סקר
מסכת בבא קמא:





 

פירוש שטיינזלץ

ושואלים: ואידך [והאחר] מה לומד הוא מכתוב זה? ומשיבים: הכתוב ההוא מיבעי ליה לכדתניא [נצרך לו לכפי ששנינו בברייתא]: "ואליו הוא נשא את נפשו" להסביר מדוע חייבים לדקדק כל כך בדבר; מפני מה עלה זה הפועל בכבש גבוה ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה — וכי לא על שכרו? וכיצד יכול המעביד שלא לשלם?

דבר אחר: "ואליו הוא נשא את נפשו", ללמד שכל הכובש שכר שכירכאילו נוטל נפשו ממנו. בפירוש הדבר זה נחלקו רב הונא ורב חסדא, חד [אחד מהם] אמר שהכוונה היא שהוא נוטל נפשו של גזלן, שהגוזל מן השכיר גורם שמשמים יטלו את נפשו שלו. וחד [ואחד מהם] אמר שהכוונה נוטל הוא את נפשו של הנגזל.

ומביאים ראיות לדבריהם: מאן [מי] שאמר שגוזל את נפשו של גזלןדכתיב [שנאמר]: "אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער" (משלי כב, כב), וכתיב [ונאמר] מיד אחריו "כי ה' יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש" (שם כג), לומר שהגוזל את הדל — ה' לוקח ממנו את נפשו. ומאן [ומי] שאמר שהכוונה נפשו של נגזלדכתיב [שנאמר]: "כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח" (שם א, יט), שהגזלן אינו נוטל רק ממון, אלא בגזילת הדל — הריהו כנוטל את נפשו.

ושואלים: ואידך נמי [והאחר גם כן], הכתיב [הלא נאמר] "את נפש בעליו יקח"! ומסבירים: הכוונה היא בעליו דהשתא [של עכשיו], כלומר, את נפשו של הגזלן, שלקה ממון ועכשיו הוא בעליו. ושואלים: ואידך נמי, הכתיב [והאחר גם כן, הלא נאמר] "וקבע את קבעיהם נפש"! ומשיבים: פסוק זה יש להבינו כהסבר: מה טעם קאמר [אמר]; מה טעם "וקבע את קבעיהם"משום דנטלו נפש, ולכן יתבע זאת ה' ממנו.

א שנינו במשנה: אימתי נתחייב המעביד אם מלין הוא את שכר השכיר — בזמן שתבעו השכיר, ואולם אם לא תבעואינו עובר עליו. תנו רבנן [שנו חכמים], ממה שנאמר "לא תלין פעלת שכיר" יכול יהא חייב בכך אפילו אם לא תבעו השכיר — תלמוד לומר: "אתך", כוונתו: לדעתך, שאתה יודע שלא שילמת לו.

יכול אפילו אין לו לבעל הבית מה לשלם יתחייב עליו — תלמוד לומר: "אתך", הכוונה היא: שיש אתך. יכול אפילו המחהו בעל הבית אצל חנוני, שהיה הפועל רוצה לקנות פירות ואמר בעל הבית לחנווני שיתן לו פירות בסכום מסויים והפרעון עליו, או שהמחהו אצל שולחני יעבור משום "בל תלין" — תלמוד לומר "אתך" שהחוב מוטל עליו ולא שהמחהו אצל חנוני ואצל שולחני שעכשיו ההיוב איננו עוד עליו.

ב עוד שנינו במשנה שאם המחהו אצל חנוני, או אצל שולחניאינו עובר. איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: אם החנווני או השולחני לא שילם משום מה, האם השכיר חוזר אל בעל הבית בתביעה או אינו חוזר, שמעתה אין לו טענות אלא אל המתווך (השולחני, החנווני) בלבד? רב ששת אמר: אינו חוזר, ורבה אמר: חוזר.

אמר רבה: מנא אמינא לה [מנין אומר אני אותה] את שיטתי זו — מדקתני [ממה ששנה] אינו עובר עליו, ומכאן אני מדקדק בלשון: מעבר הוא דלא עבר [לעבור הוא שאינו עובר] עוד על מצות לא תעשה, הא מיהדר [אבל לחזור]הדר [חוזר] השכיר אליו בתביעתו. ורב ששת אמר: מאי [מה פירוש] שאינו עובר — כוונתו: אינו בתורת לעבור, שעל ידי ההמחאה יצא לגמרי מגדר חיוב זה.

ג בעו מיניה [שאלו אותו] את רב ששת: פועל העובד בדרך קבלנות, שאינו מקבל שכר עבור שעות עבודה אלא קיבל על עצמו לגמור עבודה מסויימת תמורת שכר מוגדר מראש, האם כאשר המעביד מעכב את שכרו בתום העבודה הוא עובר עליו משום "בל תלין", או אין עובר עליו משום "בל תלין"?

ומבחינה משפטית עקרונית השאלה היא זו: האם אומן קונה בשבח כלי, כלומר, האם אומן העושה מלאכה ומתקן (או יוצר כלי) יש לו זכות קנין בכלי מתוך שהוא משביח אותו במלאכתו, ומשום כך, התשלום שהוא צריך לקבל עבור הכלי הלואה היא, ובהלוואה אין חובה לשלם מיד. או אין אומן קונה בשבח כלי, ואין לאומן אלא התחייבות בעל הכלי לשלם לו, ואם כן שכירות היא?

אמר להו [להם] רב ששת: עובר עליו. הקשו עליו: והתניא [והרי שנינו בברייתא] שבקבלנות אינו עובר! והשיב: התם [שם] מדובר שהמחהו אצל חנוני ואצל שולחני.

ומציעים: נימא מסייעא ליה [האם נאמר שמסייעת לו] הברייתא הבאה: הנותן טליתו לאומן שיעשה בה תיקון, גמרה האומן והודיעו לבעל הטלית, אפילו מכאן ועד עשרה ימים לאחר גמר המלאכה אם לא שילם לו בעל הטלית תמורת העבודה אינו עובר משום "בל תלין". ואם נתנה לו האומן אפילו בחצי היום, מששקעה עליו חמה מיד עובר משום "בל תלין".

ואי אמרת [ואם אומר אתה] שאומן קונה בשבח כליאמאי [מדוע] עובר? אלא ודאי כדברי רב ששת.

אמר רב מרי בריה [בנו] של רב כהנא: מכאן אין להוכיח, שכו אפשר לפרש ששם מדובר בגרדא דסרבלא [בריכוך גלימה עבה] שאין במלאכה זו שבח. ושואלים: למאי יהבה ניהליה [למה נתן אותה לו לאומן]לרכוכי [לרכך אותה], ואולם ריכוך זה היינו שבחיה [הרי זהו שבחו] ומשיבים:

לא צריכא [נצרכה] אלא בשכיר (שאינו קבלן המקבל חפץ לגמרו) דקא אגריה מיניה לבטושי בטשא ובטשא במעתא [ששכר אותו להכות בגלימה, מכה מכה במעה]. ואם כן, הרי זו שכירות רגילה, ולא קבלנות, ובכגון זה ודאי יש איסור הלנת שכר.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר