סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

פירוש שטיינזלץ

ולמחר, כלומר, בעתיד תבענא ליה בדינא" [אתבע אותו לדין]הויא [הריהו] מחאה.

ושואלים: אמר הבעלים כל מה שצריך לומר במחאה כשמוחה, אבל הוסיף ואמר לשומעים: לא תימרו ליה [אל תאמרו לו] למחזיק שמחיתי בו, מאי [מה] הדין? אמר רב זביד: הא קאמר [הרי הוא אומר] "לא תימרו ליה [תאמרו לו] ", ואין המחזיק יודע על המחאה, ובטלה המחאה. רב פפא אמר: כוונתו היא, לדידיה לא תימרו ליה [לו עצמו אל תאמרו], לאחריני אימרו להו [לאחרים אמרו להם]. ובסופו של דבר יוודע הדבר גם לו, שהרי חברך חברא אית ליה, חברא דחברך חברא אית ליה [חברך חבר יש לו, חבר של חברך חבר יש לו].

ועוד מקרה, אמרו ליה [לו] השומעים את המחאה: לא אמרינן ליה [אין אנו אומרים לו] למחזיק את מחאתך, האם צריך למחות בפני אחרים? אמר רב זביד: הא קא אמרו ליה "לא אמרינן ליה" [הרי אמרו לו "אין אנו אומרים לו"] וכאילו לא מחה. רב פפא אמר: כוונתם היתה לדידיה לא אמרינן ליה, לאחריני אמרי להו [לו עצמו אין אנו אומרים לו, לאחרים נאמר להם], חברך חברא אית ליה, וחברא דחברך חברא אית ליה [חברך חבר יש לו, וחבר של חברך חבר יש לו], ובסוף יוודע הדבר.

ועוד, אמר הבעלים המוחה להו [להם לשומעים]: לא תיפוק לכו שותא [תצא לכם מפיכם אמירה] בענין זה. כלומר, איני רוצה שיוודע הדבר כלל. אמר רב זביד: הא קאמר [הרי הוא אומר] "לא תיפוק לכו שותא [תצא לכם מפיכם אמירה] ", ובמקרה זה גם רב פפא מודה. ועוד, אמרו ליה [לו]: לא מפקינן שותא [אין אנו מוציאים אמירה מפינו] בענין זה. אמר רב פפא: הא קאמרי ליה [הרי אמרו לו] "לא מפקינן שותא [אין אנו מוציאים אמירה] ". רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע אמר: כל מילתא דלא רמיא עליה דאיניש [דבר שאינו מוטל עליו על אדם] לשמור בסוד מטעמיו שלו, אמר לה ולאו אדעתיה [אומר אותו בלא דעתו], ששוכח את הבטחתו, ובסופו של דבר יוודע הדבר, למרות שהעדים אמרו שלא יספרו.

א אמר רבא אמר רב נחמן: מחאה שלא בפניו הויא [הריהי] מחאה. איתיביה [הקשה לו] רבא לרב נחמן: שנינו, אמר ר' יהודה: לא אמרו שלש שנים, אלא כדי שיהא בעל הקרקע באספמיא ויחזיק המחזיק בה שנה, וילכו ויודיעוהו שנה, ויבא לשנה אחרת. ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] לומר שמחאה שלא בפניו הויא [הריהי] מחאה, למה לי למיתי [למה לו לבוא]? ליתיב התם אדוכתיה ולימחי [שישב שם במקומו ושימחה]! ומשיבים: התם [שם] עצה טובה קא משמע לן [השמיע לנו], דניתי ונשקול ארעא ופירי [שיבוא ויקח את הקרקע ואת הפירות שלו], שאם הוא עצמו לא יבוא, בסוף לא יוכל להוציא את הפירות מן המחזיק.

ומעירים: מדקא מותיב ליה מה שמקשה לו] רבא לרב נחמן בענין זה, מכלל הדברים אתה למד דלא סבירא ליה [שאין הוא סבור] שמחאה שלא בפניו הויא [הריהי] מחאה, והאמר [והרי אמר] רבא עצמו: מחאה שלא בפניו הויא [הריהי] מחאה! ומשיבים: אין זה קושי, בתר [אחרי] ששמעה את ההלכה הזו מרב נחמן גם הוא סברה (קיבל אותה).

ב מסופר, אשכחינהו [מצא אותם] ר' יוסי בר' חנינא לתלמידיו של ר' יוחנן, אמר להו [להם]: מי [האם] אמר ר' יוחנן מחאה בכמה? בפני כמה אנשים צריך בעל הנכס לומר אותה כדי שתיחשב למחאה? ר' חייא בר אבא אמר בשם ר' יוחנן: מחאה בפני שנים. ר' אבהו אמר בשם ר' יוחנן: מחאה בפני שלשה.

ומציעים: לימא [האם לומר] שבדברי רבה בר רב הונא קא מיפלגי [חלוקים הם], שאמר רבה בר רב הונא: כל מילתא דמתאמרא באפי תלתא [דבר שנאמר בפני שלושה]

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר