ואי [ואם] אמר ליה [לו] "נכסי [נכסים] שלי אני מוכר "— אפילו בתי ועבדי [בתים ועבדים] בכלל זה.

א ועוד בענין של "מצרים הרחיב לו" נדון המקרה הבא: המוכר שדה לחבירו, וכאשר תיאר בשטר המכר את גבולותיו מצר לו מצר אחד ארוך מצד אחד של השדה, ומצר אחד קצר מצידו הנגדי, אמר רב: לא קנה אלא כנגד הקצר, שמניחים כי המצר הקצר הוא הגבול המציין את גודל השטח שמוכר לו, ואילו המצר הארוך נועד רק להגדיר באיזה שדה מדובר ("מצרים הרחיב לו").

אמרו ליה [לו] רב כהנא ורב אסי לרב: ויקנה כנגד ראש תור, כלומר, שיעשו קו אלכסוני בין קצות המצרים, הקצר והארוך, ויקנה את כל השטח שקו זה תוחם! שתיק [שתק] רב ולא ענה להם.

ומעירים: ומודה רב, היכא דאיכא [היכן שיש] מצר של שני שדות, של ראובן ולידו שמעון, מחד גיסא [מצד אחד] של השדה הנמכר, ומצר לוי ויהודה מחד גיסא [מצד אחד] שמולו, וכתב בתיאור השדה מצד אחד ראובן ושמעון, ומן הצד השני רק לוי (או יהודה), שבמקרה כזה, מדהוה ליה למכתב ליה [מתוך שהיה לו לכתוב לו] בתיאור המצרים את שדהו של ראובן כנגד (מול) זה של לוי, או מצר של שמעון כנגד יהודה, ולא כתב ליה [לו] כך, שמע מינה [למד מכאן] שאינו מתכוון למכור רק חצי השדה שבין מצרי ראובן ולוי, אלא כנגד ראש תור הוא שאמר ליה [לו].

ועוד בעניינים של סימון מצרים: אם היה מצר ראובן בצד מזרח ומערב של השדה, ומצר שמעון בצד צפון ודרום שלו — אין די בכך שיכתוב "שדה שבין שדות ראובן ושמעון", אלא צריך למכתב ליה [לכתוב לו] בשטר המכר: "מצר ראובן רוחין תרין [משני צדדים], ומצר שמעון רוחין תרין [משני צדדים]

". שאם לא כן — יקבל רק מחצית מן השדה באלכסון, כעין משולש, שצלע אחת שלו היא אחד משדות ראובן, והאחרת — אחד משדות שמעון. איבעיא להו [נשאלה להם לחכמים] שאלה זו: אם סיים לו את הקרנות, כלומר, הגדיר בדיוק רק את הפינות של השדה, מהו הדין, האם מכר לו רק את הפינות, או את כל השדה כולו? וכן אם הגדיר את השדה אותו הוא מוכר שהוא כמין גאם (זוית ישרה), שסימן לו את המצר משני צדדים סמוכים זה לזה בלבד, מהו הדין, האם מכר לו את כל השדה, או רק את השטח הצמוד למצרים אלה?