וחוזרים ומקשים: והא כי אתא [והרי כאשר בא] ר' אבין מארץ ישראל אמר בשם ר' יוחנן: אחד אילן הנוטה לתוך שדה חבירו, ואחד אילן הסמוך למצר, לגבול שדהו ושדה חבירו — מביא בעל האילן מפירותיו ביכורים וקורא במקדש את הפרשה כדרך כל מביאי ביכורים מפירות שדותיהם, שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ שלא יקפידו על כך. ואם כן יש עוד תקנה שאינה מנויה בין עשר התקנות!

אלא יש לומר מאן תנא [מי הוא ששנה] עשרה תנאין שהתנה יהושע — ר' יהושע בן לוי הוא, ור' יוחנן חולק עליו שסבור שהיו יותר, וכן חלקו עליו חכמים אחרים שהוזכרו מקודם. ומעירים, כי רב גביהה מבי כתיל מתני לה בהדיא [היה שונה את הדברים במפורש] כך: ר' תנחום ור' ברייס אמרי [אמרו] משום [בשם] זקן (חכם) אחד, ומנו [ומי הוא]? — ר' יהושע בן לוי! עשרה תנאין התנה יהושע.

א כיון שהזכרנו עשר תקנות לטובת הכלל שתיקן יהושע, מביאים עוד תקנות כיוצא בהן שתיקנו מנהיגי ישראל לרבים. עשרה תקנות תיקן עזרא הסופר בימי שיבת ציון: שיהיו קורין (קוראים) בתורה בתפילת מנחה בשבת, וקורין בתורה בימים שני ובחמישי, ודנין בבתי דין בשני ובחמישי בשבוע, ומכבסים כביסה בחמישי בשבת, ואוכלין שום בערב שבת, ושתהא אשה משכמת ואופה ביום שהיא צריכה לאפות בו, ושתהא אשה חוגרת בסינר. ושתהא אשה חופפת את שערותיה קודם ואחר כך טובלת לטהרתה, ושיהו רוכלין מחזירין (סובבים) בעיירות ומוכרים תכשיטים וכשמים, ותיקן טבילה לבעלי קריין (קרי) לפני שעוסקים בתורה ותפילה.

ומעתה מבארים ומפרטים את הדברים. מה שתיקן עזרא "שיהו קוראין במנחה בשבת" טעמו — משום יושבי קרנות, אנשים בטלים, שאין להם מה לעשות ואינם לומדים, תיקן להם שלא ייבטלו לגמרי וישמעו דברי תורה במנחה בשבת.

ועוד תיקן עזרא "שיהו קוראין בשני ובחמישי". ושואלים: תקנה זו עזרא תיקן? והא מעיקרא הוה מיתקנא [והרי מתחילה, מדורות ראשונים, היתה מתוקנת] תקנה זו! דתניא [שכן שנינו בברייתא]: על הפסוק "וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים" (שמות טו, כב), דורשי רשומות שדרשו ברמז לשון המקרא אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים" (ישעיה נה, א),

כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו (התעייפו) והתחילו להתאונן כמפורש שם, עמדו נביאים שביניהם שהיו באותו דור ותיקנו להם שיהו קורין בתורה בשבת, ומפסיקין ואין קוראים בתורה באחד בשבת, וקורין בתורה ביום שני, ומפסיקין בימים שלישי ורביעי, וקורין בחמישי, ומפסיקין ערב שבת, כדי שלא ילינו שלשה ימים רצופים בלא תורה, ואם כן תקנה זו קדומה היא, ולא של עזרא!

ומשיבים: מעיקרא [מתחילה] תקנו שיקרא חד גברא תלתא פסוקי [אדם אחד בתורה שלושה פסוקים בלבד], אי נמי תלתא גברי תלתא פסוקי [או גם כן שיקראו שלושה אנשים שלושה פסוקים בלבד], ושלושה פסוקים אלה כנגד כהנים לוים וישראלים, אתא [בא] הוא, עזרא, ותיקן שיקראו בתורה תלתא גברי [שלושה אנשים] ולפחות עשרה פסוקי [פסוקים], כנגד עשרה בטלנין היושבים תמיד בבית המדרש ולומדים תורה ובטלים מכל עיסוק אחר, שהם קיומה הרוחני של העיר.

ועוד תיקן עזרא שיהיו דנין בשני ובחמישי בשבוע. ומסבירים: דשכיחי, דאתו למקרא בסיפרא [שמצויים אז אנשים שבאים לעיר לקרוא בספר התורה] ולכן תיקן שיקבעו גם את זמני מושב בית הדין באותם ימים.

ומה שתיקן שיהו מכבסין בחמישי בשבת — משום כבוד שבת תיקן זאת, כדי שיהו בגדים נקיים ונאים מוכנים ללובשם, והרי זה מכבוד שבת.

ועוד תיקן שיהו אוכלין שום בערב שבת. ומסבירים: תקנה זו היתה משום מצות עונה (תשמיש המיטה) בליל שבת, דכתיב [שנאמר]: במזמור "אשרי האיש": "אשר פריו יתן בעתו" (תהלים א, ג), ועל כך אמר רב יהודה, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב נחמן, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת רב כהנא, ואיתימא [ויש אומרים] שאמר זאת ר' יוחנן: פסוק זה רומז לזה המשמש מטתו מערב (ליל) שבת לערב שבת, ולשם כך תיקן עזרא לאכול שום בערב שבת משום שיש באכילתו תועלת לכך.

אגב כך מביאים מה שתנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא: חמשה דברים נאמרו בשום: משביע את האוכלו, ומשחין (מחמם אותו), ומצהיל פנים, ומרבה הזרע, והורג כנים (תולעים וטפילים) שבבני מעיים; ויש אומרים: אף מכניס אהבה ומוציא את הקנאה ולכן תיקן עזרא אכילת שום סמוך לזמן עונה.

עוד תיקן עזרא שתהא אשה ביום שברצונה לאפות משכמת ואופה. וטעם הדבר — כדי שתהא פת מצויה לעניים המחזרים על הפתחים בבוקר.

עוד תיקן עזרא שתהא אשה חוגרת בסינר כעין בגד תחתון בנוסף לבגדיה העליונים — משום צניעותא [צניעות].

על מה שתיקן עזרא שתהא אשה חופפת וטובלת, שואלים: הלא אין זו תקנה של עזרא, שכן הלכה דאורייתא [מן התורה] היא!

דתניא [שכן שנינו בברייתא]: מה שנאמר בטהרת טומאה "ורחץ את בשרו במים" (ויקרא יד, ט), הכוונה היא: שלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים, ועוד דייקו מ"את בשרו" — "את" הוא ביטוי הבא לרבות — וכוונתו לרבות את הטפל לבשרו, ומאי ניהו [ומה הוא]? — שער, שאף השיער אסור שתהיה בו חציצה, ואם כן בטבילת טהרה חייבים לחפוף את השערות מדין תורה כדי שלא תהיה בו חציצה!

אמרי [אומרים] בתשובה לכך: דאורייתא [מן התורה] יש צורך רק לעיוני דלמא מיקטר [לעיין, לבדוק, שמא נקשרה] השערה, אי נמי מאוס מידי [או גם כן אם יש שם לכלוך כלשהו], משום חציצה,