תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר מן הברייתא: אימתי אמרו "מת הבעל (הארוס) נתרוקנה רשות לאב" — בזמן שלא שמע הבעל, או שמע והפר, או שמע ושתק ומת בו ביום. ואי אמרת [ואם אומר אתה] שגירושין כשתיקה דמו [הם נחשבים], ליתני נמי [שישנה גם כן] "או שמע וגירש"! מדלא תני הכי [מכיון שלא שנה כך] — שמע מינה [למד מכאן] כי גירושין כהקמה דמו [הם נחשבים], ושוב האב אינו יכול להפר.

ודוחים: אימא סיפא [אמור את סופה של הברייתא] : אבל אם שמע וקיים, או שמע ושתק ומת ביום של אחריו — אין יכול להפר. ואי אמרת [ואם אומר אתה] שגירושין כהקמה דמו [הם נחשבים], ליתני [שישנה] גם "ואם שמע וגירש"! אלא צריך אתה לומר להיפך, מדלא קתני הכי [מכיון שלא שנה כך] שמע מינה [למד מכאן] כי גירושין כשתיקה דמו [הם נחשבים]. ונמצא איפוא כי הדיוקים מן הרישא ומן הסיפא של הברייתא סותרים זה את זה.

אלא מהא ליכא למשמע מיניה [מברייתא זו אין אתה יכול לשמוע, ללמוד ממנה] בדרך הדיוק. אלא אי רישא דוקא [אם ראשה מדוייק] ומה שלא מנה גירושין בכלל הדינים מלמדנו שגירושין דינם כהקמה — צריך לומר כי נסיב סיפא [הביא את סופה] משום רישא [ראשה] באותו סגנון בדיוק, ומשום כך לא מנה בה את כל המקרים האפשריים. או יכול אתה לפרש להיפך; אי סיפא דוקא [אם סופה מדוייק] וממה שלא מנה גירושין משמע שגירושין דינם כשתיקה, יש לכן לומר כי נסיב רישא [הביא את ראשה] משום סיפא [סופה] באותו סגנון, ולא מנה את כל המקרים.

ומציעים עוד, תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו נדרה והיא ארוסה, ונתגרשה ונתארסה בו ביום, אפילו למאה — אביה ובעלה (ארוסה) האחרון מפירין נדריה. שמע מינה [למד מכאן] כי גירושין כשתיקה דמו [הם נחשבים]. דאי [שאם] כהקמה דמו [הם נחשבים] מי מצי מיפר [האם יכול להפר] ארוס אחרון נידרי דאוקים [נדרים שהקים כבר] הארוס ראשון?

ודוחים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] במקרה שלא שמע הארוס הראשון את נדרה. ושואלים: אי הכי [אם כך] מאי איריא [מה שייך], מדוע שנה דווקא שאירע הדבר בו ביום? אפילו לאחר מאה ימים נמי [גם כן] יכול הארוס האחרון להפר. שכיון שלא שמע הארוס ביום שנדרה יכול להפר בכל זמן ששומע!

ומשיבים: מדובר שם כשלא שמע ארוס ושמע האב, ובמקרה כזה בו ביום הוא דמצי מיפר [שיכול להפר], אבל מכאן ואילך לא מצי מיפר [אינו יכול להפר], שהרי כבר נשמע הנדר לאב, והארוס אינו יכול להפר ביום אחר. ומשום כך אין ללמוד מכאן שגירושין דינם כשתיקה.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: נדרה בו ביום, גירשה והחזירה בו ביום — אין יכול להפר. שמע מינה [למד מכאן] כי גירושין כהקמה דמו [הם נחשבים].

ודוחים, אמרי [אומרים] : הכא [כאן] באשה נשואה עסקינן [עוסקים אנו], והיינו טעמא [וזהו הטעם] שאין יכול להפר, לא משום שהוקם הנדר על ידי הגירושין, אלא משום שאין הבעל מיפר בקודמין (בנדרים שקדמו לנישואיו) ולכן אינו יכול להפר אף נדר שנדרה בזמן נישואיו הראשונים עימה. ובסיכומו של דבר לא נמצא פתרון לשאלה.