שמע אביה והפר לה, ולא הספיק הבעל (הארוס) לשמוע עד שמת — חוזר האב ומפר חלקו של בעל ואינו צריך לשוב ולהפר את חלקו. אמר ר' נתן: דברים אלו הן הן דברי בית שמאי. ואילו בית הלל אומרים: אין יכול להפר, אלא צריך לחזור ולהפר גם את חלקו שלו.

שמע מינה [למד מכאן] : שלדעת בית שמאי מיגז גייז [הוא חותך] חצי מן הנדר ולכן יכול האב לחזור ולהפר מה שלא הפר הבעל, כלומר את החצי השני. ואילו לדעת בית הלל הוא רק מקלש קליש [מחליש את תוקפו] ולכן אין האב יכול להפר בשלימות את חלק הבעל. ומסכמים: אכן, שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא, והלכה כבית הלל.

א בעי [שאל] רבא: יש שאלה בהקם, האם יכול אדם להישאל לחכם ולבטל את מה שקיים את נדרה של אשתו או בתו, או אין שאלה בהקם? ועוד, אם תמצא לומר שיש שאלה בהקם ויכול להישאל על מה שקיים את נדרה של אשתו, האם יש שאלה בהפר, שאם הפר את נדר אשתו האם יכול להישאל לחכם על כך ולחזור ולקיים, או אין שאלה בהפר?

ומשיבים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלות אלה ממה שאמר ר' יוחנן: נשאלין על ההקם, שאם קיים את הנדר יכול להישאל על מה שהקים אותו, ואין נשאלין על ההפר.

בעי [שאל] רבה: אמר לאשה לאחר ששמע את נדרה "קיים ליכי [לך] נדרך, קיים ליכי [לך] נדרך "שתי פעמים, ונשאל לחכם על הקמה ראשונה וביטלה, ולא נשאל על השניה, מהו הדין? האם הנדר בטל משום שביטל את ההקמה, או שמא כיון שלא ביטל את ההקמה השניה — הנדר נשאר קיים.

ומשיבים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה שאמר רבא לענין הנשבע "שבועה שלא אוכל, שבועה שלא אוכל": אם נשאל על הראשונה — שניה חלה עליו. ומכאן תלמד לענייננו שכל עוד לא ביטל את ההקמה השניה, עדיין נשאר הנדר קיים. בעי [שאל] רבה: אם אמר לאשה "קיים ליכי [לך] הנדר, ומופר ליכי [לך] ולא תיחול (תחול) הקמה אלא אם כן חלה הפרה" מהו הדין?