סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

פירוש שטיינזלץ

כשהוא אומר "שה"הרי שהכבר אמור במפורש, ואין צורך בלימוד זה של "כעין הפרט", הא [הרי] מה אני מקיים אם כן מה אני לומד מלשון "גניבה"לרבות כל דבר.

ויש לשאול על כך: אם כן יאמר רק "שור" "שה" ו"גניבה" והכל בכלל! ומשיבים: אילו כך, הייתי אומר: מה הפרט מפורשדבר הקדוש בבכורה שהוא שור ושה — אף כל דבר הקדוש בבכורה,

מה יש לך להביא (להוסיף) על ידי פרט זה — חמור. כשהוא אומר במפורש "חמור"הרי חמור כבר אמור במפורש, הא [הרי] מה אני מקיים לומד מלשון "גניבה"לרבות כל דבר.

ויש לשאול עוד: אם כן, יאמר הכתוב "שור" ו"חמור" "שה" ו"גניבה" והכל בכלל! ומשיבים: אילו כך, הייתי אומר: מה הפרט מפורשבעלי חיים, אף כל בעלי חיים.

מה יש לך להביא על המנוי? — שאר בעלי חיים, כשהוא אומר בסוף הפסוק "חיים"הרי בעלי חיים אמור, הא [הרי] מה אני מקיים "גניבה"לרבות כל דבר. במדרש הלכה זה מצויים דברים תמוהים רבים.

ומבררים את המדרש לפרטיו: אמר מר [החכם]: יאמר "שור" ו"גניבה". ותוהים: מי כתיב [האם נאמר] "שור" ו"גניבה" בסדר זה? הלא "גניבה" ו"שור" הוא דכתיב [שנאמר]!

וכי תימא [ואם תאמר] במשמעות "אילו נאמר" קאמר [אומר], כלומר, אילו נאמר "שור" ו"גניבה" היינו דורשים בדרך זו, אולם גם כך אין הדבר עולה יפה, ומי מצית אמרת [והאם יכול אתה לומר] לדרך זו את המשך הדברים בברייתא: מה הפרט מפורש שור — אף כל שהוא כעין שור? הלא אם היה כתוב בסדר זה הוה [היה, נעשה] "שור" פרט, ו"גניבה" כלל, והיה זה פרט וכלל, ולפי כללי ההלכה שבידינו בפרט וכלל אנו אומרים: נעשה כלל מוסיף על הפרט, ואיתרבו להו כל מילי [ונתרבו כל הדברים] בין הדומים לפרט בין שאינם דומים לפרט!

אלא יש לחזור מהסבר זה ולומר שהדרשה כדכתיב קאמרי [כפי שהכתוב אומר], "גניבה" קודם ואחר כך "שור". ואולם גם כך מי מצית אמרת [האם יכול אתה לומר] במקרה כזה "הכל בכלל", או לומר "מה הפרט מפורש" כפי שנזכר בברייתא? הלא דרך זו שייכת רק בלימוד של כלל ופרט וכלל, ואילו כאן יש רק כלל ופרט שהרי הוה ליה [הריהי] "גניבה"כלל ו"שור"פרט, ולפי כלל ההלכה במקרה של כלל ופרט אנו אומרים: אין בכלל אלא מה שבפרט, ולפי זה שוראין [כן], מידי אחרינא [דבר אחר]לא!

אמר רבא: כך יש להבין: כששואל התנא בתחילה: יאמר "שור" ו"גניבה" א"חיים" קא סמיך ליה [על המילה "חיים" הוא סומך] ורואה בה כלל נוסף הבא לאחר הפרטים, ולפי זה בדרך מדרש ההלכה של כלל ופרט וכלל קאמר ליה [אומר לו], כלומר, לדעתו כיון שיש כאן "גניבה" "שור" ו"חיים" שהם כלל ופרט וכלל די היה בכך ולמה נכתבו פרטים נוספים.

ומקשים על כך: והא לא דמי כללא בתרא לכללא קמא [והרי אינו דומה הכלל האחרון לכלל הראשון] שהרי הכלל הראשון ("גניבה") מדבר על כל גניבה, ואילו הכלל האחרון ("חיים") מצומצם בהרבה וכולל רק בעלי חיים, ואין הם כוללים אותם דברים עצמם, ואם כן אין לדרוש כאן כלל ופרט וכלל! ומשיבים: הא תנא [תנא זה] דבי [מבית] מדרשו של ר' ישמעאל הוא, דכהאי גוונא דריש כללי ופרטי [שכגון זה דורש כללים ופרטים], שלשיטתו, גם אם אין הכללים דומים זה לזה עדיין נדרשים הם בכלל ופרט וכלל.

והכי קא קשיא ליה [וכך היה קשה לו]: "אם המצא תמצא" המופיע בתחילת אותו פסוק, שהוא לשון ריבוי, למה לי? וכך פירוש הברייתא: יאמר "שור" ו"גניבה" ו"חיים", והכל בכלל לפי שיטת כלל ופרט וכלל.

על כך אמר בברייתא בתשובה: אילו כן, הייתי אומר: מה הפרט מפורש שהוא דבר הקרב לגבי מזבחאף כל הקרב לגבי מזבח, מה יש להביא?שה, כשהוא אומר "שה" בפסוק — הרי שהכבר אמור במפורש, הא [הרי] מה אני מקיים "גניבה"? לרבות כל דבר.

ועל כך יש שוב לשאול: אם כן יאמר "גניבה" ו"שור" ו"שה" ו"חיים", והכל בכלל! יש לומר: אילו כן, הייתי אומר: מה הפרט מפורש דבר הקדוש בבכורה, אף כל דבר הקדוש בבכורה,

מה יש לך להביא על ידי תוספת זו? — חמור, שאף הוא קדוש בבכורה, ואולם כשהוא אומר בפסוק "חמור"הרי חמור כבר אמור במפורש, הא [הרי] מה אני מקיים "גניבה"? לרבות כל דבר.

ועל כך יש שוב לשאול: אם כן, יאמר "גניבה" ו"שור" ו"שה" ו"חמור" ו"חיים", והכל בכלל! לכך יש להשיב: אילו כן, הייתי אומר: מה הפרט מפורש שהוא כולל רק בעלי חייםאף כל בעלי חיים,

מה יש לך להביא?שאר בעלי חיים, ואולם כשהוא אומר בכתוב עצמו "חיים"הרי חיים אמור, הא [הרי] מה אני מקיים לומד מלשון "גניבה" ככלל? — הרי זה בא לרבות כל דבר, אפילו דברים שאינם חיים. ואם כן, הריבוי של "אם המצא תמצא" למה לי?

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר