סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פירוש שטיינזלץ

הא דמסיק ביה כשיעור ארעא ושבחא [זה שהוא היה נושה בו כשיעור הקרקע והשבח יחד] גובה את השבח, הא דלא מסיק ביה [זה שאינו נושה בו] אלא כשיעור ארעא [הקרקע עצמה] ואז מחזיר לו את השבח.

אמר ליה [לו] רבינא: הניחא למאן דאמר [זה נוח לשיטת מי שאומר]: אי אית ליה זוזי [אם יש לו כסף] ללוקח, לא מצי מסלק ליה [אינו יכול לסלק אותו] את בעל החוב בכסף, אלא לבעל החוב יש זכות על הקרקע עצמה, לפי שיטה זו שפיר [יפה]. אלא למאן דאמר דעת מי שאומר]: אי אית ליה זוזי [אם יש לו כסף] ללוקח מצי מסלק ליה [יכול הוא לסלק אותו] את בעל החוב ולשלם לו כסף, לימא ליה [שיאמר לו כך]: אי הוו [אם היו] לי זוזי [זוזים, כסף] הוה מסלקינא לך מכוליה ארעא [הייתי מסלק אותך מכל הקרקע הזאת], השתא [עכשיו] שאין לי כסף לשלם לך את כל חובך הב (תן) לי לפחות גריוא דארעא [חלקת אדמה] כשיעור שבחאי [השבח שלי]!

אמר ליה [לו] רב אשי: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]?כגון דשויה ניהליה [שעשה לו הלווה] את השדה הזו אפותיקי, כלומר, שאמר ליה [לו]: לא יהא לך פרעון אלא מזה, ובמקרה כזה יש שיעבוד ברור על גוף השדה הזה, ולא על דבר אחר.

א ובענין זה של שבח שהשביחה גזילה אמר רבא: מי שגזל דבר והשביח את הגזילה ומכר לאחר, וכן גזל והשביח ומת והורישמה שהשביח מכר, מה שהשביח הוריש, והנגזל (אם נוטל את הגזילה בחזרה) צריך לשלם לקונה וליורש עבור השבח.

בעי [שאל] רבא בעקבות הלכה זו: אם השביח לוקח, מהו הדין, האם הוא צריך להחזיר את השבח או לא? בתר דבעיא הדר פשטה [אחרי ששאל את השאלה חזר ופתר אותה]: מה מכר ראשון לשני בכל מכירה? — כל זכות שתבא לידו, וכיון שיש לגזלן זכות בשבח שהשביח בגזילה — מכר גם את הזכות הזו לקונה.

ועוד בענין זה, בעי [שאל] רבא: אם השביח גוי חפץ שגזל, מהו, האם הוא זוכה בשבח? אמר ליה [לו] רב אחא מדפתי לרבינא: תקנתא [תקנה] לגוי ניקו ונעבוד [נעמוד ונעשה], שלא עשו חכמים תקנות למען הגויים. אמר ליה [לו] רבינא: לא צריכא [נצרכה] שאלה זו אלא כגון דזבניה [שמכר אותה] הגוי לישראל. ואומרים: סוף סוף הבא מחמת גוי, כלומר, שכוחו (רשותו, זכותו) בחפץ זה בא מחמת הגוי, הרי הוא כגוי עצמו וכפי שאמרנו שהראשון מוכר לשני את כל הזכויות שיש לו בחפץ.

ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא כגון שגזל ישראל וזבנה ניהליה [ומכרה, את הגזילה, לו, לגוי] והשביחה הגוי, והדר [וחזר] הגוי וזבנה [ומכרה] לישראל, והשאלה היא: מאי [מה] יהא הדין אז? מי אמרינן [האם אנו אומרים]: כיון דמעיקרא [שמתחילה] גזלה ישראל והדר אחר כך שוב] הגיעה ליד ישראלעבדי רבנן תקנתא [עשו חכמים תקנה], או דלמא [שמא] כיון דאיכא [שיש] גוי באמצעלא עבדו ליה רבנן תקנתא [עשו לו חכמים תקנה]? שאלה זו לא נפתרה ולכן תיקו [תעמוד] במקומה.

ב שנינו במשנתנו כי הגוזל עצים ועשה מהם כלים — נקנו לו העצים בשינוי. ומעתה דנים במקרים שונים האם נחשבים הם כשינוי. אמר רב פפא: האי מאן [מי] שגזל דיקלא מחבריה וקטליה [דקל מחבירו וקצץ אותו], אף על גב דשדיא מארעא לארעא דידיה [אף על פי שזרק את הדקל מן הקרקע של הנגזל אל הקרקע שלו עצמו]לא קני [קנה]. מאי טעמא [מה טעם הדבר]?מעיקרא דיקלא מיקרי והשתא נמי דיקלא מיקרי [מתחילה דקל הוא נקרא וגם עכשיו שנקצץ דקל הוא נקרא], שאין כאן שינוי שעל ידיו יקנה. ויותר מכך, אף אם גזל דיקלא [דקל] ועביד גובי [ועשה ממנו חתיכות]לא קני [קנה], כי השתא מיהת גובי דדיקלא מיקרי [עכשיו על כל פנים חתיכות דקל הן נקראות].

אבל אם גזל גובי [חתיכות] ועבדינהו כשורי [ועשה מהן קורות]קני [קנה], משום שיש דבכך שינוי. וכיוצא בזה כשורי רברבי ועבדינהו כשורי זוטרי [גזל קורות גדולות ועשה אותן קורות קטנות]לא קני [קנה], שעדיין קורות הן נקראות. עבדינהו קצוצייתא [עשה מהן קרשים]קני [קנה].

אמר רבא: האי מאן [מי] שגזל לוליבא [לולב] ועבדינהו הוצי [ועשה ממנו עלים], שפירק את כל העלים מן השידרה — קני [קנה] את זה, דמעיקרא לוליבא מיקרי [שמתחילה לולב הוא נקרא] והשתא הוצי [ועכשיו הוא נקרא עלים]. וכן הוצי ועבדינהו חופיא [אם גזל עלים של לולב ועשה מהם רצועות של מטאטא]קני [קנה], ומדוע? מעיקרא הוצי והשתא חופיא [מתחילה קראו לזה עלים ועכשיו קוראים לזה רצועות מטאטא]. אם גזל חופיא [מטאטא] ועבדיה שרשורא [ועשה ממנו כעין שרשרת, חבל]לא קני [קנה], מאי טעמא [מה טעם הדבר]? דהדר סתר ליה והוי חופיא [שהוא חוזר וסותר אותו והוא שוב מטאטא].

בעי [שאל] רב פפא: אם נחלקה התיומת (העלה האמצעי של הלולב), מהו דינו לענין שינוי שעושה קנין? ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה שאמר ר' מתון אמר ר' יהושע בן לוי: אם ניטלה התיומתפסול הלולב למצוותו.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר