איכא דאמרי [יש שאומרים] גרסה אחרת בהלכה זו: אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: גבר המעביר שיער בית השחי ובית הערוה לוקה משום "ו לא ילבש גבר שמלת אשה" (דברים כב, ה). מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: העברת שיער אינה אסורה מדברי תורה אלא מדברי סופרים, וכיצד אם כן אומר ר' יוחנן שלוקה משום שעבר על איסור תורה? ומשיבים: הוא שאמר כי האי תנא [כדעת תנא זה], דתניא [ששנינו בברייתא]: המעביר שיער בית השחי ובית הערוה — הרי זה עובר משום "ו לא ילבש גבר שמלת אשה".

שואלים: ותנא קמא [והתנא הראשון] שאינו סבור כן, האי [את הכתוב הזה] "לא ילבש גבר", מאי דריש ביה [מה הוא דורש, לומד, בו]? ומשיבים: מיבעי ליה לכדתניא [צריך הוא לו לכפי ששנינו בברייתא]: נאמר "לא יהיה כלי גבר על אשה... כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה" (דברים כב, ה), ויש לברר: מאי [מה] תלמוד לומר? אם לומר שהכוונה רק שלא ילבש איש שמלת אשה, ואשה לא תלבש שמלת איש — הרי כבר נאמר בטעמו של איסור זה "תועבה היא" ואילו בלבישה בלבד אין כאן תועבה.

אלא הכוונה היא שלא ילבש איש שמלת אשה ומתוך כך ילך וישב בין הנשים, ואשה לא תלבש שמלת איש ותשב בין האנשים. ר' אליעזר בן יעקב אומר: מנין שלא תצא אשה בכלי זיין למלחמה — תלמוד לומר: "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה", כלומר, שלא יתקן איש בתיקוני (תמרוקי) אשה ובקישוטיה, וכן אשה אסורה במלחמה ובכלי מלחמה, שהם מיוחדים לגברים. וכשיטה זו הולך ר' יוחנן.

אמר רב נחמן: בנזיר מותר לגלח את שיער בית השחי. ומעירים: ולית הילכתא כוותיה [ואין הלכה כמותו]. מספרים: אמרו ליה רבנן [לו חכמים] לר' שמעון בר אבא: חזינא ליה [ראינו אותו] את ר' יוחנן דלית ליה [שאין לו] שערות בית השחי, והרי הוא עצמו אמר שאסור הדבר! אמר להון [להם]: מחמת זקנה נשרו.

מספרים: ההוא דאיתחייב נגידא קמיה [אדם אחד שעבר עבירה ושהתחייב מלקות לפני] ר' אמי. כאשר פשטו את בגדיו להלקותו איגלאי [התגלה] בית השחי שלו, חזייה [ראה אותו] ר' אמי באותו אדם דלא מגלח [שאינו מגלח] את שיער בית השחי, אמר להון [להם] ר' אמי לשמשיו: שיבקוה [הניחו לו], דין מן חבריא [זה מן החברים] הוא, רואים שנוהג כמנהג חברים, שאינו עובר על איסור אף שאחרים אינם מקפידים עליו.

בעא מיניה [שאל אותו] רב מר' חייא: מהו הדין לגלח את שיער בית השחי? אמר ליה [לו]: אסור. אמר ליה [לו] והא קא [והרי הוא] גדל ומצער אותי! אמר ליה [לו]: בר פחתי [בן אצילים], זמן מוגבל יש לו לשיער, כל זמן שהוא גדל מעבר לשיעורו — נושר, ואין לחשוש שיגדל יותר מדי.

ועוד באותו ענין בעא מיניה [שאל אותו] רב מר' חייא: מהו לחוך (לחכך), מותר לשפשף בידיו את שיער בית השחי כדי להשירו? אמר ליה [לו]: אסור. שאל אותו: האם כשהוא משפשף לא במישרין אלא בבגדו, מהו דינו? אמר ליה [לו]: מותר. איכא דאמרי [יש שאומרים] שלא כך היתה השאלה, אלא בעא מיניה [שאל אותו]: בתפלה בבגדו מאי [מה]? האם מותר לשפשף מקום זה דרך בגדו בזמן התפילה? אמר ליה [לו]: אסור. ומעירים: ולית הילכתא כוותיה [ואין הלכה כמותו] בענין זה.