סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

פירוש שטיינזלץ

קניגיא (ציד) עם לויתן, שנאמר: "התמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו" (איוב מ, כה), ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו לגבריאל אין יכול לו, שנאמר: "העשו יגש חרבו" (איוב מ, יט), כלומר, רק בוראו ("עושו") יוכל לסייעו בכך.

כי אתא [כאשר בא] רב דימי מארץ ישראל לבבל אמר בשם ר' יוחנן: בשעה שלויתן רעב הריהו מוציא הבל מפיו ומרתיח כמים המתבשלים בקדירה כל מימות שבמצולה שבתהום הים, שנאמר: "ירתיח כסיר מצולה" (איוב מא, כג). ואלמלא היה מכניס ראשו לגן עדןאין כל בריה יכולה לעמוד בריחו הרע, שנאמר: "ים ישים כמרקחה" (איוב מא, כג), ומפרש "מרקחה" מלשון מרקחת = בשמים.

ובשעה שצמא — הריהו עושה תלמים תלמים בים כששותה, שנאמר: "אחריו יאיר נתיב" (איוב מא, כד). אמר רב אחא בר יעקב: אין תהום חוזר לאיתנו להיות מלא כשהיה לאחר שהלויתן שותה ממנו, עד לאחר שבעים שנה, שנאמר: "יחשב תהום לשיבה" (איוב מא, כד), ואין "שיבה" פחותה משבעים שנה.

א אמר רבה אמר ר' יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: "יכרו עליו חברים" (איוב מ, ל), ואין משמעות לשון "כרה" אלא סעודה, שנאמר: "ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו" (מלכים ב ו, כג), ואין "חברים" אלא תלמידי חכמים, שנאמר: "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני" (שיר השירים ח, יג), שחברים הם תלמידי חכמים המקשיבים לקול ה'.

והשאר מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים, שנאמר: "יחצוהו בין כנענים" (איוב מ, ל), ואין "כנענים" אלא תגרים (סוחרים) שנאמר: "כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב" (הושע יב, ח). ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור] ראיה מהכא [מכאן] שכנענים הם סוחרים, שנאמר בהקבלה: "אשר סחריה שרים, כנעניה נכבדי ארץ" (ישעיהו כג, ח).

ואמר רבה אמר ר' יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, שנאמר: "התמלא בשכות עורו" (איוב מ, לא). אם זכה אדם להגיע לדרגה זו של צדיקים — עושין לו מעור הלויתן סוכה שלימה, לא זכה להגיע לדרגה זו — עושין לו צלצל, כיסוי, צל לראשו, שנאמר: "ובצלצל דגים ראשו" (איוב מ, לא).

אם זכה אדם לכך — עושין לו צלצל, לא זכה אף לכך — עושין לו ענק שרשרת (תכשיט לצווארו), שנאמר: "וענקים לגרגרתיך" (משלי א, ט). אם זכה לכך — עושין לו ענק, לא זכה אף לזאת — עושין לו מעור הלויתן קמיע בלבד, שנאמר: "ותקשרנו לנערותיך" (איוב מ, כט), שעושים לו קשר קטן הקשור על צווארו, כקמיע שתולים לילדים ("לנערותיך").

והשאר מעורו של לויתן פורסו הקדוש ברוך הוא על חומות ירושלים, וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: "והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך" (ישעיה ס, ג).

אגב הדברים האלה על כבוד ירושלים בעתיד מפרשים את הכתוב: "ושמתי כדכד שמשתיך" (ישעיה נד, יב). אמר ר' שמואל בר נחמני: פליגי [נחלקו] בדבר, ממה תיעשנה חומות ירושלים, תרי מלאכי ברקיעא [שני מלאכים ברקיע] והם גבריאל ומיכאל, ואמרי לה [ויש אומרים] שנחלקו בדבר תרי אמוראי במערבא [שני אמוראים בארץ ישראל], ומאן אינון [ומי הם]?יהודה וחזקיה בני ר' חייא, חד [אחד מהם] אמר: מהאבן היקרה הקרויה שוהם, וחד [ואחד מהם] אמר: מהאבן היקרה הקרויה ישפה. אמר להו [להם] הקדוש ברוך הוא: להוי כדין וכדין [שיהא כמו זה וכמו זה] גם יחד, וזאת משמעות המלה "כדכד" ("כדין וכדין").

ומהו פירוש המשך הפסוק "ושעריך לאבני אקדח" (ישעיה נד, יב)? כי הא דיתיב [כמו מעשה זה שישב] ר' יוחנן וקא דריש [והיה דורש] כך: עתיד הקדוש ברוך הוא להביא אבנים טובות ומרגליות שהם בגודל שלשים על שלשים אמה, וחוקק (קודח) בהן חור של עשר על עשרים אמה, ומעמידן בשערי ירושלים. לגלג עליו אותו תלמיד שלא נתפרש שמו: השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן [עכשיו אבן יקרה כגודל ביצת התור אין אנו מוצאים], כולי האי משכחינן [כל זה אנו מוצאים]?!

לימים לאחר זמן הפליגה ספינתו של התלמיד בים, חזא [ראה] מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי [שיושבים ומנסרים] אבנים טובות ומרגליות שהם בגודל שלשים על שלשים אמה וחקוק בהן עשר ברום עשרים, אמר להו [להם] למלאכים: הני למאן [אלה למי]? אמרו ליה [לו]: שעתיד הקדוש ברוך הוא להעמידן בשערי ירושלים. אתא לקמיה [בא לפני] ר' יוחנן לאחר מעשה, אמר ליה [לו]: דרוש, רבי, לך נאה לדרוש, כאשר אמרת כן ראיתי. אמר לו ר' יוחנן: ריקא! אלמלא לא ראית לא האמנת, אם כן מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות, שמת מיד.

מיתיבי [מקשים] על דברי ר' יוחנן: נאמר "ואולך אתכם קוממיות" (ויקרא כו, יג) — ר' מאיר אומר: עתידים ישראל להיות בגודל של מאתים אמה, שהם כשתי קומות ("קוממיות") של אדם הראשון שהיה גובהו מאה אמה.

ר' יהודה אומר: יגיעו לגובה מאה אמה, כנגד היכל וכתליו, שנאמר: "אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם, בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל" (תהלים קמד, יב), שאף בנות ישראל יגיעו להיות גבוהות כתבנית היכל, שבבית שני היה גובהו מאה אמה. ואם גודל הפתח שבשערי ירושלים יהיה עשר על עשרים אמה, כדברי ר' יוחנן, כיצד עתידים בני ישראל להיכנס בשערים אלה שיהיו קטנים עבורם? ומשיבים: כי קאמר [כאשר אמר] ר' יוחנן לא לשערים עצמם התכוון אלא לכווי דבי זיקא [לחלונות שישמשו לכניסת הרוח].

ואמר רבה אמר ר' יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק, שנאמר: "וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה" (ישעיה ד, ה), וכאשר מונים את הדברים שנאמרו בפסוק זה: ענן, עשן, נוגה וכו' הרי שבע. מלמד שכל אחד ואחד עושה לו הקדוש ברוך הוא חופה כפולת שבע לפי כבודו, שלפי מעלתו מייפים ומגדילים את חופתו.

ושואלים: עשן בחופה למה? אמר ר' חנינא: שכל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה, מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא מחופה זו. ושואלים: ואש בחופה למה? אמר ר' חנינא: מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו, שהוא מסתכל בה ומתבייש מגודל החופה של חבירו, ואומר: אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה שלא זכיתי לכך.

כיוצא בדבר אתה אומר: נאמר למשה על יהושע "ונתתה מהודך עליו" (במדבר כז, כ) ומדייקים "מהודך" ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו: פני משה היו מאירים כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה, אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלימה שלא זכינו שיהיה מנהיגנו באותה מדרגה.

אמר ר' חמא בר חנינא: עשר חופות עשה הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון בגן עדן, שנאמר לחירם מלך צור: "בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכת ך אודם פטדה ויהלום תרשיש שוהם וישפה ספיר נופך וברקת וזהב, מלאכת תופיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו" (יחזקאל כח, יג), הרי עשרה דברים, מאודם עד זהב. מר זוטרא אמר: אחת עשרה חופות היו, שנאמר: "כל אבן יקרה" (יחזקאל כח, יג) והיא נמנית לעצמה. אמר ר' יוחנן: וגרוע שבכולן זהב, דקא חשיב ליה [שמונה אותו] לבסוף, משמע ששאר הדברים היו יקרים יותר.

אגב הזכרת כתוב זה שואלים: מאי [מה פירוש] "מלאכת תפיך ונקביך בך" (יחזקאל כח, יג)? אמר רב יהודה אמר רב: אמר לו הקדוש ברוך הוא לחירם מלך צור שנאמר בו שעשה לעצמו כל אלה: וכי בגן עדן היית שעשית לך כל אלו? בך נסתכלתי שאתה עשית את עצמך לאלוה, ובראתי נקבים נקבים באדם של צואה ומי רגלים, שתדע שאתה בשר ודם, ולא אל. ואיכא דאמרי [ויש שאומרים], הכי קאמר [כך אמר] לו: בך נסתכלתי,

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר