אימא סיפא [אמור את סופה] של ברייתא זו: אמרו לו לר' אליעזר: אם מטבילין כלי טמא ליטהר מטומאתו, יטבילו כלי קודם לכך לכשיטמא ליטהר? שמע מינה [למד מכאן] לענייננו כי אף לדעת ר' אליעזר הנדרים הללו חיילין [חלים] ומופרים מיד, שהרי חכמים מקשים עליו מדין כלי שייטמא וייטהר מיד לאחר מכן.

אמרי [אומרים] בתשובה לכך: רבנן [חכמים] לא קיימי [עמדו], לא נתברר להון בטעמיה [להם בטעמו] של ר' אליעזר, שלא ידעו מה בדיוק הוא סבור, והכי קאמרי ליה [וכך אומרים הם לו] : מאי סבירא לך [מה סבור אתה]? אי סבירא לך דחיילין [אם סבור אתה שהנדרים חלים] ובטלין [ובטלים] — תהוי [תהיה] הדוגמה של כלי תיובתך [קושיה עליך], אי לא סבירא לך דחיילין [אם אין אתה סבור שהם חלים] אלא אתה חושב שהם בטלים מעיקרם — תהוי [תהיה] הדוגמה של מקוה תיובתך [קושייתך].

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו עוד בענין חילופי הדברים בין החכמים, אמר להם ר' אליעזר: ומה זרעים טמאים, כיון שזרען בקרקע נעשו טהורין, זרועין ועומדים שנגעה בהם טומאה — לא כל שכן שלא ייטמאו? ולענייננו שמע מינה [למד מכאן] שסבור ר' אליעזר כי הנדרים שמפר הבעל מראש לא חיילין [חלים] כלל, כדרך שהזרועים ועומדים אינם נטמאים כלל.

ולעצם המחלוקת בין ר' אליעזר וחכמים, שואלים: ורבנן לא דרשי [וכי חכמים אינם דורשים] קל וחומר באופן זה, שאם דבר מתבטל על ידי מעשה כלשהו, יפה כוחו של מעשה זה לגרום שלא יתרחש הדבר מעיקרו? והא תניא [והרי שנינו בברייתא] : יכול ימכור אדם את בתו לאמה כשהיא נערה? אמרת (אומר אתה) קל וחומר יש בדבר: אם האמה כשהיא מכורה כבר בהיותה קטנה, יוצאה כשנעשית נערה, זו שאינה מכורה — אינו דין שלא תימכר כאשר נעשית נערה? משמע שגם חכמים לומדים קל וחומר באותה דרך!