סקר
מסכת שבת






 

פירוש שטיינזלץ

כדנייד נכתמא אפומיה דחצבא [כאשר ינוד המכסה על פי הכד] אם מניחים אותו על החומה.

ועוד מסופר: דבי [בבית] בר מריון בריה [בנו] של רבין כי הוה נפצי כיתנא [כאשר היו מנפצים את הפשתן], הוה אזלא רקתא ומזקא אינשי [היתה הנעורת הולכת ומזיקה לאנשים], אתו לקמיה [באו לפני] רבינא להתלונן, אמר להו [להם]: כי אמרינן [כאשר אנו אומרים] מודה ר' יוסי בגירי דיליה [בחיצים שלו] שאסור הדבר, הני מילי דקא אזלא [דברים אלה אמורים דווקא כשההיזק הולך] מכחו, הכא זיקא הוא דקא ממטי לה [כאן הרוח היא שמביאה אותה] את הנעורת.

מתקיף לה [מקשה על כך] מר בר רב אשי: מאי שנא [מה שונה] הדבר מזורה (זורק את התבואה ברוח על מנת שהמוץ יעוף) ורוח מסייעתו, שהדבר נחשב כמלאכה גמורה לענין שבת, למרות שהרוח עושה מקצתה? ומסופר: אמרוה את הבעיה היסודית ביחס לנעורת הפשתן קמיה [לפני] מרימר, אמר להו [להם]: היינו [זהו] דין זורה ורוח מסייעתו.

ושואלים: ולרבינא, שאינו סבור כך, מאי שנא [במה שונה הדבר] מגץ היוצא מתחת הפטיש והזיק, שלדעת הכל חייב לשלם? ומשיבים: התם ניחא ליה דליזל [שם נוח לו שילך] הגץ רחוק ככל האפשר ולא ישאר סמוך, אבל הכא [ כאן ] לא ניחא ליה דליזל [נוח לו שתלך] הנעורת למרחוק.

א משנה לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות, אחד גפנים ואחד כל אילן. אם היה גדר בינתיםזה סומך את נטיעותיו לגדר מכאן וזה סומך את תבואתו לגדר מכאן.

היו שרשים יוצאים לתוך שדהו של חבירומעמיק בעל השדה וחופר בעומק שלשה טפחים גם אם קוצץ את השורשים, כדי שלא יעכב את המחרישה. ואם היה חופר באותו מקום בור, שיח ומערה ונתקל בשורשי אילן של חבירו — קוצץ ויורד בחפירה לעומק כדרכו, והעצים (חלקי השורש שקצץ) הם שלו.

ב גמרא תנא [שנה החכם]: ארבע אמות שאמרו חכמים להרחיק את גפניו משדה חבירו, הם כדי עבודת הכרם, שלא ייכנסו לשדה חבירו השוורים והמחרישה כשמעבד את כרמו. אמר שמואל: לא שנו אלא בארץ ישראל, אבל בבבל די בשתי אמות. תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו, אלא אם כן הרחיק ממנו שתי אמות. ויש לשאול: והא אנן תנן [והרי אנו שנינו] במשנה: ארבע אמות! אלא לאו [האם לא] כדברי שמואל, ומסכמים: אכן שמע מינה [למד ממנה] שכן הוא.

ואיכא דרמי לה מירמא [ויש ששנה אותה הלכה בדרך של הטלת סתירה]. תנן [שנינו במשנתנו]: לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חבירו אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות, והתניא [והרי שנויה בברייתא]: שתי אמות! אמר שמואל: לא קשיא [קשה], כאן בבבל, כאן בארץ ישראל.

מסופר: רבא בר רב חנן הוו ליה הנהו דיקלי אמיצרא דפרדיסא [היו לו דקלים שהיו עומדים על גבול הפרדס של גפנים, כרם] של רב יוסף, הוו אתו צפורי יתבי בדיקלי ונחתי בפרדיסא ומפסדי ליה [היו באות צפורים יושבות בדקלים ואחר כך היו יורדות אל הפרדס ומפסידות אותו]. אמר ליה [לו] רב יוסף: זיל קוץ [לך קצוץ] את דקליך. אמר ליה [לו]: והא ארחיקי [והרי הרחקתי] לי מרחק ראוי כדין! אמר ליה [לו] רב יוסף: הני מילי [דברים אלה אמורים] לאילנות, אבל לגפנים בעינן טפי [צריכים אנו בהרחקה יותר].

הקשה לו: והא אנן תנן [והרי אנו שנינו במשנה]: אחד גפנים ואחד כל אילן! אמר ליה [לו]: הני מילי [דברים אלה אמורים] בין אילן לאילן ובין גפנים לגפנים, אבל בין אילן לגפנים בעינן טפי [צריכים אנו יותר].

אמר ליה [לו] רבא בר רב חנן: אנא [אני] לא קייצנא [אקצוץ], שכן אמר רב: האי דיקלא דטעין קבא אסור למקצייה [דקל שטוען מוציא פירות כדי קב אסור לקצוץ אותו] משום "בל תשחית". ואמר ר' חנינא: לא שכיב [מת] שכחת ברי [בני], אלא משום דקץ תאנתא בלא זימניה [שקצץ תאנה בלא זמנה], מר אי ניחא ליה, ליקוץ [אדוני אם נוח לו בכך, שיקצוץ] אבל אני איני רוצה לעשות מעשה.

ג מסופר: רב פפא הוו ליה הנהו דיקלי אמיצרא [היו לו דקלים על גבולו] של רב הונא בריה [בנו] של רב יהושע, אזל אשכחיה דהוה חפר וקא קאיץ [הלך מצא אותו, את רב הונא, שהיה חופר וקוצץ] את שרשיו, אמר ליה [לו]: מאי האי [מה זה]? אמר ליה [לו], תנן [שנינו במשנה]: היו שרשים יוצאים לתוך של חבירומעמיק שלשה כדי שלא יעכב המחרישה.

אמר ליה [לו] רב פפא: הני מילי [דברים אלה אמורים] בשלשה טפחים בלבד, ואולם מר קא חפר טפי [אדוני חופר ומעמיק יותר משלושה]! אמר ליה [לו]: אנא [אני] בורות שיחין ומערות קא חפרנא [חופר אני], דתנן [ששנינו במשנה]: היה חופר בור, שיח ומערהקוצץ ויורד והעצים שלו. אמר רב פפא: אמרי ליה כולהי [אמרתי לו כולם], כלומר, הבאתי ראיות הרבה ולא יכילי ליה [יכולתי לו] לשכנע אותו,

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר