סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 

פירוש שטיינזלץ

מסופר: איש אחד בשם רוניא, אקפיה [הקיף אותו] רבינא בגדר מארבע רוחותיו, שהיו לרבינא שדות מכל צידי שדהו של רוניא. אמר ליה [לו] רבינא: הב [תן] לי כמה דגדרי [שגדרתי], כלומר, שלם את מחצית ההוצאות שהוצאתי לגידור. לא יהיב ליה [נתן לו]. אמר לו רבינא: הב [תן] לי לפחות לפי דמי קנים בזול. לא יהיב ליה [נתן לו]. אמר לו: הב [תן] לי אגר נטירותא [שכר שמירה], לא יהיב ליה [נתן לו].

יומא חד הוה קא גדר דיקלי [יום אחד היה רוניא קוצץ דקלים], אמר ליה [לו] רבינא לאריסיה [לאריסו]: זיל שקול מניה קיבורא דאהיני [לך קח ממנו אשכול של תמרים]. אזל לאתויי [הלך האריס להביא אותם], רמא ביה קלא [הרים רוניא קול עליו]. אמר ליה [לו] רבינא: גלית דעתך דמינח ניחא [גילית דעתך שנוח] לך בשמירה זו, לא יהא אלא עיזא בעלמא [עז בלבד] שבאה לשם, מי לא בעי נטירותא [האם אינה צריכה שמירה] שלא תאכל מהתמרים? אמר ליה [לו] רוניא: עיזא בעלמא לאו לאכלויי בעיא [עז בלבד האם לא צריך רק לגרש אותה]? ואין צורך בגדר. אמר ליה [לו]: ולא גברא בעית דמיכלי לה [ואין אתה צריך אדם שיגרש אותה]? ואם כן, צריך אתה לשלם שכר עבור זה!

אתא לקמיה [בא לדין לפני] רבא, אמר ליה [לו] רבא לרוניא: זיל פייסיה במאי דאיפייס [לך פייס אותו את רבינא במה שהתפייס], בדמי שמירה בלבד, ואי [ואם] לא תרצה לשלם כלל, דאיננא [אדון] לך דינא [דין] כדעת רב הונא אליבא [לפי שיטת] ר' יוסי, שתצטרך לשלם דמי מחצית הגדר כפי הסכום שהוציא רבינא.

אגב כך מספרים עוד מעשה ברבינא ורוניא: רוניא זבן ארעא אמיצרא [קנה קרקע על המצר, הגבול] של רבינא. סבר [חשב] רבינא לסלוקי [לסלק אותו] משום דינא דבר מצרא [דין של בר מצר], שהרי רבינא היתה לו קרקע בסמוך לזה, ויש זכות קדימה לבן המצר. אמר ליה [לו] רב ספרא בריה [בנו] של רב ייבא לרבינא: אמרי אינשי [אומרים אנשים] בפתגם עממי: ארבעה דינרים לצלא [לעור גדול], ארבעה לצללא [לעור קטן] וכיון שגם רוניא היה בר מצר אין אתה יכול לסלק אותו, למרות שהיתה לו רק חלקה קטנה.

א משנה כותל חצר שבין שותפים שנפלמחייבין אותו, את כל אחד מהשותפים, לבנותו עד גובה ארבע אמות. אם לאחר שנבנה הכותל, טוען אחד השותפים שהוא לבדו בנה מכספו ולא רצה השותף השני להשתתף עימו, הרי השני בחזקת שנתן את חלקו, עד שיביא התובע ראיה על חבירו שלא נתן.

מארבע אמות ולמעלןאין מחייבין אותו, את השותף להשתתף בבניה. אבל אם סמך (בנה בסמוך) לו, לכותל שנבנה למעלה מארבע אמות, כותל אחר על מנת לבנות תקרה על גבם, אף על פי שעדיין לא נתן עליו את התקרהמגלגלין עליו את הכל שכיון שהוא מראה על רצונו להשתמש במה שבנה חבירו, צריך הוא להשתתף בהוצאות בנייתו. ובמקרה של דיון לאחר זמן, הריהו בחזקת שלא נתן את חלקו, עד שיביא ראיה שנתן דמי הוצאות הכותל.

ב גמרא אמר ריש לקיש: מלווה הקובע זמן לחבירו שלווה ממנו, שיפרע לו חובו, ומשהגיע הזמן אמר לו הלווה למלווה: "פרעתיך בתוך זמני"אינו נאמן, שאין דרכם של אנשים לשלם לפני המועד, ולואי שיפרע בזמנו. ואילו אביי ורבא חולקים בדבר זה, דאמרי תרוייהו [שאומרים שניהם]: עביד איניש דפרע בגו זימניה [עשוי אדם שיפרע חוב אפילו בתוך זמנו], שכן זימנין דמתרמו ליה זוזי [פעמים שמזדמנים לו זוזים, דינרים], ואז אמר [אומר] הלווה בליבו: איזיל איפרעיה [אלך ואפרע לו],

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר