סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

פירוש שטיינזלץ

כמאן שיטת מי] — כר' שמעון שלדעתו הגוים שמחוץ לגבולות הארץ אינם בכלל "לא תחיה כל נשמה" (דברים כ, טז). שהרי אין בהם חשש "למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבותם" (דברים כ, יח).

א ושוב להמשך הדברים בענין הכניסה לארץ, בא וראה כמה נסים נעשו באותו היום: עברו ישראל את הירדן, ובאו להר גריזים ולהר עיבל, שהוא מרחק יתר מששים מיל, ואין כל בריה יכולה לעמוד בפניהם באותו יום, וכל העומד בפניהם מיד נתרז (לוקה בשלשול), שנאמר: "את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם וגו'" (שמות כג, כז).

וכן הוא אומר "תפל עליהם אימתה ופחד... עד יעבר עמך ה'" (שמות טו, טז) — זו ביאה ראשונה לארץ ישראל שבאו בזמן יהושע, "עד יעבר עם זו קנית" (שמות טו, טז) — זו ביאה שניה כשבאו מבבל אחרי חורבן בית ראשון.

אמור מעתה: ראויין היו ישראל לעשות להם נס בביאה שניה כביאה ראשונה, אלא שגרם החטא ועלו כדרך הטבע וברשות מלכי האומות.

ואחר כך הביאו את האבנים, ובנו את המזבח בהר עיבל, וסדוהו בסיד, וכתבו עליהם את כל דברי התורה בשבעים לשון, שנאמר: "וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב" (דברים כז, ח),

והעלו עולות ושלמים, ואכלו ושתו ושמחו, וברכו את הברכות וקללו את הקללות האמורות, וקיפלו והרימו את האבנים ולקחו אותם, ובאו ולנו בגלגל, שנאמר: "והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון" (יהושע ד, ג).

יכול בכל מלון ומלון צריכים לשים אותם — תלמוד לומר: "אשר תלינו בו הלילה" (יהושע ד, ג), וכתיב [ונאמר] "ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל" (יהושע ד, כ).

ב תנא [שנה החכם]: צרעה לא עברה עמהם מעבר הירדן. ושואלים: ולא? והא כתיב [והרי נאמר] "ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני...

"(שמות כג, כח)! אמר ר' שמעון בן לקיש: על שפת ירדן עמדה, וזרקה בהן מרה (ארס). וסימתה עיניהן מלמעלה, וסירסתן מלמטה, שנאמר: "ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת" (עמוס ב, ט).

רב פפא אמר: שתי צרעות הואי [היו], חדא [אחת] זו של משה כשכבשו את עבר הירדן המזרחי וחדא [ואחת] של יהושע, זו של משה לא עבר (עברה) את הירדן, ואילו זו של יהושע עבר.

ג שנינו במשנה: ששה שבטים עלו לראש הר גריזים. נאמר "חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל" (יהושע ח, לג), ושואלים: מאי [מה פירוש] הביטוי "והחציו" המורה על חצי הידוע כבר? אמר רב כהנא: כדרך שחלוקין כאן השבטים — כך היו חלוקין באבני אפוד. כלומר, אותו חצי העם כפי שכבר נחלק באבני האפוד.

מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו: שתי אבנים טובות היו לו לכהן גדול על כתיפיו, אחת מכאן ואחת מכאן, ושמות שנים עשר שבטים כתוב עליהם, ששה על אבן זו וששה על אבן זו, שנאמר: "ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדותם

"(שמות כח, י), ומדוייק מכאן שדווקא אבן שניה כתובה כתולדותם לפי סדר לידתם: גד, אשר, יששכר, זבולון, יוסף ובנימין, ולא היתה כתובה הראשונה כתולדותם, מפני שיהודה מוקדם באבן הראשונה, ואחריו: ראובן, שמעון, לוי, דן ונפתלי. וחמשים אותיות היו בשתי אבני האפוד, עשרים וחמש על אבן זו ועשרים וחמש על אבן זו.

ר' חנינא בן גמליאל אומר:

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר