סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

פירוש שטיינזלץ

שופתא בקופינא דמרא רפיא [הקת בחור המעדר מתרופפת] שמפרש לשון "יפריא", שמפריד בין דברים צמודים ("אחים"). רב יוסף אמר כעין זה: אפילו סיכתא בדפנא רפיא [יתד התקועה בדופן, מתרופפת]. רב אחא בר יעקב אמר: אפילו קניא בכופתא רפיא [קנה הקלוע בתוך סל, מתרופף].

א משנה השולח גט לאשתו, והגיע (השיג) הבעל עצמו את השליח, או ששלח אחריו שליח אחר, ואמר לו: "גט שנתתי לך בטל הוא"הרי זה בטל ואין האשה מתגרשת בו. וכיוצא בזה, אם קידם הבעל אצל אשתו לפני שהגיע הגט לידה או ששלח אצלה שליח, ואמר לה : "גט ששלחתי לך בטל הוא"הרי זה בטל. אבל אם משהגיע כבר גט לידה, ושלח אחריו שליח או בא אחר כך בעצמו — שוב אינו יכול לבטלו, שהרי חלו כבר הגירושין.

נמסר שבראשונה היה בעל המבקש לבטל גט ששלח עושה בית דין ממקום אחר ומבטלו, את הגט בפניהם לפני שהיה מגיע לאשה, התקין רבן גמליאל הזקן שלא יהו עושין כן, מפני תיקון העולם, שהרי השליח יכול בינתיים למסור את הגט לאשה והיא עלולה להינשא מבלי לדעת שהבעל ביטל בינתיים את הגט.

ב גמרא מדייקים בלשון המשנה: שנינו שהשולח גט לאשתו והגיע בשליח וביטלו — הגט בטל. ונדייק: "הגיעו" (השיג אותו) לא קתני [שנה] במשנה, שמשמעו שהשתדל כדי להשיגו אלא "הגיע", משמע ואפילו ממילא [מעצמו] פגשו, שלא השתדל להשיגו אלא במקרה פגשו, ואמר לו שהגט בטל — הרי זה בטל, ולא אמרינן לצעורה [ואין אנו אומרים שבמקרה כזה לצער את אשתו בלבד] הוא דקא מיכוין [שמתכוון] ואין הוא באמת מבטל את הגט.

ושואלים: מה ששנינו "או ששלח אחריו שליח" למה לי לומר? הרי בכל ענין שלוחו של אדם כמותו, וכשם שהוא יכול לבטל את שליחות הראשון כך גם שליחו יכול לבטל! ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר]: לא אלימא שליחותיה דבתרא משליחותיה דקמא דלבטליה [אינה חזקה שליחותו של האחרון יותר משליחותו של הראשון שיוכל זה האחרון לבטלנה], וכיון שמינה את הראשון כשליח — רק הוא עצמו יכול לבטל את השליחות, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] ששליחותו של האחרון יכולה לבטל את שליחותו של שליח ראשון.

ועוד שואלים: מה ששנינו "קדם הוא אצל אשתו" למה לי לשנות במשנה, והרי מובן הדבר שיכול אדם לבטל את גיטו לפני שניתן לאשתו! ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר], כי לא אמרינן [כאשר אין אנו אומרים] שרק לצעורה קא מיכוין [לצער אותה הוא מתכוון] (וכפי שדייקנו לעיל), הני מילי [דברים אלה אמורים] כשאמר זאת לשליח, אבל לדידה [אם אמר לה] ודאי לצעורה קא מיכוין [לצער אותה הוא מתכוון] ובאמת אין רצונו לבטל את הגט, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שביטול זה גמור הוא.

ושואלים עוד: "או ששלח אצלה שליח" למה לי לומר? ומשיבים: מהו דתימא [שתאמר]: איהו [הוא עצמו] הוא שלא טרח אדעתא לצעורה [טורח רק על דעת לצער אותה] ולהודיע לה שהוא בטל, אבל שליח שלא איכפת ליה [לו] לבעל כי טרח [שהוא טורח] לריק, ודאי רק לצעורה קא מיכוין [לצער אותה הוא מתכוון] כאשר הוא שולח אותו, ובאמת, אין כוונתו לבטל את הגט, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] שבכל אלה הגט בטל.

עוד שנינו: אם משהגיע גט לידהאינו יכול לבטלו, ותוהים: פשיטא [פשוט, מובן מאליו], שהרי כבר נעשה מעשה הגירושין בפועל! ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא במקרה דמהדר עליה מעיקרא לבטולי [שהיה מחזר עליו, על הגט הזה מתחילה לבטלו] עוד לפני שהגיע לידה, מהו דתימא [שתאמר]: כאשר מבטל את הגט, אף לאחר שהגיע לידה, איגלאי מלתא [התגלה הדבר] למפרע דבטולי בטליה [שביטל אותו] מתחילה, עוד לפני שהגיע הגט לידי האשה, על כן, קא משמע לן [השמיע לנו] שכיון שלא ביטלו בפועל קודם לכן — אין זה ביטול.

ג תנו רבנן [שנו חכמים]: אמר על הגט ששלח אחת הלשונות הללו: "בטל הוא", או "אי איפשי (אין רצוני) בו"דבריו קיימין והגט בטל, שהרי בידו לבטלו. אבל אם אמר בלשון: "פסול הוא", או "אינו גט"לא אמר כלום, שהרי גט זה נעשה כהלכתו.

ושואלים: למימרא [האם לומר] וללמוד מכאן שהלשון "בטל" לישנא דלבטיל [לשון שיתבטל] משמע? שהוא לשון עתיד שבא לבטל את הגט, ולא רצה לומר כבר בטל קודם לכן? והאמר [והרי אמר] רבה בר איבו אמר רב ששת, ואמרי לה [ויש אומרים] שאמר זאת רבה בר אבוה: מקבל מתנה שאמר לאחר שבאתה (באה) מתנה לידו: "מתנה זו מבוטלת", או "תיבטל", או "אי איפשי בה"לא אמר כלום, שהרי כבר זכה בה, ואינו יכול לבטל את זכייתו. אבל אם אמר: "בטלה היא", או "אינה מתנה", שמתחילה לא זכה בה — דבריו קיימין. אלמא [מכאן] נלמד שלשון "בטל" מעיקרא [מתחילה] משמע ולא לעתיד, בניגוד למשמעות הברייתא!

אמר אביי: "בטל"

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר