אמר ר' אילא: ומה אילו אדם אומר לחבירו לפני שמוכר לו את שדהו "שדה זו שאני מוכר לך עתה, לכשאקחנה (כשאקנה אותה) ממך בחזרה — תקדיש (תהא קדושה) "מי [האם] לא קדשה [מוקדשת] השדה על ידי כך לכשיקחנה? וכמו כן, אף האשה יכולה להקדיש מעשי ידיה אף שלפי שעה אין קדושה חלה עליהם.

מתקיף לה [מקשה על כך] ר' ירמיה: מי דמי [האם דומים הדברים]? כשהוא אומר "שדה זו שאני מוכר לך" — השתא בידיה [עכשיו השדה עדיין בידיו] היא, ומשום כך גם בידו להקדיש אותה מעכשיו כאשר תחזור אליו לאחר זמן, אבל אשה, וכי בידה להקדיש עכשיו מעשה ידיה שאינם שלה כעת?! הא לא דמי [מקרה זה של אשה אינו דומה] אלא למקרה אחר, לאומר לחבירו "שדה זו שמכרתי לך בעבר, לכשאקחנה (כשאקנה אותה) ממך תקדיש (תהא קדושה) "ובמקרה כזה מי קדשה [האם מוקדשת השדה]?

על השוואה זו מתקיף לה [מקשה עליה] רב פפא: מי דמי [האם דומים הדברים]?! גבי [אצל] מקרה זה של זבינא [מכר] — פסיקא מילתייהו [חתוכים דבריהם], שברור שהשדה שייכת לגמרי לבעליה החדשים. גבי [אצל] אשה מי פסיקא מילתא [האם חתוך הדבר]? שאף שיש לבעל זכות על מעשי ידי אשתו, הרי אין גופה של האשה שייך לו! הא לא דמי [הרי מקרה זה של אשה אינו דומה] אלא למקרה אחר לאומר לחבירו "שדה זו שמשכנתי לך, לכשאפדנה ממך תקדיש" ובמקרה זה, שגוף השדה נשאר בידי הבעלים אבל חבירו נהנה מן הפירות, מי לא קדשה [האם אינה מוקדשת] לכשיפדנה? ואף כאן, יכולה האשה, שגופה ברשותה, להקדיש מעשי ידיה לאחר שתתגרש.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב שישא בריה [בנו] של רב אידי: מי דמי [האם דומים הדברים]? שדה בידו לפדותו מיד המחזיק בו כמשכון, ברגע שירצה לשלם את חובו. וכי אשה בידה להתגרש בכל עת שתרצה?! הא לא דמיא [מקרה זה של אשה אינו דומה] אלא למקרה אחר, לאומר לחבירו "שדה זו שמשכנתי לך לעשר שנים, לכשאפדנה ממך תקדיש (תהא קדושה) "ובמקרה כזה, אף שאינו יכול לפדותה קודם לכן מי לא קדשה [האם לא מוקדשת השדה] לכשיפדנה?

מתקיף לה [מקשה על כך] רב אשי: מי דמי [האם דומים הדברים]?! התם — קיץ [שם, יש זמן קצוב] של עשר שנים למשכנתא. ואילו אצל גירושי אשה מי אית לה קיצותא [האם יש לה קיצבה] שיודעת מתי תתגרש?