סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

פירוש שטיינזלץ

הנצוק (קילוח של מים), והקטפרס (מים היורדים במדרון משופע), ומשקה טופחאינו נחשב חיבור לא לטומאה ולא לטהרה! לטומאה — שאם היו מים טמאים במקום אחד, ונתחברו למים אחרים שלמעלה מהם על ידי ניצוק — אין המים שלמעלה נחשבים כמחוברים ואינם נטמאים. ולטהרה — שאם היו שני מקווי מים המחוברים בניצוק, אין הם מצטרפים לידי שיעור מקווה לטהר. ואם כן, אף בנטילת ידיים לא ייחשב משקה טופח לחבר בין שני חצאי היד שנטלם!

ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא במקרה דאיכא [שיש] משקה שהוא טופח להטפיח, שחצי היד שכבר ניטלה אינה רטובה במעט, אלא שרטיבות זו היא רבה כל כך עד שיכולה להרטיב דבר אחר. ותוהים: הא נמי תנינא [הלא זו גם כן שנינו] במפורש: טופח להטפיחחיבור הוא, ומה מקום לשאלתו של אילפא!

ודוחים: דלמא [שמא] מה שאמרו שם שהוא חיבור הרי זה לענין מקואות בלבד, והלכה זו ששנה ר' יהודה היא. דתנן כן שנינו במשנה]: מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות בדיוק, ולא יותר מזה, וירדו שנים וטבלו בו, אם טבלו שניהם בבת אחתטהורים, ואם טבלו

בזה אחר זהראשון בהם טהור, שהרי טבל במקווה שיש בו שיעור שלם, והשני טמא משום שמקצת מהמים שבמקווה בוודאי דבקו בראשון והוציאם עמו, ונמצא שעכשיו יש במקווה פחות מעט מארבעים סאה.

ר' יהודה אומר: אם היו רגליו של ראשון נוגעות עדיין במים שבמקווה כאשר טבל בו השני — אף השני טהור. שלדעת ר' יהודה המים שעל גופו של הטובל מצטרפים עם המים שבתוך המקוה להשלים לשיעור מקווה. ולמדנו איפוא שלדעתו טופח להטפיח הוא חיבור. אבל הלכה זו שמענו רק לענין מקווה, ואין זה ברור מה הדין לענין נטילת ידיים כאשר יש טופח להטפיח בין נטילת מחצית ראשונה של ידיו למחציתן השניה. ואם כן לא נמצא פתרון לשאלתו של אילפא.

ומביאים שאלה נוספת בענין זה: אמר ר' ירמיה והקדים לכך, הרי אמרו במשנה: הבא ראשו ורובו, שנכנס כל גופו (או רובו) במים שאובין, או טהור שנפלו (נשפכו) על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאוביןטמא משום גזירת חכמים. בעקבות זה בעי [שאל] ר' ירמיה: אם חציו בביאה, חצי גופו הכניס במים, וחציו בנפילה של מים עליו, מאי [מה] יהא הדין, האם מצטרפים הם לטמא אותו, או לא? לא נמצא פתרון לשאלה ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.

אמר רב פפא כיוצא בזה, הרי אמרו: בעל קרי חולה שאינו יכול לטבול ולכך נתנו (שפכו) עליו תשעה קבין מיםטהור ומותר להתפלל וללמוד תורה. בעי [שאל] רב פפא: חציו בטבילה וחציו בנתינה, מאי [מה] יהא הדין? גם לשאלה זו לא נמצא פתרון, ועל אף היא תיקו [תעמוד] במקומה.

א שנינו במשנה: אחד אומר "בפני נכתב" ואחד אומר "בפני נחתם" — פסול. אמר רב שמואל בר יהודה אמר ר' יוחנן: לא שנו שבמקרה שכזה הגט פסול אלא שאין הגט יוצא בבית הדין מתחת ידי שניהם, שלא היו שניהם שליחים בהבאתו אלא רק אחד מהם, והוא לא אמר "בפני נכתב ובפני נחתם" כתקנת חכמים. אבל אם היה גט יוצא מתחת ידי שניהם

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר