סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

פירוש שטיינזלץ

א תנן התם [שנינו במשנה שם] במסכת שבת: אב או בעל מפירין נדרים בשבת, ונשאלין לחכם להתיר לנדרים שהן לצורך השבת. איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים] : האם מה שנאמר "לצורך השבת" מתייחס לשתי ההלכות, לומר כי אף מפירין נדרים בשבת דווקא כאשר הם לצורך השבת, או דלמא [שמא] הדבר מתייחס רק להתרת חכם אבל הפרה בשבת נעשית אפילו שלא לצורך השבת?

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה ממה דתני [ששנה] רב זוטי דבי [מבית מדרשו] של רב פפי ברייתא זו: אין מפירין נדרים אלא לצורך השבת. אמר רב אשי: הא [הרי] לא תנן הכי [שנינו כך במשנה], ששנינו: נדרה עם חשיכה — מפר לה עד שלא תחשך, ואם חשכה ולא הפר שוב אינו יכול להפר. ואי אמרת [ואם אומר אתה] כי לצורך השבת — אין [כן] מפר, שלא לצורך השבת — לא יפר, מאי איריא [מה שייך] מדוע שנה שדווקא מש חשכה אינו יכול להפר? והרי אפילו בתוך היום אינו יכול להפר נדרים שהם שלא לצורך השבת!

ומשיבים: מחלוקת תנאי [תנאים] היא בהפרה בשבת שלא לצורך השבת, ששנינו: הפרת נדרים כל היום, ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון אמרו: מעת לעת.

למאן דאמר דעת מי שאומר] כל היום — אין [כן], טפי [יותר מזה]לא, אפילו נדרים שלא לצורך השבת הריהו מפר, שהרי אינו יכול להפר נדרים אלה גם אחר השבת. למאן דאמר מעת לעת לצורך השבת אין שלא לצורך השבת לא.

ב בהמשכה של אותה משנה במסכת שבת שנינו: ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת. איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים] : האם מדובר דווקא כשלא היה להם לשואלים פנאי להישאל על נדרים אלה לפני השבת, או דלמא [שמא] אפילו כשהיה להם פנאי? ומשיבים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה דאיזדקיקו ליה רבנן [שנזקקו לו חכמים] לבריה [לבנו] של רב זוטרא בריה [בנו] של רב זעירא להתיר נדר בשבת אפילו בנדרים שהיה להם פנאי להישאל עליהם מבעוד יום.

ועוד בענין נדרים בשבת, סבר רב יוסף למימר [לומר] : מה שאמרו כי נשאלין לחכם על נדרים בשבת, בפני יחיד מומחה — אין [כן] הותר הדבר, אבל להתיר בשלשה הדיוטות — לא הותר בשבת, משום דמתחזי כדינא [שנראה הדבר כדין] שאוספים שלושה אנשים לדון בדבר, ואין דנים בשבת.

אמר ליה [לו] אביי: כיון דסבירא לן [שסבורים אנו] ופוסקים שמתירים נדרים אפילו מעומד, ואפילו אם היו המתירים קרובים הפסולים לדון אותו אדם, ומתירים נדרים אפילו בלילה שאין דנים בו — אם כן לא מתחזי כדינא [אין הדבר נראה עוד כדין] לפי שאין דנים אלא מיושב, ובכשרים, וביום, ולכן אפשר להתיר בשבת אפילו בפני שלושה הדיוטות.

אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב: הלכה היא שמפירין נדרים בלילה. ותוהים: מה צורך להשמיע הלכה זו? והא מתניתין [והרי משנתנו] היא: נדרה בלילי שבת יפר בלילי שבת! אלא אימא [אמור] שכך היתה הלכתו של רב: הלכה, נשאלין לחכם להתיר נדר בלילה.

אמר ליה [לו] ר' אבא לרב הונא: האם אמר רב הכי [כך]? אמר ליה [לו] : אישתיק [שתק] רב בשעה שנאמרה לפניו הלכה זו. אמר ליה [לו] ר' אבא שוב, שלא היה בטוח ששמע היטב את הדבר: האם אישתיק קא אמרת [שתק אמרת] וכיון שלא דחה את הדבר משמע שאף הוא סבור שכך ההלכה, או שתי קאמרת [שתה אמרת], כלומר שהיה שותה באותה שעה, ולא נפנה לעסוק בדבר, ושתיקתו אין משמעה שהוא מסכים?

כדי לברר את דעתו של רב בענין זה, מביאים מה שאמר רב איקא בר אבין: איזדקיק ליה [נזקק לו] רב לרבה להתיר לו נדר

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר