מיתה" תנאי הוא], שהגט חל מעכשיו, אלא שהדבר מתגלה למפרע רק לאחר שימות, אי [או] חזרה הוי [הוא], שחזר בו מדבריו שאמר "מהיום" והתכוון שיחול רק לאחר מיתה, ואז אינה יכולה להתגרש. אבל הכא [כאן] בשטר מתנה, שני הדברים יכולים להתקיים, ואפשר להבין כי הכי קאמר ליה [כך אמר לו]: גופא קני [את גוף הקרקע קנה] מהיום, פירא [את הפירות] קנה לאחר מיתה.

ג שנינו במשנה שר' יוסי אומר: אינו צריך לכתוב "מהיום ולאחר מיתה". מסופר: רבה בר אבוה חלש [חלה]. על לגביה [נכנסו אצלו] רב הונא ורב נחמן. אמר ליה [לו] רב הונא לרב נחמן, בעי מיניה [שאל אותו]: האם הלכה כר' יוסי בענין זה, או אין הלכה כר' יוסי? אמר ליה [לו] רב נחמן: טעמיה [את טעמו] של ר' יוסי בהלכה זו לא ידענא [איני יודע], הלכה איבעי מיניה [אשאל ממנו]? אמר ליה [לו]: את בעי מיניה אי [אתה שאל ממנו רק האם] הלכה כר' יוסי אי [או] לא, וטעמיה אנא אמינא [ואת טעמו אני אומר] לך.

בעא מיניה [שאל אותו] רב נחמן את רבה בר אבוה שאלה זו. אמר ליה [לו] רבה בר אבוה, הכי [כך] אמר רב: הלכה כר' יוסי. בתר דנפקו [אחר שיצאו], אמר ליה [לו] רב הונא לרב נחמן: היינו טעמיה [זהו טעמו] של ר' יוסי שאינו צריך לכתוב "מהיום ולאחר מיתה", דאמר [שהוא אומר]: זמנו של שטר, העובדה שמופיע בשטר תאריך הכתיבה מוכיח עליו שרצונו שהמתנה תחול כבר מהיום. ומעירים: תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך] כהסבר זה של רב הונא, ר' יוסי אומר: אינו צריך לכתוב "מהיום ולאחר מיתה", מפני שזמנו של שטר מוכיח עליו.

בעא מיניה [שאל אותו] רבא מרב נחמן: אם נתן האב את נכסיו לבנו לאחר מותו בהקנאה, שעשה מעשה קנין, מהו הדין? האם צריך לכתוב "מהיום"? אמר ליה [לו]: בהקנאה — אינו צריך לכתוב "מהיום".

רב פפי אמר: איכא אקניתא [יש הקניה] שצריך לכתוב "מהיום", ואיכא אקניתא [ויש הקניה] שלא צריך. ובאופן זה: אם נכתב בשטר "אקנייה וקנינא מיניה" ["הקנה לו וקנינו ממנו"] — לא צריך לכתוב "מהיום". ואם נכתב בשטר בסדר הפוך "קנינא מיניה ואקנייה" ["קנינו ממנו והקנה"] — צריך.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב חנינא מסורא: מי איכא מידי, דאנן לא ידעינן וספרי ידעי [האם יש דבר, שאנו החכמים איננו יודעים והסופרים יודעים]? שחילוק זה בין המקרה, שכתב "קנינא" לפני "וקנינא מיניה", או אחר כך, לא ידעוהו חכמים. מסופר: שאלונהו לספרי [שאלו אותם, את הסופרים] של אביי וידעי [וידעו], ולספרי [ואת הסופרים] של רבא — וידעי [וגם הם ידעו].

רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע אמר: בין שהיה הנוסח "אקנייה וקנינא מיניה" ["הקנה לו וקנינו ממנו"], בין "קנינא מיניה ואקנייה" ["קנינו ממנו והקנה לו"] — לא צריך לכתוב "מהיום", לפי שנזכר בו קנין, ואילו במקרה שנכתב רק: "דוכרן פתגמי דהוי באנפנא" ["זכרון דברים שהיה לפנינו"], ולא הוזכר קנין — פליגי [בזה נחלקו] ר' יהודה ור' יוסי האם צריך לכתוב בו "מהיום".

אמר רב כהנא: אמריתה לשמעתא קמיה [אמרתי את השמועה הזו לפני] רב זביד מנהרדעא, ואמר לי: אתון הכי מתניתו לה [אתם כך אתם שונים אותה], במהלך של שאלה ותשובה ומחלוקת בפרטי הדברים, אנן הכי מתנינן לה [אנו כך אנו שונים אותה], כאמירה ישירה ורצופה: אמר רבא אמר רב נחמן: בהקנאה — אינו צריך לומר "מהיום"; בין שהיה הנוסח "אקנייה וקנינא מיניה" ["הקנה לו וקנינו ממנו"], בין "קנינא מיניה ואקנייה" ["קנינו ממנו והקנה לו"] — לא צריך לכתוב "מהיום" ואילו ב"דוכרן פתגמי דהוו באנפנא" [ב"זכרון דברים שהיו בפנינו"] — פליגי [בזה נחלקו] ר' יהודה ור' יוסי האם צריך או לא צריך.

ד שנינו במשנה: הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו, שניהם אינם יכולים למכור מפני שהקרקע שייכת במידה מסויימת לשניהם. ובאותו ענין איתמר [נאמר]: מכר הבן את הקרקע בחיי האב, ומת הבן בחיי האב — מה הדין?