סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

פירוש שטיינזלץ

עבודה זרה וצריכים אתם לפיכך אזהרה מיוחדת? שוב שאל משה: מה עוד כתיב [נאמר] בה? אמר לו הקדוש ברוך הוא: "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ, ח). שאל משה את המלאכים: כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות (שביתה) ממנה? שוב שאל משה: מה עוד כתיב [נאמר] בה? אמר לו הקדוש ברוך הוא: "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" (שמות כ, ז), והכוונה שלא ישבעו לשקר. שאל משה את המלאכים: וכי משא ומתן יש ביניכם שיש מקום לבוא לשבועת שקר? שוב שאל משה: מה עוד כתיב [נאמר] בה? אמר לו הקדוש ברוך הוא: "כבד את אביך ואת אמך" (שמות כ, יב). ושאל משה את המלאכים: וכי אב ואם יש לכם שצריכים אתם ציווי מיוחד על כיבודם? שוב שאל משה: מה עוד כתיב [נאמר] בה? אמר לו הקדוש ברוך הוא: "לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנב". ושאל משה את המלאכים: וכי קנאה יש ביניכם? וכי יצר הרע יש ביניכם שצריכים אתם לציוויים הללו? מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא שיפה עושה שנותן את התורה לבני אדם, וכפי שנאמר: "ה' אדננו מה אדיר שמך בכל הארץ" (תהילים ח, י), ואילו "תנה הודך על השמים" לא כתיב [נאמר], והרי שקיבלו המלאכים את דעתו של הקדוש ברוך הוא שראוי שיהא הוד ה' על הארץ.

מיד כל אחד ואחד מן המלאכים נעשה לו אוהב למשה ומסר לו דבר, וכפי שנאמר: "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכון יה אלהים" (תהילים סח, יט), ומשמעות הכתוב — בשכר שקראוך "אדם", ומפני שאתה אדם ולך ראויה התורה, לקחת מתנות מן המלאכים. ואף מלאך המות מסר לו דבר, שבשעת המגפה אמר משה לאהרן סגולה לעצור את המגיפה, שנאמר: "ויתן את הקטרת ויכפר על העם" (במדבר יז, יב). ואומר הכתוב עוד: "ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגיפה" (במדבר יז, יג), אי לאו [אם לא] שאמר ליה [לו] מלאך המות סגולה זו מי הוה ידע [האם היה יודע]?

א ואמר ר' יהושע בן לוי: בשעה שירד משה מלפני הקדוש ברוך הוא עם התורה, בא שטן ואמר לפניו, לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ, אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו: איני יודעת, כי רק "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה" (איוב כח, כג). הלך אצל ים ושאל אותו היכן התורה, ואמר לו הים: "אין עמדי". הלך אצל תהום ושאלו אולי הוא יודע היכן התורה, ואמר לו התהום: "אין בי ". ומנין שכך השיבוהו הים והתהום — שנאמר: "תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי" (איוב כח, יד). וכן "אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה" (איוב כח, כב). חזר ואמר השטן לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, חיפשתי את התורה בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו: לך אצל בן עמרם (משה).

הלך אצל משה ואמר לו: תורה שנתן לך הקדוש ברוך הוא היכן היא? השתמט משה ואמר: וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, בדאי אתה?! אמר לפניו: רבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום, כאמור: "ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל עת" (משלי ח, ל), וכי אני אחזיק טובה לעצמי ואומר שלי ניתנה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת את עצמך תקרא התורה על שמך "תורת משה", שנאמר: "זכרו תורת משה עבדי אשר ציויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים" (מלאכי ג, כב).

ב ואמר ר' יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות, שבראש אותיות מסויימות יש תגים מיוחדים, והיה הקדוש ברוך הוא מתייג אותן, ולא אמר משה דבר. אמר לו הקדוש ברוך הוא: משה, וכי אין שלום בעירך? כלומר, וכי במקומכם אין אומרים "שלום"? אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו? אין זה מנהג דרך ארץ. אמר לו הקדוש ברוך הוא: לפחות היה לך לעזרני ולומר שתצליח מלאכתי, מיד אמר לו: "ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר" (במדבר יד, יז).

ג ואמר ר' יהושע בן לוי: מאי דכתיב [מה משמעות כתוב זה שנאמר]: "וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר" (שמות לב, א), כדי להבין כתוב זה אל תקרי [תקרא] "בשש" אלא "באו שש ". שבשעה שעלה משה למרום אמר להן לישראל: לסוף ארבעים יום בתחלת שש שעות, כלומר בחצות היום אני בא. לסוף ארבעים יום בא שטן ועירבב בסערה את העולם, ולא יכלו להבחין מה היא השעה. אמר להן השטן לישראל: משה רבכם היכן הוא? אמרו לו: עלה למרום. אמר להן? באו שש שעות ועדיין לא בא ובודאי שוב לא יבוא. ולא השגיחו עליו. אמר להם השטן: מת משה. ולא השגיחו עליו. לסוף הראה להם דמות מטתו שנראתה בענן דמותו המתה. והיינו דקאמרי ליה [וזהו שאמרו לו] ישראל לאהרן: "כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו" (שמות לב, א).

ד אמר ליה ההוא מרבנן [לו אחדש החכמים] לרב כהנא: מי שמיע לך מאי [האם שמעת על מה] נקרא ההר "הר סיני"? אמר ליה [לו] רב כהנא: משום שהוא הר שנעשו בו נסים לישראל. אמר לו אותו חכם: אם כן "הר ניסאי" מיבעי ליה [צריך היה לו] להיקרא! אלא אמר רב כהנא: משום שהוא הר שנעשה סימן טוב לישראל. ושוב דחהו אותו חכם: אם כן "הר סימנאי" מיבעי ליה [צריך היה לו] להיקרא! אמר ליה [לו] רב כהנא: מאי טעמא לא שכיחת קמיה [מדוע אינך מצוי לפני] רב פפא ורב הונא בריה [בנו] של רב יהושע דמעייני באגדתא [שמעיינים כרגיל גם באגדה]? שרב חסדא ורבה בריה [בנו] של רב הונא דאמרי תרווייהו [שאמרו שניהם]: מאי [מה הסיבה] שנקרא שמו "הר סיני" — משום שהוא הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו על שלא קיבלו את התורה. והיינו [וזהו] מעין מה שאמר ר' יוסי בר' חנינא, שאמר, חמשה שמות יש לו למדבר שהיו בו ישראל ארבעים שנה בצאתם ממצרים, ולכל שם מקור וסיבה: "מדבר צין" — משום שנצטוו ישראל עליו, ודורש משחק מילים "נצטוו" — "צין". "מדבר קדש" — משום שנתקדשו ישראל עליו. "מדבר קדמות" — משום שנתנה התורה שהיא קדומה, לעולם, עליו. "מדבר פארן" — משום

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר